איזה באסה, מתברר שאני שמאלנית ברנז'אית יפת נפש שממומנת על ידי הקרן החדשה. שזה מוזר, כי רק לפני שבועיים הייתי פאשיסטית שטופת מוח, גזענית ולאומנית. קורה לי גם שאני נאורה בטירוף, ואחרי כמה ימים - פרימיטיבית ושמרנית שאין דברים כאלה. מבולבלים? גם הטוקבקיסטים. ככה זה כשאת גם שומרת מסורת וגם ליברלית; גם אוחזת באג'נדה ימנית וגם מחבבת זכויות אדם.
כרגע, אם תהיתם, אני הכי שמאלנית מניאקית שיש, שנואת נפשם של תומכי הבית היהודי. זה בגלל שלפני כמה ימים, בעקבות כנס מפלגתי שבו נכחתי, הצהרתי שאין סיכוי שאצביע למי שפוגעים בזכויותיהם של כל כך הרבה אנשים - הומואים ולסביות כמו גם הזכאים לדיור הציבורי. כמובן שאנשי השמאל שיבחו אותי. כמובן שאנשי הימין כעסו. לא התרסקתי לרצפה מהגידופים כשם שלא קפצתי לשמיים מהמחמאות – כאמור, מחרתיים השמאלנים יגדפו והימנים יחמיאו; אני לא מתרגשת.
יש רק דבר אחד שלא משתנה: כבר שנים שכולם שואלים אותי "מה הקטע שלך עם גייז?". אחרי כל טור או פוסט שאני מעלה בנושא, אנשים תוהים בפליאה אמיתית: מה לך ולהם?
גייז, תעשו צבא ותסתמו
מה שמצחיק, שתמיד אחרי השאלה הזאת מצפים לשמוע איזו דרמה. כאילו אמורה להיות לי ברזומה אנקדוטה מטורפת שיכולה להסביר את העניין המוזר הזה - אולי גיליתי שיש לי קרוב משפחה הומו? אחות אובדת לסבית? שמא בעלי התוודה בפניי על נטיותיו ומאז לקחתי על עצמי לעודד סובלנות כלפי הקהילה?
אז לא, אין לי שום שלד שכזה בארון, למעט העובדה שאני מסוגלת לחשוב עצמונית - דבר שאינו מובן מאליו לבוגרת אולפנה. אני לא צוחקת: בוגרי ישיבות ואולפנות נוטים לדקלם את המנטרות שהאכילו אותם בלי להפעיל שמץ של שיקול דעת או ביקורת עצמית. ברור שגם ילדי החינוך החילוני גדלים בתוך בועה משלהם, אבל אורח החיים החילוני לפחות מוביל את חלקם לשאול ולחקור. ילדים דתיים מחונכים לא להטיל ספק.
וכך נוצרים בני אדם שבטוחים שהעולם מורכב משחור ולבן, מאנשים שהולכים בדרך הישר ומכאלה שסטו ממנה. וגם לסוטים האלה מגיע לחיות, ברור, "אני חושב שלהומואים ולסביות מגיעות זכויות שוות", אמר בנט. חוץ מלהתחתן. או להביא ילדים בהליך פונדקאות. בכלל, נדמה לי שכשדתיים מסויימים אומרים שהם "בעד זכויות שוות להומואים", הם מתכוונים לחובות שוות: שישרתו בצבא, שישלמו מיסים - זה בכיף. אבל להקים משפחה? עד כאן. ובכן, מצטערת, לא נשמע לי הגיוני.
"את מדברת ככה בגלל שאת בתקשורת", מאשימים אותי מדי פעם, ואתם יודעים מה, יש בזה משהו. במקצוע שלי פוגשים טיפוסים מכל הסוגים והמינים, וכן, זה פותח את הראש, גורם לך לשקול מחדש את האמיתות שעליהן גדלת. אגב, אצל אנשי תקשורת חילונים זה קורה פחות: הם פוגשים אנשים כמותם גם בסביבת העבודה, ולא עוברים תהליך כזה של ניעור; קווי המחשבה שלהם נשארים מוגדרים ומוגבלים. בגלל זה ישנם המוני גייז ואנשי שמאל שהם דתיופובים היסטריים – ממש חוטפים פריחה בכל הגוף בכל פעם שדוס מתקרב לרדיוס שלהם; צר עולמם כעולם נמלה. גם זה חבל.
