ילד מגרד בראש (צילום: slobo, Istock)
קטנות ואיומות. כינים|צילום: slobo, Istock

1. כינים. גן ילדים בלי כינים זה כמו גננת בלי אקורדיון, כמו פעוט בלי נזלת, כמו אמא בלי חבילת מגבונים בתיק; פשוט אין חיה כזאת. לרוב הן באות בגלים, כאשר אחת לחודש בערך הגננת תולה שלט שמתריע על המכה שמשתוללת בגן, ואת יודעת: זה רק עניין של זמן עד שתראי את התיירות השחומות מטיילות לו על הראש. את מוזמנת לספר אותו קצוץ קצוץ, להשפריץ עליו פליט, לטבול אותו באמבט מטהר ולהחליף מצעים פעמיים בלילה – זה לא יעזור. לפחות עד שיחגוג שבע שנים, הן כאן כדי להישאר.
הכי גרוע: כשגם את מתחילה להתגרד.

2. וירוסים. למה בכל גן יש וירוסים, חיידקים ומחלות? התשובה פשוטה: בגללנו. שתקום האם הצדקת שמעולם לא שלחה את בנה לגן עם אקמולי על הבוקר, כי הוא היה קצת חם בלילה וקם מעוך כזה אבל חיוני, באמת פרומה, נראה לך שהייתי שולחת לגן ילד חצי-חולה?
האמת היא שכן. היית שולחת. מה יש, כשאת נראית כמו סמרטוט את לא בולעת משהו ויוצאת לעבודה? הבעיה היא שאם אצלך הדקירות בחזה מקורן בשביזות יום א', הרי שאצל ילד בן שלוש סמרטוטיות יכולה לבשר את בואן של אבעבועות הרוח, למשל. אז מי המעצבנת שמוכנה לקחת את זה על המצפון שלה? ממש לא אני. לחלוטין לא אני. נשבעת. אולי רק לפעמים.
הכי גרוע: שרק הגעת לעבודה, וכבר הגננת מתקשרת שהילד הקיא.

ילדה עם צמות בלונדיניות בוחרת ספר בספרייה (צילום: pamspix, Istock)
"מיץ פטל" כבר יש לנו, תודה|צילום: pamspix, Istock
 

3. ספר ספרייה. אתם לא רוצים לשים את זה על השולחן במטבח, לא על הספה בסלון ובטח שלא על המיטה בחדר הילדים. למעשה, אתם לא רוצים להחזיק את זה בלי כפפות חד פעמיות כי זה לא בדיוק ספר, יותר גוויה; צרור הדפים הארוז למחצה שהילד מקבל מהגן פעם בשבוע הוא כה מרופט, מטונף ועתיק – שבכלל לא בא לכם להוציא אותו מהתיק. בינינו, הוא בהחלט יכול להישאר שם. בשביל "דירה להשכיר" ו"מיץ פטל" אתם לא צריכים את הספרייה של הגן - הדרדס הרי מדקלם אותם בעל פה מגיל שלוש.
הכי גרוע: לקלוט את הילד משפשף תותים על הכריכה.

4. מסיבות. מסיבת פורים, מסיבת חנוכה, מסיבת סיום: כל כך הרבה מסיבות בשנה אחת. וכמה הכנות: לגהץ לו חולצה, להטעין את המצלמה, לדאוג שסבתא תוציא אותו כי ביום שכזה כמובן שהגן מסתיים בשתיים וחצי בצהריים, אלוהים יודע למה. כמה זמן צריך בשביל לסדר כיסאות בצורת ח' ולהוציא את האקורדיון מהקופסה?
הכי גרוע: כשהעוגה עלייך.

5. חופשות. ומה מגיע אחרי כל מסיבה? נכון, פגרה. ואף אחד לא שואל: למה לשלם הון על גן פרטי, אם בדיוק כמו בגנים העירוניים - גם פה הגננות יוצאות לחופשות בטירוף שלהן? שבוע לפני פסח כולל כל ימי החג, שלושה ימים לפני פורים כולל כל ימי החג, יומיים לפני חנוכה כולל. כל ימי החג. ורק תעיזי לקטר. הגננת תעיף בך את מבט ה"אם-תעצבני-אותי-הילד-שלך-לא-יהיה-אבא-שבת-עד-יולי-2009".
הכי גרוע: החופש הגדול, נו מה.

