"אני אוהד, בן 49.
"כשהכרתי את מיקי (41) הייתי בפשיטת רגל אחרי הסתבכות כלכלית רצינית, חייב הרבה כסף. היא רצתה בי למרות הכל, היא ידעה הכל והייתה מוכנה לקבל אותי אליה ולעזור לי להתרומם. גם אני למדתי לאהוב אותה ולהודות לה על כל התקופה שהייתי בקרשים.
"שנינו גרושים ולשנינו יש ילדים.
"היא רצתה זוגיות, חיפשה הרבה זמן ואיתי היה לה חיבור. עברתי לגור אצלה. לא היה לי שקל, לא היה לי מקום לגור. היא ממש הצילה אותי. הסתבכתי כלכלית בגלל הרבה שטויות שעשיתי. היא לא שפטה אותי, רק חיבקה ונתנה מעצמה.
"שנתיים אני גר בדירה שלה. החשבונות היו על חשבונה, גם רוב הקניות. רק הבילויים היו על חשבוני והשתדלנו לצאת די הרבה, אבל לא קניתי מתנות יקרות ולא יצאנו לבתי מלון מפוארים. אין לי כסף כרגע לחיים עם מותרות.
"החיים בסך הכל היו טובים. לא דיברנו על כסף, זרמנו. כל התקופה הבטחתי לה שאתאושש מהמצב ויהיה לי כסף. זה הכל מצב זמני. אני אמור לקבל גם סכום יפה בקרוב. מיקי האמינה לי שאתאושש ויהיו לנו חיים טובים. אנחנו כבר אנשים בוגרים, הילדים גדלו ומגיע לנו חיים שלווים. היא קיוותה שיבוא היום הזה... והוא לא בא.
"היא פתחה שיחה – אמרה שהיא רוצה גבר יותר אמיד שיוכל לפנק ולקנות מתנות, היא רוצה נסיעות לחו"ל, היא רוצה מישהו שיישא אותה על כפיים וייתן להם רווחה. היא חולמת על מה שלא קיים. הבטחתי לה שהמצוקה היא זמנית ועוד מעט אקבל כסף ויהיה לנו טוב. אבל הכסף לא הגיע והכל התפוצץ עלי.
"היא כבר לא רוצה אותי. הפסיקה לאהוב אותי, הייתי עול על צווארה. היא התחילה לרמוז לי שהיא רוצה זמן לבד, שהיא מצפה לחיים טובים וזה לא קורה. נמאס לה לשלם הכל. כסף זו הסיבה שלה ללכת.
"היא שכחה את כל הטוב שהיה. התחילה לצאת בלעדי, לא רצתה להיות לידי, לא רצתה לשכב איתי, התרחקה ואני נלחמתי, לא הרפיתי. עפתי עליה עוד יותר מהרגיל, עשיתי הכל כדי שלא ניפרד. הייתי מוכן אפילו להשפלות ולקור, והמצב הלך והחמיר. הרגשתי לא רצוי, כלומניק, אפס. היא עשתה הכל כדי לגרום לי לעזוב ואני המשכתי להילחם כעיוור.
"בסוף עזבתי את הבית. אני מאוד כועס על מיקי. היא רימתה אותי, לקחה לי שנים טובות, בזבזה לי זמן. כל מה שהיא רוצה זה כסף, ובגלל שאין לי – היא לא רוצה אותי. ירדה נמוך ואני ממש עצוב".
אכזבה אחרי אכזבה
אוהד,
שאל את עצמך האם נעים לחיות על חשבון מישהו אחר לאורך זמן? האם זה מחליש, מדכא, מעורר חרדות?
