אופניים חשמליים הם ללא ספק המצאה גאונית. מדובר בכלי תחבורה שצובר תאוצה בקרב מדינות רבות, וישראל לא נשארת מאחור. אנשים רבים יוצאים מהמכוניות ועוברים לכלי הירוק והחכם הזה שמביא אותם ממקום למקום, בלי הצורך לחפש חנייה ולעמוד בפקקים. ובכל זאת, ישראל בבעיה. לא מעט מרוכבי האופניים החשמליים הם ילדים מתחת לגיל 16, כאשר החוק קובע כי זהו הגיל המינימלי המותר לרכיבה. ילדים שעדיין לא עברו לימודי נהיגה, לא מעורים בשלטי הדרך, ללא היכולת לרכב במסלולים המיועדים לרכיבה על אופניים והתוצאה? קטסטרופה. תאונות דרכים רבות, פצועים ואף הרוגים.
מה בני הנוער באמת יודעים? כמה מהכלים שברשות הילדים עברו "שדרוג" על מנת שיוכלו לנסוע מהר יותר, חזק יותר? כמה מהם מודים שהם עושים עבירות תנועה? ומה לדעתם היה יכול להשפיע על שיקול דעתם? זה בדיוק מה שניסו להבין בסקר שנערך לאחרונה בקרב 200 בני נוער, חניכים בתנועת הנוער האיחוד החקלאי בגילאי 16-17.
הנקודות המרכזיות שנבחנו בסקר היו כיצד משפיע היעדר האכיפה על אופן הרכיבה שלהם, מהי מידת ההשפעה שיש ללחץ חברתי על נטילת סיכונים והאופן בו תופסים בני הנוער את הזיקה בין אופניים חשמליים והסבירות לתאונה משנת חיים.
אחת משאלות הסקר הייתה אילו תנאי לשימוש באפניים חשמליים היה מבחן תיאוריה וכן ביקור של ילדים שמאושפזים בבית לוינשטיין כתוצאה מתאונה, האם היית ממשיך לרכב? 25.5% היו דוחים את הרכיבה לגיל 16.5, 23.5% השיבו שהיו ממשיכים לרכב, 24 אחוזים טענו שהיו מפסיקים לרכב, ו-27 אחוזים לא ידעו מה יעשו. כשנשאלו האם הם חושבים שהם מבצעים עבירות תנועה, 65% הודו שאכן כן ולעתים קרובות. 21 אחוז מהם לעתים רחוקות, 7.5 אחוזים טוענים שלא, ו-6% הודו שהם למעשה לא יודעים.
ומה המשקל של לחץ חברתי? 50.5% טענו כי הם מסתכנים ברכיבה בעקבות לחץ חברתי אך לעתים רחוקות בלבד, 15.5 אחוזים לעתים קרובות, ו-34 אחוז מספרים שלעולם לא. כמו כן, כמעט מחצית מהנשאלים הודו שהאופניים החשמליים עברו שיפור "בקטנה". 21 אחוז הודו כי עברו הרבה שיפורים, ו-32 אחוז טענו שלא עשו דבר. כשנשאלו אילו עבירות התנועה שבוצעו על האופניים החשמליים היו מעכבים את הוצאת רישיון הנהיגה, 20.5 אחוז סיפרו שיהיו מוכנים לוותר על האופניים, 65 אחוז חשפו כי היו מבצעים פחות עבירות עם האופניים החשמליים ו-14.5 אחוזים מאשימים את המדינה שלא דואגת להם לשבילי נסיעה בטוחים. הם מצדם ימשיכו לרכב כמו שהם רגילים היום.
השאלה המעניינת הייתה לגבי מימון האופניים החשמליים שכן מדובר בכמה אלפים טובים שלילד בן 16 אין בעו"ש. 49.5 אחוז מהנשאלים הודו שהם נאלצו לעבוד קשה במלאכת שכנוע ההורים עד שרכשו להם את האופניים. אם לדייק: מסע שכנוע שנמשך חצי שנה לפחות. 44.5 אחוזים הודו שנדרש שכנוע קל, ורק 6 אחוז הודו שלא היו צריכים לעשות דבר, רק לבקש.
