ילדים הם רק תירוץ. מה באמת מפחיד אותך?
אז מה מפחיד את סיגל?.על מנת למצוא את המקור יש לחפור יותר לעומק. מה קרה לה בילדות? מאיזה משפחה היא מגיעה? איפה מרכז הכובד שלה? מה מניע אותה? ולמה החיים תקועים?
סיגל מספרת על ילדות בתוך משפחה לא שיגרתית. הוריה היו נשואים מספר פעמים ויש להם ילדים מכל סיבוב. לסיגל שישה אחים למחצה מהורים שונים. לזוג הורים שלה היא בת יחידה. אחרי שנולדה, הוריה התגרשו והתחתנו שוב עם אחרים וגם שם נולדו עוד ילדים. היא היתה ילדה מוזנחת ועזובה ללא הגנה הורית וללא סמכות הורית. לא היתה לה משפחה עוטפת. בעצם לא היתה לה משפחה. היא הבטיחה שלילדים שלה יהיה בית חם ואוהב, ומגן ועוטף. בכל מחיר? כנראה שלא בכל מחיר.
ה"מוסד" היחידי הקדוש בעיני הם החיים עצמם ולא הנישואים. בכל מערכת יחסים יש פשרות, אין יחסים ללא מהמורות. השאלה היא האם ניתן להמשיך ולהתגבר על הקשיים? סיגל מפחדת לפרק כי היא לא רוצה לחזור על דפוסי הוריה, היא מפחדת להיות גרושה, ולעשות נזק לילדים כפי שנגרם לה. היא לא מוכנה לאכזב, ולא בשלה לצעד כזה.
ברור שאם לא ייעשה שינוי ביניהם זה לא יחזיק מעמד ולבסוף תהיה פרידה. השינוי (אם יהיה) צריך לבוא משניהם. אך בהיעדר שיח כן וגלוי לא תהיה תזוזה. סיגל לא היתה מודעת לכך שהתקיעות שלה מגיעה מהפחדים שלה, מעברה הטראומטי. היא תמיד אומרת שהילדים זה הסיפור, ולכן גם בעלה אינו מודע למה שעובר על אישתו.
השיקול המרכזי אינו הילדים. אלא האם אוכל להמשיך לחיות עם בעלי עוד 40 שנה. סיגל חייבת להבין שלפעמים ההישארות ביחד היא הגורם ש"דופק" את הילדים. אם את אמא חזקה שאוהבת ונותנת, וחמה לילדים ומצד שני יש אבא מחובר שתורם את חלקו, אם יש שיח גלוי מול הילדים, ואתם נותנים להם תחושת ביטחון גם אם אתם לא ביחד, זה עדיף על מודל מקולקל של חיי נישואים. אם מחליטים להיפרד ולא משתמשים בילדים לנקמות ואם טובת הילדים עומדת כנר לרגליכם גם בפרידה, הם יצאו מזה אפילו מחוזקים. לא פעם הילדים מרוויחים הורים טובים יותר דווקא אחרי פרידה. ילדים זקוקים לחום, הגנה ואהבה. אף אחד לא קבע שזה מצליח רק במשפחה שלמה. הורים מאושרים בנפרד טובים יותר מהורים עצובים ביחד.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il