הטיול אל האוצר: כי גם להצחיק זה חשוב, לא?

יום אחד חזרה אלה מהגן וביקשה את דוד חיים. מכיוון שלסבא שלה קוראים חיים, חשבתי שהיא מתבלבלת עם סבא שלה. אבל היא התעקשה שהיא לא מבולבלת ולא כלום. יש אחד שקוראים לו דוד חיים ויש לו איזה חבר בובו שמדבר מצחיק ויש להם הצגה. תחקיר קל העלה את האוצר ברשת: באמת יש אחד דוד חיים, והוא אגב איש מאוד גבוה עם חיוך מקסים. ובאמת יש לו חבר מוזר שמדבר עוד יותר מוזר. גילינו שהדוד חיים מופיע בעיר שלנו בהצגה חדשה, וכך בלי שהספקתי להגיד: "מה בובו אומר לעזאזל?", מצאתי את עצמי ביחד עם שלושה ילדים נוספים מהגן, בהצגה של הדוד: "הטיול אל האוצר".

הצגה שכולה פאן

איך היה? במילה: מצחיק. למה? כי היה מצחיק. בובו הזה מדבר שטויות, ג'יבריש, אבל בסוף כל משפט לא ברור, הוא זורק מילה מצחיקה כמו נניח משכנתא, או מיסים, או בטטה. אז זה מצחיק (כן, ניתן להטיל ספק בחוש ההומור שלי, אבל הילדים? נקרעו). והדוד חיים? איזה דוד חמוד. הוא באמת חמוד. לצד הכוכבים, גם השירים קליטים, הריקודים חביבים, התפאורה והתלבושות נראים מושקעים במידה נאותה, העלילה פשוטה וזורמת, והיא כולה פאן אחד גדול. בשלב מסוים של ההצגה, גם נזרקים כדורי ענק לקהל והילדים משחקים מסירות (אינטראקציה שתמיד מבורכת).

ומסרים? ובכן, כשועלת הצגות ילדים לא קטנה – נוכחתי לגלות שלא פשוט להרים הצגה שהיא גם בעלת מסרים בולטים וגם כיפית. מניסיוני, זה לא קורה הרבה. במקרה של "הטיול אל האוצר" קשה לי לומר שנלמדו כאן שיעורים חשובים על החיים, על חברות, או על מיחזור בקבוקים (כפי שניסו להעביר), אבל היי – קהל הזאטוטים נשפך מצחוק. ולהצחיק זה בהחלט כישרון שלא קורה הרבה בהצגות. ולפעמים, אולי לא צריך יותר מזה. בטח שלא אחרי יום ארוך בעבודה ובגן.

במאי: אודי גוטשלק. כתיבה: אסף אשתר. הפקה מוסיקלית: חזי שקד.
שחקנים: חיים אוסידון, ליאור דטאוקר, דרור טייכנר, ליאור פאוקר, רקדניות הסטודיו למחול של לילך פרידמן

מועדי הצגות: 20/4, תיאטרון חולון; 27/4, אמנויות הבמה גני תקווה; 30/4, יד לבנים רעננה.

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר הצטרפתם?

>> בביקורת הקודמת: הפיל שרצה להיות הכי

לכל ביקורות ההצגות של לילי