בחזרה אליי: הומואים ולסביות הם חלק בלתי נפרד מהסביבה שלי עוד מגיל 16, כשהייתי כתבת נוער ב"מעריב לנוער". אז עוד לא ידעתי שהם כאלה – בתקופה ההיא תל אביב לא הייתה כה פתוחה וידידותית, וגייז לא מיהרו להצהיר על נטיותיהם – אבל האנשים האלה גדלו איתי וצמחו והתפתחו ויצאו מהארון, ובשנים הבאות הכרתי עוד הומואים ועוד לסביות; איך אני יכולה שלא להיות בעדם, כשאני מכירה את מצוקותיהם כל כך מקרוב?
זכויות להט"בים ופוליטיקה? לא קשור
ולא, אני ממש לא מתכוונת להגיד עכשיו ש"הומואים הם אנשים מקסימים" – משפט שאני שומעת לפעמים ושמקפיץ לי את כל הפיוזים. אף פעם לא הבנתי: מישהו בדק אותם פעם אחד אחד והגיע למסקנה שמדובר בזן מקסים? כי אני רוצה להודיע כאן חד משמעית שיש ביניהם גם לא מעט חארות, בדיוק כמו אצל סטרייטים. אגיד יותר מזה: במהלך השנים הכרתי כמה הומואים שבהחלט הייתי מעדיפה שלא יתרבו. גם כמה סטרייטים, אגב. ובכל זאת, אי אפשר לקחת מאנשים את הזכות להיות הורים. או להתחתן. או לחיות, אתם יודעים, פשוט לחיות בעולם הזה באהבה ובנחת.
אבל כאן בדרך כלל מתחילים להתפלסף איתי: "אם את בעד זכויות לכולם, איך זה שאת לא בעד זכויות לערבים? ולא בעד זכויות לפליטים? או שאת בעד מיעוטים או שלא".
אז סליחה, אני רואה בישראל את מדינת הלאום היהודי, מה שאומר שאני לא מעוניינת לראות כאן שושלות של אריתראים וסודנים. כמו כן, אני בעד מתן זכויות לערביי ישראל, אבל לא על חשבון גבולות הארץ.
זכויותיהם של להטב"ים יהודים, לא קשורות בעיניי לפוליטיקה של שמאל וימין.
אבל "מפלגת הבית היהודי מתבססת על ערכי היהדות", מסבירים לי, "דתיים לא יכולים להיות בעד נישואים חד מיניים". איזה קישקוש: אף הומו לא ביקש מעולם להתחתן עם רב אורתודוכסי ושבע ברכות. הומואים ולסביות רוצים להתחתן במסלול אזרחי, וגם לזה המפלגה הזאת מתנגדת.
כמו כן, אל תספרו לי ש"ברוב המדינות הומואים לא יכולים להתחתן" כי אז נצטרך לספור גם את כל המדינות שבהן לנשים אסור לנהוג או לעבוד או להיבחר לפרלמנט, ולא בטוח שזה יהיה לטובתך, גברת איילת שקד. מי שרוצה ליישר קו עם מדינות עולם שלישי או עם ארצות האיסלאם – שיהיה בריא. אני רוצה לחיות במדינה מערבית מתקדמת.
ואני לא מרגישה מחויבת לשום ציבור או מפלגה; מעדיפה לבחון כל מקרה לגופו. לא אתנהל בעולם עם סט ערכים מוכתב מראש.
אז בסדר, תמיד יהיו כאלה שיכעסו עליי. ונראה שאף פעם לא אהיה חביבת הקהל, ווטאבר, גם ככה כתרים רק הורסים את הפן. אבל לפחות אהיה הגיונית, נבונה, נאמנה לעצמי. כן, אפשר להיות גם ימנית וגם בעד זכויות אדם. עובדה.