6. הילד ה- 25. וה- 26. אז מה אם מנהלת הגן הבטיחה שהיא מקבלת עד 24 ילדים? אז מה אם השווצת לחברות שמצאת גן מדהים עם גננת על כל ששה ילדים? ואז מה אם המנהלת נשבעה שזהו, יותר היא לא מקבלת ילדים חדשים, אני יקרה כי אני יודעת מה אני נותנת פה גיברת, גננת על כל ששה ילדים. עד שאת רואה את דף הקשר לראשונה. עם אמינות לא קונים במכולת, מתברר.
הכי גרוע: הילד ה- 30.

7. הנשכן האלמוני. יום אחד הילד יחזור הביתה עם שעון אדמדם על היד, ואתם תקחו אלה ותרצו לפוצץ את העבריין הקטן שעשה לו את זה, או לפחות לנהל עם אמא שלו שיחה שבעקבותיה תבין שכדאי לה לארוז את הפושע המופרע שלה ולרדת מהארץ. אבל אופס, הגננת מסבירה שהמדיניות בגן היא שלא מגלים את זהות הנושך, כנראה כדי למנוע קרבות רחוב בחצר האחורית של הגן. באסה.
איזה כיף שמתישהו הפעוט יודע להסביר מי בדיוק עשה לו מה? ואיזה כיף שברגע שהם מתחילים לדבר, הם פשוט כבר לא נושכים יותר?
הכי גרוע: כשהנשכן המציק הוא הילד שלך.

ילד מצייר ציור עם מכחול מצולם מגבו (צילום: RapidEye, Istock)
מתוק, שנשאיר את הציור המהמם בגן?|צילום: RapidEye, Istock

8. עבודות. מה עושים עם כל היצירות האלה, לעזאזל? עם כל ההדבקות והגזירות, הקישוטים לחגים, הציורים, דפי הצביעה, המחרוזות והגביע המצ'וקמק הזה מפלסטלינה של אליהו הנביא? בגיל שנתיים וחצי את עוד מתייקת את הרוב. בגיל שלוש וחצי את שוכחת את יצירות המופת באוטו. מכאן והלאה את פשוט זורקת ישר לפח. הבית הזה ממש לא זקוק לעוד ניירת.
הכי גרוע: יצירות אכילות. מצה שמורה לפסח מעשה ידיו של הפעוט, נגיד.

9. לצאת מהגן בארבע. כן, אז איפה התיק שלך, אמרנו? והמעיל? והמטריה? אה, אתה רוצה להראות לי את העבודה שעשיתם היום בצהרון? לא, לא מתנדנדים עכשיו, היה לך את כל היום לשחק. אני סופרת עד עשר ואתה יורד מהנדנדה. לא, גם לא מתגלשים עכשיו. אני סופרת עד עשר ואתה יורד מהמגלשה. ומהבימבה. ומהקרוסלה.
הכי גרוע: שעד שהוא כבר מסכים לבוא איתך, הוא צריך קקי.
 

10. האמא המעורבת. לידה את תיראי תמיד כמו צל חיוור ועלוב, אמא גרועה ומרושלת שלא אכפת לה. האמא המעורבת והמשקיענית תמיד מתנדבת להדפיס דף קשר חדש, יודעת מתי הסייעת עומדת לחזור מחופשת הלידה וצריך לארגן לה מתנה דחוף ("נא לשים עשרה שקלים במגירה של יואבי הורוביץ'"), אוספת כסף למשלוחי המנות לגננות, מוחה באסיפת ההורים ששלשום הילדים לא קיבלו מלפפון לארוחת הבוקר, ומציפה את הגן בחומרי יצירה בדמות עשרות גלילי נייר טואלט וקופסאות יוגורט. אה, וגם יש לה קריירה נורא מוצלחת.
הכי גרוע: האבא המעורב.

עוד בmako בית ומשפחה:
בילויים מהנים לכל המשפחה בחול המועד, במקום לריב עם בת הזוג בערב פסח, פנק אותה; רעיונות למתנות זולות ואטרקטיביות; איך תעצבו שולחן מהמם לליל הסדר; כך תסדרו בקלות את חדר הילדים; איך מסדרים את ארון הבגדים ומה אורזים לטיסה עם תינוק? ולא פחות חשוב: מה מצב הליבידו שלכם בהריון?