המסע ללימפופו
האם לטקסט רוסי משנת 1929 יכולה להיות נגיעה לתרבותם ועולמם הפנימי של הילדים של ימינו? נראה שלא מעט אנשים סבורים שכן. סיפורו של ק. צ'וקובסקי שזכה לתרגום של נתן אלתרמן בשם ׳לימפופו׳ חזר לחיינו רק לפני שנה בתרגום מחודש, ׳דוקטור איכואב׳, והנה אלתרמן נותן פייט ומראה שלא נס ליחו ומגיע אל הבמות לפגוש את הילדים עם ׳דוקטור אוי-זה-מר׳ שלו. הסיפור הבסיסי מזכיר מאוד את ׳דוקטור דוליטל׳, נכתב בהשראתו ומתמקד במסע מסויים של רופא חיות מוכשר ללימפופו הרחוקה שבאפריקה.
התעקשותו של השחקן והיוצר עמית בר-עם לדבוק בגרסתו של אלתרמן אמיצה, ואת הרווחים השפתיים הוא ממלא בעזרת תנועה, מוזיקה, שירה והפעלות קהל. בר-עם עובד קשה במופע היחיד הזה, ונותן את כולו. הוא מחליף תפקידים כמו גרביים, בעזרת תפאורה מינימלית, ונאחז בדמיון של הילדים בשתי ידיים, כי ברור שבלעדיו לא יוכל הדוקטור לצאת לשום הרפתקה. מעורבות הילדים במופע מתחילה עוד לפני ההצגה: כשמגיע הקהל ומתאסף, הוא מוזמן ליצור בנייר ודבק מסכות של חיות אפריקאיות פראיות. המסכות מודבקות על עץ והופכות, להפתעת כולם, לתפאורה המרכזית. כך, כבר מהרגע הראשון, הילדים הם חלק מצוות היוצרים, והם נכונים למשימה כשהם נדרשים לתפוס את המילים הגבוהות שעפות להם מעל לראש כמו ציפורים אקזוטיות.
זהו מופע מחול לא פחות מתיאטרון. בר-עם מציג יכולות פיזיות מופלאות, מסוג שנדיר לפגוש בהצגות ילדים שאינן הופעות מחול. המופע נוצר בתמיכת מפעל הפיס ובשיתוף מרכז כלים לכוריאוגרפיה, ומשמח לגלות שיש עוד גופים שמשקיעים בכך שהילדים שלנו יפגשו את אלתרמן ויראו דברים פחות שגרתיים.
בקצרה: מופע איכותי ומרשים שמצליח להביא את הילדים לרמת מעורבות גבוהה ומדרבן אותם לדמיין ולהתנסות בעצמם בתיאטרון תנועה.
כוריאוגרפיה עיבוד וביצוע: עמית בר-עם | מוסיקה מקורית: בצלאל בורוכוב | הפקה ופיתוח : טל גרבינסקי עמישי| ליווי תנועתי: ענת דניאלי| ייעוץ דרמטורגי: יאיר ורדי| ייעוץ אומנותי: פיודור מקרוב| עיבוד מוסיקלי: איל וייס| ייעוץ חינוכי: אורית הורביץ בר עם | איור דימוי המופע: נעמה בנזימן | תפאורה: ענבר אלגזי
הנסיכה וסוד הדרקון
מרגש לראות פרוייקטים שהגיעו להגשמה בזכות מימון ההמונים, בעיקר כשהמטרה היתה אידאולוגית. ההצגה ׳הנסיכה וסוד הדרקון׳ של תיאטרון BlackBox היא פרי קמפיין הדסטארט פמיניסטי שביקש ליצור שיוויון ולספר סיפור בו הנסיכה היא הגיבורה וגם המצילה, ומובילת הנרטיב. ההצגה שנוצרה בזכות השקעת המאמינים בה כבר פה, וטוב שכך.
התלוו אלי לאירוע המשמח שתי בנות עשר ובן חמש אחד, שמהווים את הקצוות של קהל היעד, בחירה אמיצה, ללא ספק. אדלג רגע אל השורה התחתונה, והיא ששלושתם נהנו עד הגג, וישבו רכונים לפנים ומרותקים לכל אורך הסיפור הפתלתל ורוויי האקשן שגוללו לפניהם לא פחות מ-14 שחקנים. האגדה המקורית הזו מספרת על עם שחי בשכנות לדרקון זועם, ועובד ימים כלילות בבניית חומת מגן. הנסיכה, (אותה משחקת טל אידיסיס המקסימה) שמועמדת למלוכה, מעוניינת לשבור את הסטטוס קוו של האימה ולחסל את הדרקון. כשהיא יוצאת, אמיצה וחדורת מטרה, היא מגלה שהאיום שונה מאוד, ואולי אפילו יותר מסוכן מכפי שהאמינה כל חייה: הדרקון הוא בסך הכל מכונה מרעישה ומעשנת שאביה יצר לפני שנים רבות, יחד עם יועץ סתרים מרושע, כדי להתפרנס מעסקי הסתתות הכושלים שלו. הנסיכה אלתיאה מגלה גם שדרקון מבית קשה יותר לחיסול מאחד זר. כשהנסיכה מבקשת לחשוף את האמת, היא מוצאת התנגדויות רבות, גם מצד העם, שהחשיפה מאיימת על תפיסותיו הקדומות ומערערת את עולמו. מובן שכמו בכל אגדה, לבסוף האמת יוצאת לאור והטוב מנצח.
xֿ
בנות העשר שלי נהנו מאוד, כאמור, אבל מיד בתום ההצגה אמרו: ״אבל זאת בכלל לא הצגה על פמיניזם, אלא הצגה על פוליטיקה,״ ואני נוטה להסכים. הילדים של היום, ובעיקר הילדות שגדלו על ברכיהן של אנה, אלזה, מואנה, מרידה וכל יתר נסיכות דיסני של שני העשורים האחרונים מקבלות את ההנהגה הנשית של הסיפור כמובנת מאליה. ההצגה מתחילה, אגב, בדיוק כמו ׳לשבור את הקרח׳, עם שיר של חציבה בסלע שכמעט זהה לשיר החציבה בקרח של פרוזן. יש עוד כמה קווי דימיון קלים, אבל הטוויסטים הלא צפויים, ובעיקר משל הדרקון על כוחה המסית של הפחדה, מרעננים ומעוררי דיון.
בקצרה: הצגה מושקעת, מותחת, מכבדת ומהנה למגוון רחב של גילאים, עם כירואוגרפיה מוקפדת ובלי רגע מבוזבז, שתעורר שיחה מעניינת בעקבותיה.
יוצרת ובימאית המופע - יעל סלור/ מחזה - ענבל גנצר/ יוצרת שותפה ומוזיקה: דנה אייזן/ תפאורה ותלבושות: דלית ענבר/ שחקנים: דורון רכליס, הדס ריינוולד, טל אידיסיס, יגאל סלקובסקי, יניב סגל, ישי בן משה, מירב צברי, נועה פרומרמן, ענבל חלה, קרין קורט-הופמן, שלינה צפניה, תמיר ביידר, תמר אבן חן, תמר מלאכי. מועדי הצגות נוספות באתר בלקבוקס.