יסלח לי אלוהים, לא סובלת סניקרס. גם לא כפכפי אצבע, קרוקס או מוקסינים - כשאני יוצאת מהבית אני לא רוצה להרגיש רצפה; מה זה פה, יום כיפור? גם לא מבינה את הסלוגן "את הכי יפה כשנוח לך"; אני רוצה להגיד לבחורה בפרסומת - את הכי יפה *למרות* שנוח לך. אם תעלי על נעלי עקב, תיראי הרבה יותר טוב.
בכלל, בואו נדבר רגע על נוחות: מדובר במושג שנשים נוטות להפריז בחשיבותו. כלומר, בוודאי שאני לא צריכה לסבול, אבל למה צריך להיות לי נוח כל הזמן? ליפסטיק זה נוח? גרבונים זה נוח? פן, מסקרה, לק – נוח? התשובה היא לא, אבל כל עוד זה יפה, אני כבר אסתדר. תוך הקפדה על מינונים סבירים של השתדלות ואף התחשבות ביכולות המוטוריות, כמובן; אין פאתטי יותר מאישה שמדדה על עקבים אימתניים כברווז במטווח.
אני אסכם: להיות אישה זה לא נוח, אבל מאוד משתלם. ובמקומות עבודה שדורשים ייצוגיות, נוחות בהחלט לא אמורה לעמוד בראש סדר העדיפויות. ועכשיו, ברשותכם, נעבור למחאת הדיילות.
* * *
טוב, אפשר להבין את הדיילות: באמת כבר שעתיים לא הייתה כאן מחאה נשית, הגברים עוד עלולים לחשוב שאנחנו מרוצות, חלילה. צעדת השרמוטות הרי התקיימה לפני שלושה שבועות בלי יותר מדי רעש, מחאת המכנסונים הלכה כלעומת שבאה. ובכן. תודה לאל שיש דיילות, וטוב שלא הצטרפו למחאת המכנסונים - שתי מחאות במחיר אחת זה דיל בעייתי במונחים תקשורתיים, אם כי אני בהחלט יכולה לחשוב על כמה פמיניסטיות שהיו שמחות לתמוך במאבקן הצודק לטוס עם תחתוני ג'ינס.
אבל בואו ניזכר רגע איך זה התחיל: השבוע עודכנו דיילות באל על שהחברה מרעננת את נהלי השירות, ומעתה הן מתבקשות להישאר עם נעלי עקב גם בזמן עליית הנוסעים למטוס. מיד החלה מהומת עולם: מאות דיילות שינו את תמונת הפרופיל שלהן בפייסבוק לתמונה של נעל עקב עם מטוס – לוגו שעיצבה אחת הדיילות והפך לסמל המאבק; מנכ"לית נעמ"ת נזפה במנכ"ל אל על שמדובר בדרישה בלתי סבירה; וכמובן שגם חברות הכנסת קפצו על המציאה. כולן - משלי יחימוביץ' וציפי לבני ועד עליזה לביא ומרב מיכאלי - העלו פוסטים עם תמונות בנעליים שטוחות. פופוליזם בשקל, איזה כיף: גם להשוויץ בפדיקור וגם לקבל על זה 13 אלף לייקים בלי לצאת שטחית - נחמד בסך הכל, תשאלו את יחימוביץ'.
רק שיש פה כמה בעיות. קודם כל, עובדתית, לא מדובר בדרישה כה בלתי לגיטימית. זה לא שעד עכשיו הדיילות הסתובבו בסנדלי שורש: נעלי עקב היו מאז ומעולם חלק ממדי העבודה שלהן, רק שעכשיו הן התבקשו לנעול אותן לא רק עד העלייה למטוס אלא עד שהנוסעים מתיישבים. כך נהוג בעולם, ובאל על רצו ליישר קו עם חברות התעופה האחרות.
