"מחאת העגלות" בקיץ שעבר אולי הצליחה להביא לכך שוועדת טרכטנברג תמליץ על סבסוד לצהרונים לילדים בגילאי 3-9, אבל מסתבר שרוב ההורים שהשתתפו במחאה לא ייהנו מהסבסוד בקרוב. אתמול (ראשון) פורסם ב"מעריב" שבעקבות שינוי שהכניס שר החינוך גדעון סער בהחלטות הוועדה, מי שייהנו מההטבה הן בעיקר משפחות חרדיות.
במקור, המלצות הוועדה, שאושרו בממשלה, קבעו שרק משפחות בהן שני ההורים עובדים והאם עובדת לפחות 28 שעות בשבוע, ייהנו מסבסוד הצהרונים. ביוזמתו של סער הוסר התנאי הזה, ונקבע כי הסבסוד יינתן באופן גורף ליישובים שבהם ההכנסה הנמוכה ביותר ביחס לכמות הנפשות בעיר, דהיינו לערים העניות ביותר, המשתייכות לאשכול 1-3 (בני ברק, צפת וערים חרדיות נוספות שנמצאות בין הערים העניות ביותר בארץ), ואילו ערים המשתייכות לאשכולות 4-6, כמו ירושלים, ייהנו מסבסוד חלקי בלבד. הסבסוד יינתן לכולם, בלי קשר לשאלה האם ההורים עובדים או לא. השר סער הביא את הנושא לאישור מחודש של הממשלה בחודש אפריל, שתמכה בשינוי זה.
"למה הורה שלא עובד צריך צהרון?"
הפרסום עורר זעם רב בקרב אמהות צעירות עובדות המתגוררות ביישובים שאינם משתייכים לאשכול 1-3. "אחרי חופשת הלידה אני צריכה לחזור לעבודה ולכן חיפשתי לבנות שלי מסגרת", אומרת אסתי קירמאיר-ביקלה, בת 33, אם לשתי בנות מירושלים. "הילדות שלי ילמדו במקומות הכי זולים שיש בעיר הזאת, ועדיין אני משלמת 4,300 שקלים על שתיהן, וזה רק על הזכות לצאת לעבוד. בנוסף, הצהרונים מסתיימים בשעה ארבע, והעבודה לא מסתיימת בארבע וגם לא בשלוש, שזאת השעה שאנחנו, הורים שמסתמכים על תחבורה ציבורית, צריכים לצאת בה כדי להגיע בזמן. אני מסיימת לעבוד בחמש, ונוסף על הצהרון אני צריכה לקחת בייביסיטר, שזה עוד 80 שקל ליום".
מעל הכל, קירמאיר-ביקלה לא מצליחה להבין מדוע דווקא אמהות שלא עובדות ולא צריכות למצוא טיפול לילדים עד לסיום העבודה זקוקות להטבה הזאת: "טרכטנברג קבע שהסבסוד יהיה בנוי, בין היתר, על בסיס הכנסה. בא גדעון סער ואמר, אני רוצה לתת יום לימודים ארוך לכולם ולא רק לחלק, לא משנה אם הם עובדים או לא עובדים.
"מן הסתם, באשכולות הנמוכים נמצאות ערים שבהן עיקר האוכלוסייה זה בדואים וחרדים – שאינם עובדים. אם הם לא עובדים למה הם צריכים גם צהרונים? מספיק שהגן הוא חינם. צריכים זמן לחפש עבודה? יש לכם 5-6 שעות מהבוקר עד אחת כדי לעשות את זה. בגלל שהכסף הולך באופן גורף למקומות האלה, לערים המשתייכות לאשכול 4 כמו ירושלים, לא נשאר. אם את נותנת לכולם בלי התחשבות של מי עובד ומי לא עובד – מי נדפק פה? ההורים שעובדים הרבה ומרוויחים מעט. למה אישה בדואית ברהט, שלא עובדת, צריכה מסגרת לילדים שלה עד 16:00? כנ"ל לגבי אישה חרדית בבית"ר עלית. אם הן עובדות – זה חשוב. אם לא – למה שהן יקבלו צהרון בחינם?".
