אם יש לכם ילדים עד גיל תשע, החל מיום א' הבא (ה-18.8) יקראו גם לכם כדי לחסן אותו. אז מה ההבדל בין החיסונים? למה צריך לחסן שוב את הילד? והאם ההתגייסות הלאומית לעניין אכן מצדיקה לחץ מצדנו? משרד הבריאות ופרופ' רן בליצ, מנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות ומכון כללית למחקר של שירותי בריאות כללית ויועץ משרד הבריאות, מסבירים.
מהו נגיף הפוליו?
מחלת הפוליו היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי וירוס ששייך לקבוצת נגיפי המעיים. הנגיף מועבר מאדם לאדם, חודר לגוף דרך הפה, ומופרש בצואה. רוב מקרי ההדבקה באדם הם ללא תסמינים, כאשר הנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה או מפתחים סימנים קלים.
איך נזהה את המחלה?
כ-90% מהנדבקים לא מראים כלל סימני מחלה. לעומתם, כ-10% סובל ממחלה קלה עם חום, כאב ראש, כאב בטן, כאב גרון, בחילה והקאות, ומבריא ממנה תוך כמה ימים. לעתים רחוקות מאוד יכולים להופיע סימני דלקת קרום המוח. במקרים נדירים של כ-1 מ-1,000 המחלה תתבטא בצורת שיתוק איבר עם כאב חזק בשריר. מצב זה יתרחש כשהנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית.
איפה אותרו הנגיפים עד כה והאם מישהו חלה במחלה?
עד כה איתרו במשרד הבריאות את נגיף הפוליו במערכת הביוב ביישובים: רהט, תל-שבע, כסייפה, ערערה, תל שוקת , קריית גת, רמלה, לוד, חורשים, תנובות (מרכז השפכים מאזור קלנסווה וישובים באזור לב השרון). הנגיף עדיין קיים היום בעולם במדינות אסיה ובאפריקה.
עד כה התגלו בישראל 28 נשאים: מתוכם 26 ילדים מחוסנים בהתאם לגילם, תינוק בן פחות מחודשיים ומבוגר כבן 70. איש לא חלה במחלה.
מה ההבדל בין נשא של נגיף הפוליו ובין חולה במחלה?
אדם יכול להיות מחוסן אולם יכול להדבק ואף להדביק אנשים אחרים מבלי שהוא עצמו יחלה במחלה. חולה הוא מי שכתוצאה מהמחלה לוקה בשיתוק ילדים. מי שקיבל את החיסון המומת יכול להיות נשא של המחלה אך לא לחלות בה. לעומת זאת, מי שחוסן בחיסון החי-מוחלש לאחר מכן, לא יוכל להיות נשא ולהדביק בה אחרים שאינם מחוסנים.
מי נמצא בסכנה לחלות במחלה?
כל מי שאינו מחוסן, תינוקות שטרם הספיקו להתחסן, אנשים שהתחסנו בעבר ויתכן כי החיסון שלהם נחלש וכן אנשים בעלי דיכוי חיסוני בשל הרקע ברפואי שלהם.
התחסנתם בעבר? אין צורך להתחסן בשנית
כיצד נדבקים בפוליו?
הנגיף חודר לגוף דרך הפה (במגע עם צואה) ועל כן, רחיצת ידיים חיונית ביותר במניעת העברת המחלה. יש להקפיד על כללי ההיגיינה, במיוחד על רחיצת ידיים במים וסבון במשך כ-20 שניות, לאחר יציאה משירותים, לפני מגע עם אוכל ולאחר החלפת חיתולים של תינוקות.
איזה חיסונים נגד פוליו קיימים בישראל?
חיסונים קיימים: חיסון (IPV) בו ניתן הנגיף המומת בזריקה. חיסון זה ניתן על פי שגרת החיסונים בטיפות חלב במסגרת "החיסון המחומש" בגילאים: חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה ובכיתה ב'. במסגרת המבצע שהחל בשבוע שעבר, החלו לחסן ילדים באזור הדרום בחיסון (OPV) חי מוחלש הניתן בשתי טיפות דרך הפה. יתרונו של החיסון החי מוחלש, לעומת החיסון הניתן בזריקה הוא מניעת הדבקה מאדם לאדם. עם זאת, לא ניתן לקבל את החיסון החי מוחלש ללא החיסון המומת בשל העובדה שהחיסון המומת מגן בפני תופעות הלוואי של החיסון החי מוחלש. מי שלא קיבל מעולם את החיסון החי מוחלש, יש צורך שיקבל אותו גם אם קיבל בעבר את החיסון המומת.
"החיסון המומת שניתן בזריקה הוא חיסון מצוין ויעיל מאוד כדי למנוע את המחלה העצבית שנגרמת בחלק מהאנשים שחולים בפוליו", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות ומכון כללית למחקר של שירותי בריאות כללית ויועץ משרד הבריאות, "עם זאת, חיסון זה אינו יעיל כדי למנוע התרבות הנגיף במעיים. במקרה כזה ניתן לשאת את הנגיף וכך להדביק אנשים אחרים שכן נמצאים בסיכון. אחוזים קטנים אך משמעותיים באוכלוסייה הבוגרת, תינוקות רכים שטרם קיבלו את החיסון המומת ואנשים בעלי מערכת חיסון חלשה בשל מחלות שונות נמצאים ככל הנראה בקבוצת הסיכון להידבק במחלה ועליהם חשוב להגן. לא ניתן לדעת בוודאות מי לא חסין, ויש כאלה כמעט בכל משפחה מורחבת. לכן לכל אדם כדאי לפעול על מנת למנוע את הדבקתם".
