"יעל שלום,
שמי שרון (שם בדוי), אני נשואה כ-20 שנה, אם לשלושה. את כל החוויות המיניות בחיי חוויתי עם בעלי. למרות זאת, אני מחשיבה את עצמי לאדם פתוח. שוחחתי עם בעלי לא מעט על זוגיות פתוחה, אך הוא סרב לשמוע על זה בטענה שאיננו מסוגל לחשוב על מישהו אחר שנוגע בי.
באופן כללי, בעלי אדיש למדי. אנחנו מקיימים יחסי מין אחת לשבוע. לפני כחצי שנה ילדתי, והעייפות וההחלמה מהלידה העסיקו אותי מאוד. כך קרה שבמשך שלושה חודשים לא שכבנו. הוא לא יזם, ואני זרמתי. עם זאת, גיליתי שהוא משקר לי מספר פעמים. השילוב של השקרים והריחוק במיטה גרמו לי לשכור חוקר פרטי.
עוד לפני שקיבלתי עדויות מהחוקר, פוצצתי מול בעלי את הכל והוא החל להתוודות בבכי. הוא סיפר שהכיר בחורה צעירה ורווקה בעבודה, עמה נהג לנסוע ברכבת. במהלך היום הוא נהג לשתות איתה קפה, לנשק אותה על הלחי בכל פגישה, לדבר איתה בטלפון ולשלוח סמסים. לדבריו, הוא ראה בה אובייקט מיני.
היא, מצידה, נהגה לשלוח אליו תמונות שלה, אותן הוא מיהר למחוק לאחר שהתקבלו אצלו. אחרי כל הווידוי, הוא טען שכלל לא מדובר ברומן. עד עכשיו הוא לא מבין את מה שהוא עשה.
אני צעירה ממנו בשנתיים, נראית טוב, סקסית. מלא בחורים מתחילים איתי, אך אני מאוד נאמנה. מעולם לא בגדתי בבעלי, אפילו לא במחשבה, למרות התחושה הנמשכת שהוא לא מעניק לי מספיק אהבה, ובעיקר כועס ורוטן.
האם זה נקרא רומן? האם כדאי לי לעזוב אותו? האם אוכל לבטוח בו בעתיד?"
חסר לכם יותר מסקס
במכתבך חסרים הרבה פרטים. את מתמקדת בדרמה ולא במהות. סביר להניח שבעלך ניהל רומן מלא, ואם לא היית תופסת אותו הוא היה ממשיך במעשיו. את שואלת את בעלך שאלות שמזמינות שקרים ואת נורא רוצה להיאחז בהם. למה הוא עשה את זה? הוא לבטח אינו יודע את התשובה. הכי קל לומר: כי אין לי סקס בבית. זו לא התשובה, אלא רק חלק קטן מאוד ממנה.
לפי הכתוב, יחסייך עם בעלך שגרתיים, משעממים ודומים מאוד להרבה זוגות אחרים ששקעו בשטף של החיים ושכחו את הזוגיות את עצמם ואחד את השני. צרת רבים אינה מנחמת. ביחסים שאת מתארת חסרים ביניכם לא רק סקס אלא תקשורת וקירבה בסיסית. יש סיבות רבות ומגוונות למה אדם נמשך לפתח רומן מחוץ לנישואים. סקס לפעמים הוא רק התירוץ. השנים עברו לכם מבלי ששמתם דגש על הדבר האמיתי: אתם! עכשיו את עומדת מול שוקת שבורה. ישנם ודאי סימנים רבים לכך שבעלך מנהל רומן כבר זמן מה ואת בחרת להתעלם מהם. האינטואיציה שלך בריאה, עובדה שחשדת ואף שכרת חוקר, אבל היכולת שלך להכיל את האמת בזמן אמת בגדה בך.
אתם נשואים 20 שנה. תחשבי האם פעם היה לכם טוב, באמת טוב? קרוב? אינטימי? פתוח? עמוק? תחשבי לעומק ואל תעני לעצמך תשובה מהשרוול, שבדרך כלל נשמעת כך: היה לנו מעולה. היינו זוג מושלם. הסקס היה מדהים. חשבי שוב. ותעני לעצמך בכנות. זה גם המקום לפתוח שיחה עם בעלך. אולי שאלות של מהות הקשר ולא על דרמה נקודתית. שיחה עם כנות ואינטימיות. שיחה על כל השנים ביחד ועל כל החיים שלפני.
לי ברור שבעלך ניהל או מנהל רומן. ברור שזה לא הסתיים בנשיקה על הלחי. למרות שאת מאוד רוצה להאמין. גם את מבינה שהיה קשר מלא עם אישה. לא רק נשיקה על הלחי ולא רק שיחות תמימות ברכבת. כמובן שאינני מצדיקה בגידות, אך אני מבינה את הנסיבות חיים בהן אדם אינו עומד בפיתויים. חיי הנישואים שלכם שבורים ושניכם מפחדים לזוז, לנבור ולדבר. שניכם מפחדים שהאמת על היחסים תצא החוצה ותראה לכם שהמלך עירום. ואם המלך עירום? רצוי להלביש אותו. וזה השלב הקשה שגורם לכם לחיות יום אחרי יום מבלי כביכול לראות.
את נמצאת בתקופה של הריונות, לידות וגידול זאטוטים. זוהי תקופת מבחן לזוגיות. כל מרצך מופנה לילדים, הבעל עזוב, סקס זה הדבר האחרון שנמצא בראש שלך. אם כבר עושים, זה נמשך חמש דקות עם תפילה שייגמר כבר. את רואה שהזוגיות לא תקינה אך אינך עוצרת לשאול, כי התשובות יכולות להיות קשות ואינך מסוגלת להתמודד כרגע. אז "קופץ" המנגנון הידוע: הדחקה. זהו מנגנון הישרדותי ותפקידו חשוב לבריאות הנפש אך הוא גובה מחיר.
המחיר הוא התרחקות, התכנסות, ריק וחוסר תשומת לב למתרחש מתחת לפני השטח. חיים את הפרקטיקה בלבד, באוטומט. מרשם בטוח לשחיקה ולהעדר חום בבית. ובתנאים כאלה החסכים גדולים, החיים משמימים ובחורה חדשה ממתיקה את היומיום. ואם בגדת פעם אחת? תהיה גם שנייה. כדי לשפר את היחסים ולעצור במדרון חייבים לבצע תפנית. שינוי.
אתם נמצאים בשלב של "יחסינו לאן?". טיפול זוגי יעזור לכם לפתוח את הכל. לדבר בכנות לברר אם עצמכם את רצונותיכם ואת האומץ לבצע בפועל כל שינוי שיוחלט ויהיה מוסכם על שניכם. אין לי ספק שאתם זקוקים לשינוי. שינוי שיוציא אותכם מהמבצר הפרטי שכל אחד מכם בנה לו. התוצאה יכולה להביא לגט. אבל עדיף גט מחיים אפורים עם קור הדדי ובגידות. אבל לפני שמפרקים, מדברים, פותחים, שוכבים, מבלים.
כל אחד מכם בנפרד ושניכם ביחד רגילים לחיות באותו בית אך לא מתייחסים לאהבה, לתחושת הביחד, להערכה ההדדית, לפרגון ובטח שלא להנאות החיים. אפשר גם אחרת. אך היות ואת פנית אליי, השינוי יתחיל ממך.