ילד בז'קט ג'ינס אוכל משולשי פיצה (צילום: jupiter images)
להשאיר בחוץ את הפיתויים|צילום: jupiter images

המטופל הצעיר ביותר שביקר בקליניקה שלי היה ילד בן חמש. הוא הגיע אליי עם 20 קילוגרמים עודפים, מלווה באמא שלו שנראתה אומללה לא פחות ממנו.
"אתה יודע למה הגעת אליי?", שאלתי אותו. "כן", הוא ענה, "כי הילדים בגן צוחקים עליי שאני שמן'".

את השיחה הזו אני מקיימת עם כל מטופל צעיר שמגיע לקליניקה שלי; תחילה אני מבררת את הסיבות לבואו והאם יש לו מוטיבציה להתחיל בתהליך של ירידה במשקל. אם אני נוכחת לדעת שיש יוזמה ויש רצון – אני מעמידה לרשותו את כל הכלים הדרושים לו כדי להשיג את המטרה, אבל אם אמא שלו רוצה בהרזיה ולא הוא – אני שולחת אותם הביתה ומציעה לחזור אליי כשהילד ירצה בשינוי. ילד שההשמנה לא מפריעה לו, לא ישתף פעולה.

במקרה הזה, אגב, הילד השיל את כל הקילוגרמים העודפים עד לגרם האחרון. מן הסתם הרצון העז לרדת במשקל נבע ממצוקה גדולה. גם היום, חמש שנים אחרי הירידה במשקל, הוא עדיין שומר על משקלו ונראה ככל הילדים. טוב עשו ההורים שפנו לעזרה מקצועית בזמן.


לחם קל לילדים? למה לא

הורים לא ששים להכיר לילדיהם את עולם הדיאטות. אני בהחלט מבינה אותם. הם חוששים לדימוי העצמי של הילדים, תוהים האם הדיאטה תפגע בתהליך הגדילה והאם יחסרו להם ויטמינים ומינרלים כתוצאה מהצמצום בכמויות האוכל.
הם חושבים שבעולם הילדים אין מקום לדיאטות ולגבינות כחושות, והם צודקים; ילדים לא צריכים לפצוח בדיאטה. אבל הם כן זקוקים להרגלי אכילה נכונים.

הנה כמה שאלות שהורים מרבים לשאול:

1. באיזה גיל כדאי להתחיל בדיאטה?
מאחר שלא מדובר בהרעבה אלא בשינוי אורח חיים, אני תמיד אומרת שאף פעם לא מוקדם מדי להקנות לילד הרגלי אכילה נכונים. ובכל זאת, בדרך כלל אני לא מקבלת ילדים מתחת לגיל חמש, אלא אם מדובר בהשמנה קיצונית ומסוכנת. אין טעם לבנות תפריט מאוזן לילד שמנמן בן שלוש וחצי, אם קיים סיכוי שבתוך שנה גובהו יאזן את אחוזי השומן שבגופו.
לעומת זאת, בהחלט כדאי לטפל בילד בן חמש שמראה נטייה ברורה להשמנה, זאת בציפייה שיגיע לכיתה א' במשקל תקין ולא יסבול מסטיגמה חברתית של ילד שמן.

2. מתי אפשר לוותר על עזרה מקצועית ולהסתפק בצמצום כמויות הביסלי בבית?
אם הילד מתחת לגיל חמש או שההשמנה כלל לא מפריעה לו, אני ממליצה על "דיאטה פסיבית": זהו תהליך של שינוי סביבת הבית שייעשה על ידי ההורים ללא שיתוף פעולה אקטיבי מצד הילד. ויתור על ממתקים, החלפת המיץ במים ומעבר ללחם קל – יעשו את העבודה. לחם קל לילדים?! כן, בהחלט. על אף העובדה שללחם קל מוסיפים חומרים משמרים כדי להאריך את חיי המדף שלו, במקרה של השמנה חמורה - מעמידים הפסד מול רווח; עדיף שהילד יאכל לחם קל ויירד במשקל מאשר שימשיך לאכול כרגיל ויפתח סכרת בגיל 13.

