דנה ורועי הם זוג יפה, בני 30, נשואים 4 שנים ויש להם שני ילדים קטנים. הוא בעל עסק מצליח מאוד לציוד רפואי והיא מגדלת את הילדים בבית המפואר בו הם גרים. הם נוסעים ברכבים יוקרתיים, דנה מאובזרת ביהלומים בשפע, והם מטיילים הרבה בחו"ל.
הם יושבים אצלי בקליניקה והכל נראה מצוין, אבל דבר אחד חסר כבר מעל שנה. דנה מתביישת, נבוכה ולוקח לה זמן לשחרר את הקושי. מצד אחד, היא ממשיכה כל העת לשבח את רועי ולהודות לו על מה שיש ועל כך שבזכותו היא חיה כמו נסיכה, אבל בסוף היא חושפת: אין סקס. רק פעם בשנה - חדירה וזהו. רועי לא רוצה. היא מסבירה שזה התחיל עם תירוצים שהוא עייף וטרוד. אבל אחרי זמן מה שדנה כמעט והתחננה שייגע בה, הוא אמר לה מפורשות. "לא בא לי"
כשרועי מדבר, דנה מקשיבה לו כמו לגורו, כאילו שדברי אלוהים חיים יורדים עכשיו מהר סיני. היא טוטאלית כלפיו, מאוהבת בו, מעריצה שלו ופתאום הוא אומר שאין לו חשק. מצד שני, הוא מפרט לי שהוא דווקא אוהב סקס, ואפילו מגדיר עצמו כגבר מיני אבל לא עם אשתו. לדבריו, 'זה לא מכובד לעשות סקס פרוע עם האישה שלך. סקס פרוע זה רק עם זונה או עם אישה זרה בארץ אחרת. בבית זה ברגוע. ואני לא חושב על זה'.
כשאני שואלת אותו, האם העובדה שדנה מתוסכלת לא מספיקה לו כדי לעשות מאמץ לשיפור, הוא עונה לי: "לא, חיי נישואין זה כבוד הדדי ולא מין מלוכלך". דנה מקשיבה ושותקת. היא מבואסת אבל אומרת אמן על כל מילה. בסוף הפגישה, היא שואלת אותי אם יש להם עתיד. "האם כך נחיה גם עוד 40 שנה?"
"אין דבר מקסים יותר מסקס פרוע עם אישתך"
דנה ורועי היקרים, התשובה היא חד משמעית לא. ככה לא תשרדו. יבוא יום ואחד מכם יקום ויעזוב, מתישהוא זה יתפוצץ. אם אתם רוצים שזה יצליח, לשניכם יש אחריות על המצב ותהליך לעבור.
רועי
תפיסת עולמך בנוגע למין מעוותת. היא פרימיטיבית, ושייכת לדור המערות. אנחנו ב-2015 והעולם משתנה. אתה נשאר במקום של הוריך ואולי של הורי הוריך. אין דבר מקסים יותר מסקס פרוע עם אישתך. אם יש הסכמה הדדית אפשר להתפרע עם הדימיון ולעשות סקס נפלא בבית. נכון, זה לא הריגוש שתקבל בחוץ עם דבר חדש, אבל זה כן מתגמל את חיי הנישואין ומשמר את הנעימות גם מחוץ למיטה. סקס פעם או פעמיים בשבוע תורם הרבה יותר ממה שדורש. שווה לנסות.
התפיסה הזאת משרתת אותך ולכן אתה דבק בה. הסיבה האמיתית היא שפשוט לא מתחשק לך לשכב עם דנה. כל השאר זה תירוצים. חלקם טובים, חלקם שחוקים. יש סיבה למה לא בא לך ופה נכנס הצד של דנה בעניין.
דנה
הדרך בה את רואה את עצמך. דנה, את אישה קטנה בעיני רוחך. את מבוטלת לחלוטין ליד בעלך. בשבילו את קישוט מרשים בעת הצורך ואמא טובה לילדים. אבל בזה תם תפקידם. אין ספק שאת לוקחת מאד ברצינות את התפקיד שיועד לך: את בבית, כמעט ולא יוצאת, לא נפגשת עם חברות, לא מתפתחת, לא באה במגע עם אנשים, לא לומדת דברים חדשים, לא עוברת סיטואציות מפרות. החיים הם שעמום, כמו לפני 100 שנה והוא מבוסס על נאמנות לבעל, בישולים, ניקיונות וגידול ילדים קטנים.
משיחה קצרה איתך, הבנתי מיד שאת בחורה אינטילגנטית ומאד מאד נאה ועדינה. רחוקה מלהיות הטיפשונת הקטנה. אבל לא משנה מה אני אחשוב עלייך - מה שקובע את מיקומך על המפה זה מה שאת חושבת על עצמך, ופה התקלה.
אין לי תרופה שתגרום לרועי לרצות בסקס איתך. המפתח לפתרון הוא אצלך: כשתביני שאת שווה, שאת יפה, שאת חזקה – משהו ישתנה. תחושת הערכה עצמית משנה גם את ההתנהגות. אדם בעל דימוי עצמי סביר אינו מעריץ את זוגו. אפשר להעריך אך הערצה זו סגידה ללא מחשבה. פנטיות היא ביטול עצמי, וביטול עצמי אומר חוסר אהבה לעצמי. וחוסר אהבה לעצמי משמע אני לא ראויה לאהבה.
ואם גם זה לא יעזור, רועי מסתכן בכך שדנה תיתקל במהלך חייה בגבר אחר שייתן לה את תשומת הלב והחום והיא נואשת לקבל. וכשזה יקרה, היא תישאב לזרועותיו בסערה. או אז יהיה כבר מאוחר לרועי לתקן את העוול. ודנה תעזוב אותו. בשלב הזה אני מאמינה שדנה היא המטופלת של המקרה ולא רועי (שגם לו לא יזיקו שיחות). יש לה נכונות, ראש פתוח, אינטרס מובהק, והרבה מוטיבציה לשינוי. השינוי יתגמל את חייה לא רק במובן הזוגי. זה יהיה שינוי עבורה, כמו גם עבור ילדיה, בעלה וכל עולמה. החיים יהפכו לטובים בנפש ולא רק מלאים בחומר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il