מיקי חיכתה הרבה זמן שמשהו ישתנה ותצא מהחובות (כפי שהבטחת) והיא תרווה קצת נחת, קצת ירד ממנה הנטל. הבטחת, היא האמינה, וחוותה איתך אכזבה אחרי אכזבה. בסופו של דבר התייאשה, הבינה שזה לא יקרה והיא ויתרה עליך. מיצתה את הקשר. הרגישה שאין מנוס, שהיא מנוצלת, וכן – יש לזה קשר לכך שהיא כבר פחות אוהבת ופחות נמשכת.
היא נתנה לך סימנים שנגמר לה הכוח אליך. היא זלזלה בך וספגת, הרגשת לא רצוי ונשארת. סירבת לראות את המציאות והמשכת להישאר ולהעיק רק כי הרגשת שאין לך לאן ללכת, שהיא היחידה, היא קורת הגג ובלעדיה אתה ברחוב.
יצרת עליה לחץ מתוך הלחצים שלך, נפלת עליה, וכאילו לא הבנת את הרמזים.
עכשיו אתה מציג את עצמך כקורבן מסכן וכעוס. "היא בזבזה לי את הזמן" – אף אחד לא בזבז לך זמן, בחרת להיות שם, לא הוחזקת בכוח. נדבקת ולא הרפת.
"לקחה לי שנים" – אין דבר כזה לקחה לי. בהכרה מלאה בחרת, מתוך מצוקה ועדיין במודע. כל מה שהיה היה על אחריותך בלבד.
אם היא הייתה אחת שרוצה רק כסף, מה בדיוק היא עשתה איתך תקופה כה ארוכה? היא האמינה בך ואתה זה שדפקת את זה
"כל מה שהיא רוצה זה כסף" – אם היא הייתה אחת שרוצה רק כסף, מה בדיוק היא עשתה איתך תקופה כה ארוכה? היא דווקא לא סימנה רק כסף. היא האמינה בך ואתה זה שדפקת את זה.
לגיטימי לגמרי שמיקי רוצה שתתאושש כלכלית ותתרום לבית. ולא רק כסף – לגיטימי לגמרי לרצות בן זוג שעובד, שעושה משהו עם חייו.
רק הקורבן כעוס. זה שלוקח אחריות עסוק בדרכו לתיקון. אין לך על מי לכעוס. זכותה להפסיק לרצות אותך ולאהוב אותך. אף אחד לא אוהב שלא אוהבים אותו, אבל זה קורה גם במערכות יחסים שהיו פעם נהדרות. החיים דינמיים ומה שהתאים פעם לא בהכרח יתאים לעתיד.
אני מאוד מבינה את הכאב שלך, אך אם תתרכז בכעס על מיקי ובחיפוש אשמים – לא תתקדם לשום מקום, רק תדרדר. השיעור שלך הוא אתה עצמך, בטח לא מיקי.
הדבר הראשון הוא להסתכל פנימה אצלך ולא מה אצלה. להודות בפני עצמך ולגולל את הסיפור האמיתי בתוכך. אז תבין שהכל בחיים תלוי בך. אתה הפכת לחלש, תלותי, לזה שמוכן להיות במקום דחוי. הפכת להיות לא אטרקטיבי, חסר כל, תיק כבד, דביק. הבטחת ולא קיימת – איזו הרגשה לא נעימה. נחלשת.
אתה נעול עליה רק בשם המצוקה הקשה ולא בשם האהבה הגדולה. היית זקוק לשירותיה, לקורת הגג שהיא נתנה חינם, לאוכל ולתנאים הטובים פלוס בונוסים.
זה לא יהיה לך קל להודות בכך, כי זה מוציא אותך כביכול נצלן וזה לא טוב. אבל זה בדיוק הטיפול ולשם כך הגעת לכאן – אתה תפסיק לרחם על עצמך ולראות מציאות מדומיינת. תתחיל לראות הכל ללא צנזורה ואידאליזציה ותבין איפה אתה על המפה ומה צריך לתקן. הדרך לא קלה אבל מאוד מפתחת, מנקה ומעצימה.
השינוי שלך מתחיל עכשיו.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת