אחרי הפרייה מוצלחת, החליטו הזוג בנאסי לתרום את הביציות שנותרו לזוג אחר. התרומה צלחה והתוצאה: שני הריונות מוצלחים ושתי אחיות עם קשר ביולוגי שמעולם לא נפגשו, עד עכשיו. הילדות שהתוודעו לסיפור דרשו להכיר אחת את השנייה שמרגישות שזכו במשפחה נוספת
נטעלי גבירץ | מערכת מאקו הורים | פורסם 11:31 11.10.15
רצו להכיר אחת את השנייה. ג'ימי (מימין) ופייפר איחוד מרגש בין שתי אחיות מעורר לא מעט שאלות אתיות ופילוסופיות. האם יש משמעות לקשר ביולוגי, גם אם השתיים מעולם לא בילו יחד ברחם אמן, ואחת מהן נפרדה מהוריה כשהייתה בסך הכל ביצית מופרית? האחיות, שהופרדו כשהיו שתיהן עובריות בנות אותו המחזור, והיום יש ביניהן הבדל שנה שלמה, נפגשו עתה לראשונה כשהן בנות תשע ועשר. מיד נוצר ביניהן חיבור עמוק ומשמח, שהצופים מהצד נשבעים שיש בו משהו סמיך ממים.
הכל התחיל לפני כ-11 שנים, כאשר אליסון וטום בנאסי מאוהיו הצליחו להרות לאחר הפריית IVF. מאחר שלא היו מעוניינים בהריונות נוספים בעתיד, את יתר הביציות המופרות החליטו השניים לתרום לדיוויד ורונדה ג׳וזף מקנטאקי, שהרו כשנה מאוחר יותר. התוצאה המתוקה של שני ההריונות גדלה והפכה לג׳יימי בת העשר ופייפר בת התשע. על מנת לאמץ את הביציות המופרות של הזוג בנאסי, כתבו בני הזוג ג׳וזף מכתב בקשה דרך מכון ההפריות, מכתב שריגש אותם, והזוג ג׳וסף זכה לאמץ ארבע ביציות מופרות. מארבע הביציות שרדה אחת. השנה שעברה סיפרו ההורים לפייפר את הנסיבות שהובילו להגעתה לעולם, והיא הפתיעה ובישרה להם כי היא מעוניינת להכיר את הוריה הביולוגיים ואת אחותה.
לאחר גישוש קל נענה הזוג לבקשה בשמחה, ואז התפנה לשבת ולהסביר לג׳יימי את הסיפור ולחשוף את העובדה שיש לה אחות ביולוגית שרוצה לפגוש אותה. ״ישבנו והסברנו לה שיש לה אחות, ושהיא רוצה להכיר את כולנו. היא מיד תמכה ברעיון״, מספר האב טום. ״וזהו. מהרגע הראשון שבו הן נפגשו הן הפכו לחברות הכי טובות. היה להן חיבור מיידי. מי שהסתכל מהצד לא יכול היה להאמין שהן לא הכירו אחת השנייה בתשע השנים האחרונות״.
"החוויה הזו הרחיבה את לבנו ומשפחתנו בדרכים רבות" ״כשפייפר פגשה לראשונה את ג׳יימי היא חזרה למחרת ללימודים וסיפרה לכולם שיש לה אחות גדולה״, מספר גם אביה של פייפר, דיוויד. ״אנחנו באמת מתנהגות כמו אחיות וגם מתווכחות לפעמים״, אומרת ג׳יימי על היחסים החדשים. פייפר מוסיפה: ״אנשים שואלים אם היה מוזר לפגוש את ההורים הביולוגיים שלי, אבל אני מסבירה שלא יכולתי לחכות לפגוש אותם כבר, ולהודות להם על המתנה שהם נתנו לי ולהורים שלי. אני מרגישה איתם כמו משפחה״.
המשפחות משתמשות במקרה המוצלח הזה על מנת לקדם שיתוף בעוברים מופרים על מנת לעזור לזוגות נוספים להפוך להורים ולמשפחות. ״החוויה הזו הרחיבה את לבנו ומשפחתנו בדרכים רבות״, אומרת רונדה ג׳וזף, ״מאחר שאנחנו קרובים עכשיו כל כך לזוג בנאסיס ואוהבים אותם".
