להתגרש ולחזור: יש לזה סיכוי?

גרושים אבל ביחד

אייל הוא טיפוס מרצה. הוא עשה הכל כדי לטייח ושיראה בסדר. אבל מאמציו להישאר בסטטוס קוו  עלו בתוהו. גלית רצתה להתגרש. היא סיימה שני תארים בהצלחה ועכשיו היא בשלה לגט. כך לפחות חשבה.

הוא השאיר לה את הכל ברוחב לב: כסף, מכונית, בית יפה. הוא שכר דירה קטנה רחוב ליד והם החלו בהליך גירושין. שניהם מאוד חששו מהצעד ועשו אותו לאט לאט. הם אפילו לא שיתפו את הילדים. הם שיקרו שאבא עובד קשה וצריך את השקט והוא יגיע לכל ארוחות שישי והחגים, ולפעמים יבלה איתם גם את השבת. הם לא היו שלמים עם הפרידה. חששו שאולי זו טעות גורלית. מאוד דאגו לשלום הילדים והסתבכו עם שקרים על שקרים.

במשך שנתיים הם התנהלו די בצפיפות. אפילו נסעו לחו"ל ביחד עם הילדים בהיותם כבר גרושים רשמית. הם שיחקו את המשחק מול הילדים והמשחק הזה הרגיע גם אותם עצמם. הכל היה בשליטה, כביכול. אם נרצה נחזור להיות ביחד, היו מזכירים אחד לשנייה. אבל אז נזכרו בשיממון הקשר ונותרו תמימי דעים להישאר גרושים. אייל דחף יותר להישאר בסביבתה ואילו גלית היתה נחושה יותר להישאר גרושה. עד אשר בגיל  44 הכיר אייל את הילה, בת 44 אף היא. הכל קרה מהר. הילה היתה שונה מגלית. היא היתה מלאת שמחת חיים. אישה בשלה, מנוסה, יפה ופורחת. היא הכניסה לו רוח חיובית והמון חום. הם התאהבו עד כלות.

או אז מששמעה גלית שאייל מאוהב וראתה את ניצוץ האהבה בעיניו, היא נכנסה לבהלה והרגישה שהיא מאבדת שליטה על המצב. עד היום, אייל היה השפוט שנכון תמיד לקפוץ לכל גחמה שלה. היא ידעה שאם יבוא יום חלש והיא תרצה אותו, תוך דקה הוא שלה בחזרה. פתאום נטרפו לה הקלפים.

אייל כולו היה בעננת אהבה. גלית החלה במסע אגרסיבי להחזרת השליטה או יותר נכון להחזרת בעלה לחיקה. היא כתבה לו מיילים ליליים בבקשה שיחזור אליה, הבטיחה שיהיה טוב ביניהם, שהיא עדיין אוהבת אותו, ושמעולם לא הפסיקה לאהוב. היא הבטיחה סקס סוער, ואמרה שהילדים נורא סובלים בלעדיו. היא ניסתה את כל המניפולציות הנשיות והמשפחתיות שקיימות בעולם, רק שישוב הביתה.

זמן זה לא מדד להצלחה

לאחר שפרטה  לו על כל המיתרים הכי חשופים ורגישים הוא אכן חזר. עזב את הילה ואמר לעצמו שזו הזדמנות לתיקון המסגרת  וזה לדעתו הכי חשוב.

מה לדעתכם קרה? אייל חזר הביתה, אך ברגע שהילה נעלמה מהתמונה הכל חזר להיות "רגיל" - עד כדי כך רגיל,  כמו פעם. מה השתנה? ירד איום הילה, ואייל חזר להיות האיש שהיה, זה שלא מעניין את גלית. שנתיים הם שרדו את האיחוד. ונפרדו שוב. הפעם כנראה לתמיד, למרות שאף פעם אין לדעת מה ילד לו יום.

הרבה זוגות מתגרשים וחוזרים. האם יש לזה סיכוי? אם הצלחה ביחסים נמדדת בזמן, אז אולי החזרה פירושה הצלחה. חוזרים למה שהיה ופשוט שותקים. לא מעירים מתים, מדחיקים ושורדים את החיים. הפחדים משתלטים ולא מאפשרים לנו להמשיך בנפרד. נבהלנו ולא ניפרד שוב. אך אם אתם רוצים יחסים עם אהבה, תוכן וחיבור אמיתי הסיכוי שלכם לקבל את זה שם, קלושים.

כאשר בני זוג נמצאים ביחד שנים ללא שום חום וחיבה, שנים של אדישות, קרירות, שתיקות, אנרגיה נמוכה וסקס ספור על יד אחת ורק הפחדים הם הסיבה להישאר ביחד - ברור לגמרי שכאשר יכנס עוד נדבך למשוואה, בעיקר בדמות מאהב/ת, כל הכללים שהיו משתנים. מצב השגרה הופך למצב חירום וההתנהגות משתנה. תחושת איבוד השליטה שלך והתחזקות הצד העוזב - משנים את מאזן הכוחות והצד הננטש או הנבגד עומד על רגליים אחוריות על מנת להחזיר לעצמו את השליטה והשלווה שהיתה לפני "המבול". לעמוד על רגליים אחוריות משמע "להתאהב" מחדש. אולם לעיתים קרובות, ההתאהבות המדומה מפתה את העוזב לחזור למקומו הקודם מתוך תקוות שווא שאולי זה באמת שינוי אמיתי ויהיה טוב ביחד. ההרגשה שאולי עשיתי טעות שעזבתי לא תרפה ממך עד שלא תנסה לחזור. לרוב, ללא טיפול וייעוץ, בני הזוג שבים לסורם והיחסים חוזרים לאותו מקום אומלל שגרם לפרידה מלכתחילה.

*השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות שונו

>> בטור הקודם: "יש פערים שמפרקים זוגיות"

לכל הטורים של יעל ברון