מחיפה ועד באר שבע: כמה עולים צהרונים?
לפי נתוני סקר הוצאות משק-הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 שילמו עבור צהרון כ-145,000 משפחות בכל הארץ. ההוצאה הממוצעת לילד עבור צהרון, עמדה על 515 שקלים בחודש. ברוב הערים מדובר בשירות הניתן מ-13:30 ועד 16:30 בערך.
היצע הצהרונים מתחלק לשניים – צהרונים לגילאי גן וצהרונים לגילאי בית ספר. נכון להיום, עלות הצהרונים אינה נמצאת בפיקוח ונעה בין 550 ל-1,200 שקל.
לפי דו"ח מרכז המחקר של הכנסת, בשנת 2012 למשל, כ-20 אלף ילדים קיבלו סבסוד ואילו שיעור הניצול של הסעיף הרלוונטי בתקציב האגף עמד על פחות ממחצית, כ- 100 מיליון שקלים מתוך כ-230 מיליון שקלים. כלומר, מסתבר שעוד לפני טרכטנברג, קיים בקופת המדינה עוד כסף עבור הורים שנאלצים להוציא סכומים גבוהים על צהרונים.
אז כמה זה באמת עולה להורים? הכל תלוי באזור המגורים:
בעיר הגדולה תל אביב, פועלים 270 צהרונים בגני הילדים, מתוכם 80 מופעלים על ידי התאגיד העירוני "יובל חינוך" ובהם נמצאים כ-1,800 ילדים, ועוד 43 צהרונים שמפעיל ארגון ויצ"ו ו- 23 צהרונים שמפעילה נעמת. כל היתר מופעלים באמצעות עמותות, חברות פרטיות ומתנ"סים. שכר הלימוד בצהרונים העירוניים של גני הילדים נקבע בוועדת התעריפים העירונית. כמו כן, ישנו מנגנון הנחות עירוני לרישום לצהרונים: ילד שני במשפחה, עולה חדש, משפחה חד הורית, משפחות עם הכנסה נמוכה לנפש ועוד.
הורים בדרום העיר משלמים 765 שקל בחודש, ואילו בצפון העיר יזנק המחיר בקרוב ל-40 אחוז ויעמוד על 1,060 שקל. תמורת חצי שעה נוספת ביום, ישלמו ההורים בצפון העיר 1,120 שקל בחודש.
חיפה
לרשות ילדי הגנים בחיפה עומדים 60 צהרונים שפועלים בגנים עצמם ומחירם עבור ההורים הוא 800 שקלים בחודש. לרשות תלמידי בית הספר עומדים 32 צהרונים, המופעלים על ידי החברה למתנ"סים. המחיר נע בין 380-650 שקלים לחודש, תלוי ברמה הסוציו-אקונומית של המשפחה.
באר שבע
בבאר שבע פועלים צהרונים של חברת "כיוונים", המחיר עומד על 699 שקלים בחודש בנוסף לתשלום חד פעמי של 40 שקלים עבור דמי רישום. כל שאר הצהרונים הם פרטיים והמחירים בהם יכולים להגיע גם ל-900 ו-1,000 שקלים בחודש.
ירושלים
כיום פועלים בעיר מספר מודלים להארכת יום הלימודים לגילאי גן, כאשר במסגרת מיל"ת (מסגרות יום לימודיות) פועלות 59 כיתות גן ובמסגרת יוח"א (יום חינוך ארוך) פועלות 29 כיתות צהרונים. בנוסף ישנן יותר מ-120 כיתות צהרונים לגילאי גן המופעלות באמצעות המינהלים הקהילתיים בעיר ועוד עשרות צהרונים המופעלים על ידי עמותות.
