היי יעל,
שמי גד, בן 25 אוטוטו, ואני מתקשה להחזיק קשרים. איכשהוא תמיד מערכות היחסים שלי מסתיימות באותו נימוק: 'אתה לא בוגר מספיק'. אני מרגיש שיש לי הרבה מה לתת מעצמי, אני אדם מאוד נאמן ואני כן מודע למגבלות שלי באהבה. אני מודה שאני סובל מחוסר ביטחון עצמי, נוטה להיקשר חזק ומהר ואני לא מהגברים השולטים. להיפך, אני אחד שנותן מקום לבת הזוג ונראה לי שזאת אחת הבעיות המרכזיות.
אני מאוד מתוסכל מכך שאני לא מוצא מישהי שתדע להעריך את התכונות שלי. אני גם מרגיש שהשעון הביולוגי שלי מאותת ושאם לא אמצא מישהי, אאשר לבד, כמו אחי הגדול. אני ממש חושש שזהו, נגמרו ההזדמנויות להכיר בחורה שתדע להעריך את הטוב שבי. אולי אני צריך כבר להתפשר?
האם אתה מרצה או נותן ברוחב לב?
שלום גד,
על מנת לפתור ולהבין את המשמעות של התקופה ההיא, רצוי להיעזר באיש מקצוע שמכוון אל האמת גם אם היא כואבת, וילמד אותך להשתמש ולשכלל את הכלים בארגז הכלים שלך.
הדבר השני שכדאי שתדע זה את ההבדל בין טיפוס מרצה לבין אדם שנותן ברוחב לב. ההבדל קטן אבל ענק. ה"מרצה" נותן מתוך פחד מעימות ורצון להיות נפלא בעיני האחר. הנותן האמיתי, שם לב לאחר ומעניק על פי הצרכים שלה ולא שלו. יש הבדל בין לבוא לתוך קשר או לחזר אחרי אישה ממקום נמוך ותחושת אפסות לבין לחזר ממקום של הערכה עצמית ואהבה עצמית. כביכול אותה הדרך, אך התוצאה הפוכה.
ממכתבך אני מתרשמת שלמרות גילך הצעיר, יש בך כמיהה חזקה לקשר עד כדי לחץ. הכמיהה והלחץ מולידים כישלון שמביא עוד כישלון ואתה בלופ שלילי.עכשיו אתה מתחיל להבין שיש משהו בהתנהלות שלך ש"מבריח" את הבנות. אני מאד גאה באדם שעוצר לרגע ומבין שיש לו אחריות על מה שקורה לו בחיים ושום דבר אינו תלוי רק במזל. זה כבר מקום לא רע, שאפו.
הצלחה בזוגיות בהחלט קשורה לדימוי העצמי שלנו ולכמה אדם מעריך את עצמו. הבנות של ימינו הן מאד דומות לבנות של פעם, ובכלל, בני האדם הם בני אדם בכל התקופות. נשים לא מחפשות גבר ששולט בהן - הן מחפשות אדם עם כריזמה ואסרטיביות ואחד שמחובר ורגיש לעצמו ולזולתו. מה זה אומר? אסביר.
חיזור נכון צריך להיות עקב בצד אגודל
יש לי תחושה שאתה כל כך רוצה חברה עד כדי כך שתשומת לבך לא מופנית לאדם שמולך, אלא לפונקציה שהיא עתידה למלא. אינך קורא את המפה ואת התישדורת שמשודרת אליך, אתה עט על המטרה מבלי לשים לב לפידבקים שמהם אתה אמור ליזון. אתה מסתער על המשימה ומבטל את עצמך. אתה אומר שיש לך הרבה מה לתת, ואתה פותח את הלב וניקשר מהר. גם אמירה זו מחזקת אצלי את ההבנה שאתה מסתער מבלי לקרוא את הצד השני ואת צרכיו. אתה מסתער על ההזדמנות להיות בזוגיות ולא על האישה שמולך.
אתה הטיפוס המרצה. אתה עושה הכל על מנת שהבחורה תרצה אותך, אתה פועל לפי הוראות הפעלה ולא עובד עם הרגש. אם תרגיש את עצמך ואת זוגתך ותקרא את המסרים שלה - תדע גם לחזר במינון. חיזור יתר וריצוי יתר מעיקים ומשיגים תוצאה הפוכה מהרצויה. אתה חווה דחיה ואינך מבין מדוע. החיזור צריך להיות עקב בצד אגודל. כן לתת מעצמך אך גם לשמור על מינון שמתאים למצב היחסים. אין טעם בחיזור ויצירת קשר עם אישה שלא מחזירה לך באותו מטבע. הסימנים ברורים. מעשים הם אמירה. אל תיתן יותר ממה שהצד השני יכול להכיל או רוצה להכיל. כי אז אתה הופך למרצה, מבוטל, שואב אנרגיה, כמו לא קיים. בשפת הרחוב – פראייר . אתה שם עצמך במקום שניתן לניצול. נותן מבלי לבדוק את הראקציה מהצד שמנגד.
הטיפוס המרצה אינו נותן אהבה חינם. הוא נותן על מנת לקבל חיבה, להיות "טוב" ולהימנע מעימותים. הוא רוצה להיות הכי בסדר בעולם עד כדי שהוא הופך למטרד. הוא נותן מתוך הפחד החולשה ולא העוצמה. זה מה שגורם לבנות לסגת. אתה מחפש אישה שתעריך אותך בעוד אתה לא מעריך את עצמך. זה לא יילך. אדם שאינו אוהב את עצמו יהיה קשה לאחר לאהוב אותו.
אני מציעה לך לקחת שיעורים בכישורי חיים ובמיומניות חברתיות וחיזוק העצמי שלך, תלמד את החוזקות שלך ואת החולשות שלך, תכיר את עצמך ותתאהב בך.ומשם תצא לדרך חדשה של אדם ער, מודע לעצמו, מרצה פחות, מפחד פחות וכמובן בעל כריזמה ועוצמה פנימית. ואם החומרים האלה לבטח תנצח!
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il