כשאני יורדת במעלית, זה רק לקומת קרקע. אבל יש בחורות שמשתעממות במעליות, מה לעשות? ואחת מהן - פשוט לא יוצאת לי מהראש. אני חושבת עליה כל הזמן, כבר חמישה ימים ברציפות; מה היא עושה עכשיו? מי תומך בה? היא אוכלת? מצליחה לישון? ומה הייתי עושה במקומה?
אני רוצה להגיד לה: לא עשית שום דבר רע, אז תפסיקי כבר לנסות להתאבד. אני רוצה להגיש לה מרק ירקות או פרלינים ממולאים או את החבר שלה לשעבר מגולגל בתוך שק אגרוף – שתעשה בו מה שהיא רוצה.
הכי בא לי להבטיח לה ש"יהיה בסדר, את תעברי את זה כמו גדולה", אבל איך אני יכולה, כשאין לי מושג מה היא עוברת?
כי גם אם הייתי משתובבת במעלית, לא הייתי מצלמת את זה. וגם אם הייתי מצלמת, לא נראה לי שמישהו מהאקסים שלי היה מספיק חלאה כדי להעביר את זה הלאה.
אבל היא השתובבה והצטלמה והועברה הלאה, ואז ניסתה לשים קץ לחייה – כנראה יותר מפעם אחת – ואושפזה במוסד פסיכיאטרי שממנו השתחררה בינתיים. כעת היא בטיפול נפשי ותחת השגחה צמודה של עובדת סוציאלית.
זה לא סיפור על סקס במעלית, שיהיה ברור. זה לא סיפור על סקס בכלל. אנחנו מדברים פה על רוע. רוע טהור.
סרטון סקס או סרט אימה?
אם עדיין לא ראיתם את הסרטון הוויראלי שהסעיר השבוע את הרשת, אל תטרחו לחפש. הוא הוסר כבר, תודה לאל, אם כי ממשיך לרוץ בווטסאפ; הזדמנות מצוינת לבקש מכם שבמידה והוא מגיע אליכם, תעשו טובה ותמחקו אותו בלי לראות אפילו, בסדר? למען הבחורה.
כן, אני יודעת שזה קצת כמו להתאפק לא לגרד באף, אבל בתור אחת שסוחבת כל יום מהאוטו ילדה בת שלוש ביד ימין ושקיות מהסופר ביד שמאל, וגם הסתכלה לצד השני כשמישהו מהעבודה פתח מולה את הסרטון – אני אומרת לכם שזה אפשרי.
אלא אם אתם בתולים מורעבים בלי אינטרנט זמין ובלי אמפתיה לבחורה שחרב עליה עולמה – ואז אפשר להבין אתכם.
המתבונן מהצד עלול לחשוב – ביג פאקינג דיל, עוד זנזונת וירטואלית. כי באמת, הרשת כה מפוצצת בסקס, סקס, סקס, עד שכבר קשה להבדיל בין שחקנית פורנו מנוסה, לוונאבי שמתפשטת בתשדיר בחירות של מפלגת שקר כלשהו, לבחורה אנונימית שנעשה לה עוול מכאיב.
אבל אל תטעו: לסרטון המעלית המדובר אין שום קשר לכל הסקס הזה. הוא שייך יותר לז'אנר סרטוני התלמידים האלימים והקשישות המושפלות באוטובוס; אותה סוגה עילית של סרטוני אימה, שגורמים סיפוק בעיקר לאלה שהעלו אותם, בזמן שהצופה הנבון מביט ושואל את עצמו - כמה רוע מזוקק עוד יוכל המרחב הווירטואלי לסבול? ומה יהיה השלב הבא באבולוציה של האכזריות האנושית?
פעם תלמידים היו שמים למורה חיפושית במגירה; היום הם שוברים לה כיסא על הראש ומעלים ליוטיוב. פעם בבון פגוע היה מפיץ על בחורה שמועה שהיא "נותנת"; היום הוא מעלה לרשת הוכחות, כביכול. ככה זה כשהאלימות משתוללת והטכנולוגיה משתכללת; הכל בוטה יותר, משפיל יותר, והעצב - אין לו סוף.
תותח? פסיכופת!
מדי שנה מתפרסם האייטם המסורתי על מספר הנשים שנרצחו בידי בני זוגן; במקרים רבים, על רקע רצונה של האישה לסיים את הקשר. מדובר בכתבה שגרתית שכבר לא מרגשת אף אחד, עם מבנה קבוע וידוע מראש: סטטיסטיקה יבשה פלוס נתונים כלליים על אלימות נגד נשים פלוס פסיכיאטר שמסביר באולפן שאכן, יש גברים - נטולי עבר פלילי או הפרעה נפשית - שפרידה רומנטית עלולה להוציא מהם תוקפנות חבויה.
בסיום האייטם מובטח קלוז אפ של שכן כלשהו, שמסתכל על אלונקה מכוסה כלשהי, ואומר שהוא המום, פשוט המום, רפי, הרוצח היה בן אדם נורמטיבי, מי חשב שהוא מסוגל לעשות דבר כזה?
כי למה להתלכלך עם אקדח או סכין, אם אפשר להפעיל ווטסאפ וסמארטפון? ואז לקחת עורך דין שמסביר שסליחה, מרשי לא התכוון לגרום לה להתאבד. מרשי מתנצל, מרשי לא ישן בלילות מרוב צער, מרשי בעצם מכחיש הכל, תודה.
אנשים טובים בעולם מחורבן
אני לא יודעת כמה חדרים בלב צריכים להיסתם כדי לנקום ככה. אם הייתי אמא של הבחור הזה – הייתי שואלת את עצמי איפה טעיתי. אם הייתי חברתו הנוכחית – הייתי בורחת בבהלה. ובמקומך – חברתו הכואבת לשעבר - הייתי מתנחמת בזה שלפחות לא מדובר באב ילדיי. בצדק עזבת אותו; תראי למה הוא מסוגל. בטווח הארוך, ניצלת.
לא אטיף לך מוסר ולא אגיד לך שחבל שהצטלמת ככה מלכתחילה; מן הסתם אין היום מישהו שמבין את זה יותר טוב ממך. אבל תדעי, אקסית יקרה, שלמרות הכל - נתקלת כאן ברוע די נדיר. ולכן, שלא תעזי לאבד את האמון במין האנושי. נפלת על טיפוס אכזרי במיוחד; רוב הגברים לא היו נוהגים כך. יש המון אנשים טובים בעולם המחורבן הזה, אל תשכחי את זה לרגע.
ובאמת, אולי בפעם הבאה שנקבל בווטסאפ סרט רע של בחורה תמימה, לא נשתף פעולה עם פושעי הסמארטפונים. אולי בפעם הבאה נחשוב על הבת שלנו או על אחותנו הקטנה, ונמחק אותו בלי להציץ ובלי להעביר הלאה. אולי נהיה אנשים טובים בעולם המחורבן הזה, ונגיד: סליחה, עד כאן. אין שום דבר סקסי בגופה מדממת.