רס"ר במיל' רז אבולעפיה, בן 27 מרשפון, לוחם בגדוד 6863 בחטיבה 12, נפל שלשום בקרב בצפון רצועת עזה. הוריו, מירי ויהושוע, סיפרו הבוקר (רביעי) על הרגע הנורא שבו התבשרו כי בנם האהוב נהרג.
"הייתה לי הרגשה רעה, כל הזמן. הרגשה שמשהו יקרה", תיאר יהושוע, "כשקציני הנפגעים נכנסו הביתה, ממש לא הופתעתי. כל הזמן התפללתי שהוא יהיה פצוע, אבל לא יודע מה יותר טוב, פצוע או מת".
"אני צרחתי את נשמתי: מה עשיתם לילד שלי? איפה הוא?", תיארה מירי, "בסוף השבוע הוא חגג יום הולדת. הייתי איתו, נהניתי ממנו מאוד. הבאתי לו עוגה מקסימה, הוא נתן אותה לחברים. הבאתי לו עלי גפן שהוא מאוד אוהב, הוא חילק אותם לכולם. ביקשתי ממנו: תשמור על עצמך. ביום שני הוא נהרג. אתמול, ביום ההולדת העברי שלו - הוא נולד בראש חודש, א' בכסלו - קברנו אותו. התחושות נורא קשות".
שיתפתם אותו בדאגות שלכם?
יהושוע: "כל הזמן אמרתי לו: רז, תיזהר. הוא בוגר סיירת גבעתי, היה בפלחה"ן. חשבתי שהם ייכנסו עם נמ"רים. הוא עשה את כל רישיונות הנהיגה שאפשר. שאלתי אותו: אתה תנהג בנמ"ר? הוא אמר: 'לא, אנחנו נכנסים ברגל'. מהרגע שאמר לי את זה, חשבתי: אוי ויי. אחר כך הוא אמר: 'אני הולך לחתום על טילים. יהיו לי טילים על הגב'. אמרתי לו: רז, תיזהר. הוא אמר: 'אל תדאג'. המשכתי לדאוג, והנורא מכל קרה".
ספרו על רז.
יהושוע: "היה לנו את ההומור המיוחד שלנו. אף אחד לא הבין אותו. נהייתי אבא בגיל 43. רז ילד מבחנה. לקח לנו הרבה זמן עד שהוא בא לעולם. היו לנו כל מיני דחקות משלנו, הוא היה מצ'פח אותי כל הזמן".
מירי: "אנחנו מתגעגעים לצ'יפוחים שלו, לדקירות שלו במותן, לחיוך שלו, לגיטרה הנצחית, לתיפוף עם הרגליים מתחת לשולחן. היה לי ילד מוזיקאי בנשמה. הגיטרה הייתה צמודה אליו, הוא לימד את עצמו לנגן".
מה ידוע לכם על הקרב שבו נפל?
מירי: "שמעתי שהבן שלי גיבור. היה לו את השקט הנפשי שהשפיע על כל החבורה. הם אהבו אותו בצורה מופלאה. שלחו לי אתמול סרטון על הבן שלי, על הצחוקים שלו. לא הפסקתי לבכות מרוב אושר וכאב, שהוא הלך. הוא היה מקסים, חבר טוב, ילד טוב, עוזר להורים שלו, אוהב את אחותו, תומך בחברים שלו. הוא לא קיטר בחיים. אם היית מבקש ממנו משהו, הוא בחיים לא היה אומר לך לא. בבית הספר הוא היה זה שמתווך בין אנשים ומשלים ביניהם. הוא שנא מלחמות ומדון. תמיד היה חבר נאמן לכולם ועזר לכולם".
יהושוע: "היום החבר'ה מהיחידה שלו אמורים להגיע אלינו ולספר את סיפור הקרב. רז היה איש חזק. במשפחה אנחנו מאוד חזקים פיזית, אבל הוא היה לוחם חבל על הזמן. הלוחם שבו זו הייתה הפתעה בשבילנו. לא ידענו איזה איש הוא".
מירי ויהושוע הבטיחו לדאוג לבת הזוג של רז, סיגל, אשר איבדה את אהבת חייה. "עוד שבעה ימים ייגמר האבל ואנחנו נחובק על ידי המדינה. אנחנו משפחה שכולה, כולם יעטפו אותנו. מי שתישאר לבד זו החברה שלו, סיגל. צריכים לדאוג לה, שלא תישאר לבד", ביקש יהושוע בדמעות. מירי הוסיפה: "צריכים לדאוג לבנות הזוג, גם אם הם לא נשואים. היא הכי כואבת. היא סיפרה לי שלא חוותה אהבה כמו שחוותה איתו. הוא העניק לה אושר. הנתינה שלו אליה הייתה בשבילו מובנת מאליה, אבל בשבילה זה היה ייחודי".