מי צריך להתחסן?
החל מ- 18 באוגוסט החיסון יורחב לכל הארץ. כל מי שנולד לאחר ה-1 בינואר 2004 וקיבל חיסון IPV (מומת באמצעות זריקה) אחד לפחות בעבר. בימים אלו מחסנים כבר את העומדים בקריטריונים אלה המתגוררים בדרום הארץ בין הישובים הנמצאים בגבולות הבאים: קרית גת בצפון, מצפה רמון בדרום, ערד במזרח וקו ביר הדאג' במערב. ואשר קיבל חיסון IPV אחד לפחות בעבר.
היכן ניתן להתחסן? והאם זה יעלה לי כסף?
בטיפות חלב בהם מטופלים או טופלו הילדים. לרשימת טיפות החלב ניתן לפנות לאתר משרד הבריאות או למוקד קול הבריאות *5400.
"כל מה שקורה כרגע מחוץ לאזור הדרום לא קורה בלחץ"
למי אסור להתחסן נגד פוליו?
אין לתת לתינוק או לפג שלא חוסן קודם לכן במנה אחת לפחות של IPV; אסור לחסן תינוקות או ילדים שלא קיבלו אף מנת חיסון IPV בעבר; במקרה של מחלת חום. כמו כן, אין לתת את החיסון אם לילד יש קרוב מדרגה ראשונה עם ליקוי במערכת החיסון.
בנוסף, אין לחסן תינוקות עד גיל חודשיים. בגיל חודשיים מקבלים חיסון IPV ורק חודשיים לאחר מכן ניתן לקבל חיסון OPV ביחד עם מנה נוספת של IPV. במידה שהמבצע ייפסק בתום חודשיים תתקבל הודעה נפרדת לגבי ילדים בגיל 0-4 חודשים.
למה ילדים ומבוגרים שנולדו לפני ה-1 בינואר 2004 אינם נדרשים להתחסן גם הם?
בסמוך לתאריך זה הופסק השימוש ב – OPV (החי המומת) לילדי מדינת ישראל, כחלק ממגמה עולמית שהתווה ארגון הבריאות העולמי. הקבוצה שמעבירה את המחלה הינה קבוצת הילדים. המבוגרים כבר קיבלו בעבר את החיסון החי מוחלש ולכן אין מקום לתת להם שוב.
אם חוסנתי נגד הנגיף לפני שנים רבות – האם יש לי סיבה לדאגה? האם לנגיף יש "תוקף"?
אין תוקף ידוע לחיסון. אנחנו יודעים לומר שאחוז קטן באוכלוסייה הבוגרת אינו חסין, אך לא ניתן לדעת מי הם.
ילדי פספסו חיסון לפוליו והם מעל גיל 9 מה עלי לעשות?
ניתן להשלים את החיסון החסר באמצעות הספקים של שירותי הבריאות לתלמיד, לאחר החזרה לבית הספר או באמצעות המוקדים של החברות.
מדוע יש צורך להתחסן בחיסון מוחלש כאשר למעלה מ–98% מאוכלוסיית ישראל מחוסנת?
ישנה אוכלוסיה אשר אינה מחוסנת בין אם מהסביבה שלא חוסנה מעולם, כאלו שחוסנו וחיסונם נחלש עם השנים ואנשים עם מערכת חיסון מדוכאת אשר נמצאים גם בסיכון.
בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי והמגמה לביעור הנגיף מהעולם, הוחלט להפסיק את השימוש בחיסון החי מוחלש, במדינות בהן נעלם הנגיף.
אם ילד שחוסן רק בחיסון המומת מבלה עם ילד שחוסן לאחרונה בנגיף המוחלש - האם הוא יכול להידבק?
פרופ' רן בליצר מסביר כי "אנו ממליצים להקפיד על הגיינה לאחר החיסון, וכך מקטינים משמעותיים הסיכון להדבקה הדדית. אבל- הילד שחוסן בנגיף המומת כבר מחוסן נגד המחלה העצבית ולא יכול לחלות בה גם אם ידבק מחברו בזן התרכיבי".
האם הלחץ סביב נושא החיסונים מוצדק?
"כרגע בדרום יש התפשטות משמעותית של נגיפי הפוליו שבהחלט מצדיקה את המאמץ הגדול שעושה משרד הבריאות להגן על האוכלוסייה שם על ידי חיסון הילדים", אומר פרופ' בליצר, "כל מה שקורה כרגע מחוץ לאזור הדרום לא קורה בלחץ, אלא בהדרגה החל מהשבוע הבא. נעשית פה בניית הגנה רחבה כנגד נגיף שקיים בארץ וגם יכול לחזור בעתיד".
>> יש לכם שאלות נוספות? טקבקו לנו