לדברי רון זלדמן, מזכ"ל תנועת הנוער האיחוד החקלאי, "אנו מקדישים משאבים רבים בתחום הבטיחות בדרכים, הן בפעילות השוטפת בסניפים והן במחנות הקיץ שלנו. לדבריו, נושא האופניים החשמליים הוא תופעה חדשה יחסית, אולם מאד מסוכנת. "אנו כבר מתייחסים אליה בתנועה אך מצופה כי משרד החינוך, משטרת ישראל והרשויות המקומיות יתגייסו לפעולה משותפת של הסברה ואכיפה, שכן נושא האופניים החשמליים מניח לפתחנו גם תופעות חברתיות החורגות מהביטים של אמצעי הגעה ליעד אלא אף סוגיות חברתיות וסוציולוגיות".
עו"ד עופר שנקר, מומחה לדיני ביטוח ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ' ושות' העוסק בדיני ביטוח מציין כי קיים סיכון עצום נוסף שמרחף על ההורים ואולי הבנתו תגרום להם לא לקנות לילד אופניים או לזרוק את הקיימות : הורים לילדים עד גיל 18 הינם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם, ולכן הם עשויים להימצא חייבים בגין נזקים שגרמו ילדיהם הקטינים. כלומר, אם יוכח שהילד התרשל וגרם לתאונה, למשל נסע באור אדום על המדרכה – בית המשפט יכול בהחלט לקבוע כי גם הם נושאים באחריות, בין אם משום שהתרשלו בפיקוח והשגחה על ילדם, ובין אם משום שכאפוטרופוסים הם יידרשו לשאת בחוב של ילדם הקטין. המשמעות של העניין – סיכון לתביעה בגובה של עשרות עד מאות אלפי שקלים, שעלולים לצאת מכיסם.
עו"ד ערן יעקובוביץ, שותף במשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות' מוסיף עוד כי יש לזכור כי במקרה של תאונה שבה מעורבים אופניים חשמליים נהוגים על ידי ילד וחרף העובדה כי הילד בר תביעה, קשה להוכיח רשלנותו. הגיל משחק תפקיד מהותי בעניין הזה. ועוד יש לדעת כי אומנם להורים יש אחריות מעצם היותם אפוטרופוסים, אולם אין הדבר מעיד על כך כי הם התרשלו בפיקוח או בשמירה על ילדם בכל אימת בו הילד פגע בצד ג. ברור כי ככל שבית המשפט יקבע כי הילד אכן יתרשל, יהיה קל יותר לתבוע גם את ההורים. בנוסף יש לדעת כי ילדים כתלמידים, בין אם בגן או בבית הספר, מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות. פוליסה שבמסגרתה משולם פיצוי כספי לתלמיד שנפגע פגיעת גוף כתוצאה מתאונה.
אז מה עושים מכאן?
אחת היוזמות היותר מעניינות וחשובות שמצאנו היא סיור להורים וילדים בבית לוינשטיין. הנתונים צביעים כי כל ילד חמישי ששוכב במחלקת ילדים ונוער בבית החולים לוינשטיין – הגיע לשם לאחר שהיה מעורב בתאונה בה רכב על אופניים חשמליים.
לאור הנתונים הקשים האלו, במהלך החודש הקרוב, תיערך באופן ניסיוני סדנה אליה מוזמנים הורים עם ילדיהם שרוכבים על אופניים חשמליים, במטרה לאפשר לילדים להיחשף לתוצאות החמורות של רכיבה לא זהירה. בין המרצים: ד"ר שרון שקלאי, מנהלת מחלקת שיקום ילדים ונוער, אחד מהנערים ששוקמו במחלקה לאחר חבלה מאופניים חשמליים שיספר מהזווית האישית על הליך השיקום והשלכותיו על התפקוד שלו, כפיר לוין, מבכירי המורים בארץ ברכיבה על דו גלגלי ועוד. הסדנא מיועדת ל 20 הורים וילדים ואינה כרוכה בתשלום.
*להרשמה לסדנה בבית לוינשטיין: יש לשלוח דוא"ל לכתובת הזאת בצירוף שם ושם הילד ומספר טלפון להתקשרות.