3. איך מבדילים בין עודף משקל קל לבין השמנה קיצונית?

הורים וילדה יושבים בשולחן ואוכלים (צילום: Grafissimo, Istock)
ילדים זקוקים להרגלי אכילה נכונים|צילום: Grafissimo, Istock
לא מבדילים. ההורים לא יכולים לזהות את מידת ההשמנה; כדאי לגשת לרופא ילדים או לדיאטנית שיאבחנו את הילד בהתאם לעקומות הגדילה.

4. מהו קצב ההרזיה הרצוי לילדים?
באופן כללי, כל מגמה של ירידה במשקל היא מבורכת, אך לא יותר מחצי קילו בשבוע. כמובן שהדבר תלוי בנתונים האישיים של כל ילד; אצל ילד נמוך בן חמש – גם מקצב של חצי קילו בשבועיים הייתי מרוצה.
ישנה אסכולה הגורסת כי אצל ילדים גם שמירה על המשקל היא הרזיה, שהרי בינתיים הילדים גובהים ואז הפרופורציות משתנות.
אני דווקא כן ממליצה על ירידה במשקל, משום שתהליך הצמיחה לגובה בכל זאת לוקח זמן, ואם בינתיים אפשר למנוע מהילד תסכול, אז למה לא?
כמובן שבנוסף לצמצום צריכת הקלוריות אני ממליצה על פעילות גופנית כמו רכיבה באופניים או חוג ספורט כלשהו.

5. האם תהליך ההרזיה לא יפגע בגדילה? האם לא יחסרו לילד ויטמינים ומינרלים?
ובכן, לא רק שתפריט מאוזן לא יפגע בבריאותו של הילד, בדרך כלל הוא רק יועיל לה; מחקרים מצביעים על כך שתפריט יומי של ילד ממוצע חסר בדרך כלל ויטמינים ומינרלים החיוניים להתפתחותו.
תפריט שנבנה בעזרת דיאטנית קלינית יהיה מזין ומאוזן יותר, ויכלול את כל אבות המזון הנחוצים לו.
חוץ מזה, אין צורך להיבהל, מדובר בתהליך הדרגתי כאשר בכל מפגש הילד מקבל על עצמו משימה חדשה; תחילה יוותר על סוכריות, אחר כך יחליף את הפיתה עם השוקולד בשתי פרוסות לחם קל עם גבינה לבנה, ולאט לאט ילמד לתקן את הרגליו הגרועים ולבחור תמיד באופציה הבריאה יותר בכל מצב – מימי הולדת ועד אירוע משפחתי.

6. האם יש סכנה שילדות יפתחו הפרעות אכילה כתוצאה מהדיאטה?
ילדה שפונה לדיאטנית ומעוניינת להתחיל בהליך של דיאטה מסודרת, בהחלט לא צריכה להדאיג את הוריה. מי שכן אמורה להדאיג אותם זו ילדה שבמקום לפנות לעזרה מקצועית, מבצעת על דעת עצמה כל מיני דיאטות לא מאוזנות שעלולות להזיק לה.

7. האם השינוי בהרגלי האכילה של הילד יחייבו גם את ההורים בסגנון חיים שונה?
בוודאי. אין מצב שילד יאכל תפריט אחר מזה של שאר בני המשפחה או שיראה את אחיו אוכל ממתקים שאסורים לו. כל מה שעלול לפתות את הילד – עדיף שיישאר בחוץ. מזון מטוגן ושומני לא כדאי להכין כלל, וכדאי להפחית את תדירות האכילה מחוץ לבית, שלרוב אינה בריאה ונוטפת שומן.
ובכלל, למה לפחד מלשנות את אורח החיים של כל המשפחה? הרווח יהיה כולו שלכם.

רוצים ליצור קשר עם ליז רובין?