שנית, אנחנו לא מדברים פה על נעלי סטילטו מחודדות, כן? בסך הכל נעלי עקב סטנדרטיות ונוחות יחסית, כמקובל בענף; רק בשבוע שעבר פגשתי את יחימוביץ' באולפן טלוויזיה, על עקבים שנראים פחות נוחים בהרבה מאלה של הדיילות.
אבל הבעיה העיקרית כאן היא חוסר המודעות המטורף. סליחה, אני עוד לא ראיתי דיילת שמנה או מכוערת או נמוכה; מלכתחילה מדובר בענף שמקבל נשים על סמך פרמטרים מקובלים של חיצוניות, אז על מה כל הרעש? מראה ייצוגי הוא חלק מהעבודה של הדיילות, ונעלי עקב הן חלק מהמראה הזה.
* * *
והפמיניסטיות הרדיקליות. לא חשבתם שהן יוותרו על החגיגה, נכון? במהרה הופצה ברשתות החברתיות תמונה של מנכ"ל אל על בנעלי עקב - כן, אם דיילות נועלות נעלי עקב, אז גם המנכ"ל צריך, היגיון פמיניסטי שכזה.
הכי מצחיקות אותי הטענות הסמי פמיניסטיות על נעלי עקב באופן כללי; מסתבר שהמחאה החזירה לסדר היום את הקביעה ש"נעל עקב היא סמל סקסיסטי שמאלץ נשים לעמוד על קרקע לא יציבה ובכך לגרום להן לחוש פחות בטוחות". ראיתי גם עיתונאית ששלחה את מנכ"ל אל על "לעיין בכתבי מגדר כדי להבין מהיכן הגיעו נעלי העקב". מה זה משנה, לעזאזל? ומהיכן ההתנשאות הזאת לחשוב שמי שהולכת על עקבים לא יכולה להיחשב לאישה חזקה ועצמאית?
בואו נהפוך את הנעליים השטוחות לסמל פמיניסטי, בואו נרדד מחאות נשיות לגובה הרצפה. אכן נעלי עקב הן מקור כל הרוע בעולם, הבה נשרוף אותן יחד עם החזיות והליפסטיק והפן, נקבור כל סממן שמזוהה עם נשיות, נבטל את ההבדלים המגדריים ככל האפשר ובעיקר נמחה, כי למחות זה פמיניסטי.
הנה, גם אני מוחה: זה לא פייר שכשאנחנו העיתונאיות מתראיינות בטלוויזיה, מאפרים אותנו במשך רבע שעה, ואילו עיתונאים ממין זכר זוכים רק לליטוף קל של פודרה על הזיפים; לדעתי זה ממש לא בסדר, מאוד מחפיץ ופוגעני. גם אנחנו רוצות רק פודרה על הזיפים! מעבירים לנו פה מסר שאנחנו לא נראות מספיק טוב! חוצפה!
התקבלתי?
* * *
זאת הבעיה שלי עם מחאות פמיניסטיות: שהן תמיד פופוליסטיות כל כך, מגוחכות וחסרות תוכן. הרי זה לא שאין לדיילות על מה למחות; אם הן היו זועקות נגד מבחני הקבלה שהן עוברות, אם היו דורשות מחברות התעופה לחשוף את מנגנוני הסינון והבקרה שמעיפים נשים לא אטרקטיביות מספיק - הייתי אומרת להן שאפו. כלומר, אפשר להתווכח על זה, שהרי יש היגיון מסוים בכך שדיילת אמורה להיות בעלת מראה נעים. אבל זה לפחות היה יכול להיות מאבק מנומק ומהותי שאפשר להתייחס אליו ברצינות, שכן עדיין יש טעם לפגם בכך שבימינו קיים מקצוע שמודד נשים לפי פרמטרים שוביניסטיים של יופי חיצוני.
רק שעם זה, מסתבר, אין לדיילות בעיה. ובכן, אין לי שום סימפטיה למוסר הכפול הזה. גם להתקבל לעבודה בזכות הצורה שלך וגם למחות על נעלי עקב, זה בעיניי שיא הצביעות.