הצהרונים המופעלים באמצעות המינהלים פתוחים עבור כלל התושבים, מוכרים ומסובסדים על ידי משרד התמ"ת ועלותם עד 815 שקלים בחודש, כאשר הנחות של 200-400 שקלים ניתנות לפי תנאי זכאות. צהרונים במסגרת מיל"ת מסובסדים על ידי משרד החינוך ועלותם עומדת על 80-400 שקלים ומשתנה בהתאם לאזור המגורים ולמספר הימים, וצהרונים במסגרת של יוח"א מסובסדים גם כן על ידי משרד החינוך ועלותם עומדת על כ- 80-150 שקלים.
המחירים הללו, הם אך ורק על הצהרונים והם מתווספים לסכום שתשתלמו בעבור הגנים הפועלים עד 13:00.
"ההחלטה מערימה קשיים בעיקר על נשים"
"אין אף עבודה שבאמת מאפשרת לך לצאת ולקחת את הילדים באחת בצהריים", אומרת ענת רוזיליו, מיוזמות מחאת ההורים. "כל המדיניות הזאת של שר החינוך מפקירה את ההורים. היא פוגעת בהורים שעובדים, ובעיקר בנשים, כי הן עדיין מרוויחות פחות מגברים, ולכן מי שנאלץ לעשות ויתורים על הקריירה זאת האישה. הרבה נשים שמביאות ילדים נשארות בסוף בבית, זו פשוט מערכת סיזיפית שמערימה עוד ועוד קשיים על נשים. אלו משוכות ששמים לנשים - את יולדת, אם המשכורת שלך לא מספיק גבוהה את תישארי בבית כי פשוט לא משתלם לך לקחת פעוטון, כשהמחיר הממוצע הוא בין 2,000 ל-4,000 שקל ליום. ואם במזל טוב נולדו לך תאומים? 6,000 שקלים בחודש בכיף. לאף אחד לא אכפת.
"אם עברת את המשוכה הזאת ואת רוצה לצאת לעבוד בכל זאת, לילדים יש 70 ימי חופשה בשנה – להורים 12. מי אמור לדאוג לילדים בשאר הזמן? אז המשוכה הבאה היא מערכת שעות העבודה לעומת מערכת החינוך. עולם העבודה ועולם הבית זה כמו שאחד מדבר סינית והשני מדבר אנגלית, והם לא נפגשים לעולם. איזו עבודה מסתיימת באחת הצהריים? להביא ילדים זה כאילו פריבילגיה. החשיבה הזאת לא השתנתה וזה מדהים, זה כאילו שלא הייתה מחאה חברתית מעולם. כאילו לא יצאו 50 אלף אמהות לרחובות. אנחנו לא רוצים לרדת על החרדים ולהגיד הם קיבלו או לא קיבלו, ברור לנו שזאת החלטה פוליטית שנובעת מכך שהחרדים הם ציבור מאורגן שמגן על האינטרסים שלו, אבל גם אנחנו מאורגנים ואם גדעון סער לא רואה אותנו עכשיו – הוא יראה אותנו בקלפי טוב מאוד".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטת הממשלה והחלטת הקבינט הכלכלי חברתי, מסגרות העשרה בתום יום הלימודים יחולו באופן שוויוני על כלל התלמידים בגילאי 3-9 באשכולות למ"ס 1-3. ביטול מבחן התעסוקה מנע פגיעה קשה ומצב של אי שוויון בין התלמידים, דבר שאינו מתקבל על הדעת במסגרת חינוכית.
בתוך כך, 81 רשויות ברחבי הארץ יזכו למסגרות העשרה אלו בתקצוב משרד החינוך - בהתאם להיקף התקצוב החל על כל מוסד חינוכי. מסגרות אלו יפוקחו על ידי מפקחי משרד החינוך כאשר אופן הליך הבקרה טרם גובש".