"אני נשואה חמש שנים ויש לנו שני ילדים. אני שומרת נידה, מה שאומר שמתוך חודש - שבועיים אני יכולה לקיים יחסים ושבועיים לא. בזמן שאנחנו יכולים לשכב, בעלי מעוניין שנעשה את זה כל יום, אבל הבעיה היא שמזה זמן רב אני לא נהנית בכלל. ניסינו הכול – אביזרים ושלל רעיונות למשחק מקדים, אבל כלום לא עוזר. אשמח לעצותייך".
בניגוד לסקס היצרי של החיות, אנחנו אוהבים לסבך הכול
ד' יקרה, פנייתך מאוד מתומצתת ולא חשפת פרטים רבים עלייך ועל הקשר שלכם, אך יחד עם זאת המצב שלך מאד ברור לי, ואין לי ספק שזוגות רבים ימצאו כאן את עצמם, גברים ונשים כאחד.
אבל בניגוד לחיות – אנחנו, בני האדם, תמיד מסבכים את העניינים. וכמובן שגם את הסקס. סקס הוא פרמטר חשוב בזוגיות. הוא נותן הרגשה פיזית טובה, מעיד על כך שהקשר טוב, סימן שאנחנו עדיין נמשכים, חושניים, חיוניים ובריאים והוא גם זה שמביא לנו ילדים בסוף. אבל החיים לא עומדים במקום, ואנחנו לא מכונות. יש הרבה סיבות לחוסר חשק או הנאה ממין בנישואים. ודאי תתחברי לאחת מהן:
מה שעובר עליך עובר ודאי על הרבה מאד נשים. את ובעלך נמצאים בשלב בחיים שבו גידול הילדים הקטנים תופס את כל היום והלילה. כל עולמך זה הילדים וצרכיהם. את זקוקה למנוחה. ויש תקופות בחיים שהסקס שכל כך אהבת פעם, פחות מעניין אותך כעת. הגוף עייף מכל היום, הנפש תשושה מדאגות הטיפול וחינוך הילדים, ואת רוצה אתנחתא.
אז מה עושים? מותר לך לקחת פסק זמן גם מסקס. את לא אסירת עולם, וזה לא עבודות פרך. זה אמור להיות נעים. ואם את לא בעניין, זה לא יעבוד טוב ממילא.
אז מה עושים? מדברים על זה פתוח, כמו על לחם וחמאה. משתפים בהרגשה. פותחים את זה. בלי האשמות הדדיות, אלא תוך הבנת השונות בצרכים ובתדירות. נכנסים למיטה בלי לחץ. בלי פרצופים חתומים של ביקורת. מדברים ואפילו מתבדחים, אבל מחליטים שסקס זה רק ביחד ובכיף. תסבירי לו שלנשים עדיף קצת פחות כמות אבל הרבה יותר איכות.
סקס מחובר לאירועי החיים, לארועי היום יום. אם היחסים ביניכם קרים ומרוחקים, וכבר מזמן לא הרגשתם אהבה, נתינה, חיבוקים – זה כמובן נכנס למיטה. אם כל היום יש ריבים וויכוחים, אם כל אחד מכם מטיח האשמות ומעביר ביקורת קשה, אם יש חוסר הערכה מופגן - כל אלה הם מתכון נפלא לחוסר חשק. אנחנו לא רובוטים ואין לנו כפתור און אנד אוף. סקס זה חלק מתוך מערכת יחסים, ולא אקט מופרד ובלתי תלוי.
אז מה עושים? אם זה המצב ביניכם, טיפול זוגי יוציא אתכם מהפלונטר. והבעיה היא לא סקס. סקס או במקרה הזה חוסר חשק הוא רק הסימפטום לכל הנ"ל.
גדלת בבית שמרני. את רגילה שלא מדברים. הכל עלום וסודי. וסקס? שלא נדע. אסור להזכיר את התועבה הזאת. אז אולי הבעיה אצלך. אולי מעולם לא באמת נהנית, ואולי לא הגעת לסיפוק. פעם רצית, נמשכת, רצית בן זוג, רצית להתחתן, ההתרגשות של תחילת הקשר חיממה את המנועים. ועכשיו בשגרה - את לא בעניין, לא מבינה על מה המהומה, וממה כולם מתלהבים. את לא יודעת ליהנות מסקס. זה קשור לחינוך מההורים ולגישה שלך. יש בתים שהמילה סקס גסה בהם. זה אסור, זה מלוכלך, זה מביך, ואפילו אסור לדבר על זה. הילדים גדלים עם המסר הזה והוא משתרש חזק בראש. את מגיעה לגיל בגרות, מתחתנת ועדיין מאד בורה וסגורה, מובכת, מבויישת. מבחינתך זה מיותר. היית מוותרת על "התענוג" הזה.
אז מה עושים? גם בזה ניתן לטפל, איך ללמוד לפתוח את הראש. להבין מאיפה הסגירות, לאהוב את עצמך יותר, ללמוד את הגוף בכלל, את הגוף הנשי בפרט ובמיוחד את גופך שלך. מה נעים לך ומה פחות. מה עושה לך את זה ואיפה לגעת. כך תוכלי לכוון את בן זוגך וללמד אותו את רזי גופך. ובעיקר להתפתח ולחיות טוב יותר. לפרגן לעצמך יותר, לחוות, לחיות יותר פתוח ובמודעות יותר גבוהה. לנשום לרווחה. אתם צעירים, עוד דרך ארוכה לפניכם. רצוי ואפשר לשפר ולחיות אחרת. בהצלחה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il