יוסי ועופרה, בשנות ה-40 לחייהם, נשואים כבר שלוש שנים. לשניהם זהו פרק ב'. לעופרה יש שני ילדים מנישואיה הקודמים, כך גם ליוסי מנישואיו לרונית. הכל מתנהל ביניהם בשותפות והילדים של שני הצדדים מחבבים אחד את השני. אלא שבזוגיות עצמה יש מטען כבד שמרחיק ביניהם. הערות ציניות, ביקורת, מתח באוויר, פיצוצים קטנים על כל דבר וסקס דל פעם בשבועיים. הם לא מאושרים. נראים תשושים.
עופרה מספרת לי שיוסי מעולם לא התנתק מגרושתו. "הוא עדיין מחובר אליה ולמשפחה. הוא הולך לארוחות ערב עם הגרושה והילדים, עושה איתם חגים ואפילו יוצא איתם לטיולים בחו"ל. הם חיים בסרט שהם עדיין ביחד. זו גם הסיבה לחיכוכים בינינו. הוא מרצה אותה ורועד מפחד לידה. גם הילדים שלו מבולבלים ומתנגדים לקיומי עד היום. אני לדעתם הגורם העוין, האישה הנוראית שגזלה את אבא שלהם. אמא שלהם מזינה אותם ברעל נגדנו.
"היחסים שלו עם הילדים רעועים. הכל עומד להתפוצץ ביניהם ובינינו. אני כבר על קצה גבול הסבל, אנחנו מדברים רק על זה, מתווכחים הרבה, הוא לא מרגיש טוב עם עצמו ולכן הוא סותם לי את הפה ומביא צידוקים הזויים למעשיו. הקשר שלנו תקוע. ילדים משותפים הוא לא רוצה, ועם המשפחה שלי הוא לא מתקשר. הוא חי בעבר".
מאוכזב שנכשל
יוסי כנראה לא משלים ולא מעכל לגמרי את הפרידה מאישתו. התמונה הקרועה שלהם מזיקה לילדים ולתדמית שלו, לדעתו. הוא לא מסוגל לקחת על עצמו אחריות על עזיבת הבית. זה נראה לו מעשה שלא יעשה. בחינוך שלו ובתפיסת עולמו הוא נחשב כאחד שעבר את הגבול. הוא אכול רגשות אשם ומנסה "לרפד" את הילדים בנוכחותו ובהצגת זוגיות עם אימם. הוא מאמין שזה מעניק להם שלו ביטחון ובכך מנקה את עצמו מאשם כבד. גם הוא בעצמו, ללא קשר לילדים, עדיין לא השלים לגמרי עם הפרידה, עם הגט. הוא עדיין משקיע אנרגיה יתרה בטיפוח קשריו עם הגרושה, ואולי אפילו יש בו תקווה פנימית ועמוקה שיבוא יום והם יחזרו להיות המשפחה המושלמת. הוא עדיין מאוכזב שנכשל. כמובן שמצב כזה פוגע בקשר החדש. בעופרה. ואם לא יבוא שינוי, גם היחסים האלה לא יצלחו לו.
עופרה חייבת להבין שיוסי נמצא במצוקה יומיומית. הוא לא שיחרר את המועקה של פירוק המשפחה. בשבילו זה שבר. שבר של תא, שבר של מודל, שבר של הערכים שגדל עליהם. הוא עדיין לא הפנים. אם עופרה תבין עד הסוף את מיקומו של בעלה על המפה, היא תוכל לעזור לו למשוך את עגלתו מהבוץ. עצם ההבנה מביאה איתה חמלה ולא כעס, שיחה ולא ויכוח, מראה ולא ביקורת, אהבה ולא סררה. כך יוסי יוכל להיפתח ולדבר ואולי גם להבין מבלי לחשוש מפיצוץ ולהרגיש אשם גם בבית הזה. ברור בלי כל ספק שיוסי הולך בדרך עקומה, מפוחדת ולא כנה, ובשל כך הוא נכשל שוב ושוב בכל החזיתות.
ריבים יומיומיים שאינם מביאים לשום מקום מעייפים את השניים וגורמים לשחיקה חזקה באהבה, בתשוקה ובחברות. לאהוב זה לנסות להבין, לגלות אמפתיה, רצון לעזור. אם כל אחד יחשוב שרק הוא מרכז העולם, המירוץ יהיה קצר. זה נכון גם ליוסי ולכל אחד מאיתנו.
אין לי ספק שיוסי יצטרף לטיפול ויבין שדרכו אינה מביאה לו תועלת אלא נזק לכל מערכות היחסים. הוא ילמד דרך חדשה. יחסים עם כנות וקירבה ופתיחות מלאה. הוא יתחזק מול העולם. יתחזק מבפנים, ישלים עם החיים כמו שהם. יכיר בהם. יאהב את עצמו, יסלח לעצמו, יוכל לעמוד מול גרושתו ומול ילדיו. לשדר עוצמה (לא כוחניות). כשאתה משתנה, כל הנפשות שבסיפור שלך משתנות גם הן. כשאדם מלא בעצמו, אין מכשול בדרכו. כולם יוכלו לחיות את המציאות כפי שהיא, בלי זיופים וזגזוגים מיותרים. מהר מאוד יהיו חיוכים במקום זעף.
אם חשוב לכם להישאר ביחד ועוד יש אהבה. תמיד יהיה פתרון ומוצא על עמק השווה.
*השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות שונו