בגיל צעיר אובחנה לזואי פרמינגר (8) מהרצליה ירידה שמיעתית פרוגרסיבית. מכיתה א' היא מלווה על ידי עמותת שמע, המסייעת לילדים כבדי שמיעה. הסניף התל אביבי של העמותה הפך עד מהרה להיות מעין בית, אי של ביטחון עבורה, מקום בו היא נפגשת עם ילדים מכל הארץ בעלי לקות דומה. "זה מקום שבו אף אחד לא שואל אותי 'מה יש לך על האוזן', דבר שקורה לי הרבה ביומיום, יש שם ילדים כמוני, שמבינים אותי", אומרת לנו זואי. אך כעת, בשל קשיים תקציביים עמותת 'שמע', תלויה על בלימה, וסכנת סגירה מרחפת מעל ראשה. "המקום הזה תורם לי ויהיה לי חבל וכואב אם יסגרו אותו", מוסיפה זואי.
זואי אמנם נמצאת במסגרות רגילות, מדברת באופן שוטף, ואילולא המכשירים שהיא נושאת על האוזניים לא היה ניתן לדעת שהיא כבדת שמיעה. "למרות שהיא משתלבת יפה בכל מקום, נדרש ממנה מאמץ עצום ללמוד לדבר ולהשתמש במכשיר", אומרת ונסה פרמינגר, אמה של זואי, "הרגע היחידי בשבוע שהיא מחכה לו הוא יום חמישי בשעה שלוש, היא מוכנה לוותר על כל דבר אחר כדי להגיע לפעילות ב'שמע'. שם היא לא צריכה להסביר, להתאמץ או להתבייש אלא להיות מי שהיא. שם כולם שונים, כמוה, והעובדה שיש שם מדריכים כבדי שמיעה נתנה לה המון תקווה לעתיד".
ונסה מספרת לנו כי לקות השמיעה יכולה להגיע לעלויות גבוהות במיוחד: המכשירים עשויים להגיע למחירים של 60 אלף שקל, טיפול אצל קלינאיות תקשורת (הניתן בסבסוד על ידי 'שמע') ועוד. "בלי 'שמע' הייתי אבודה", אומרת ונסה, "יש שם מערך תמיכה להורים, וניסיון ליצור תקשורת וגיבוש בין ההורים לילדים כבדי השמיעה, עו"סית שאפשר לפנות אליה, מורת 'שמע' – תמיכה הניתנת דרך משרד הבריאות והעמותה, שמסייעת לילדים בשיעורי בית ומעקב בכיתה, ליווי המחנכת וכו'. התקציב הנוכחי הוא מגוחך, ילדים רבים לא יכולים להגיע לפעילויות כי להוריהם אין כסף לשלם להסעות, סכום הנע בין 2600-3,000 ₪ לילד לשנה. אלו ילדים שיכולים להיות חלק מהחברה כמו כל אחד וצריך לתת להם את האמצעים לכך ולעזור להם", מוסיפה ונסה.
משרד הרווחה לא חושף את מבחני התמיכה
אריק מאיר, מנכ"ל עמותת 'שמע' מספר ל-MAKO כי על פי רישומי משרד החינוך יש כ-6,000 ילדים כבדי שמיעה אך רק עשרה אחוז מהם מגיע ל'שמע'. "לא ייתכן מצב שהרשויות לא נותנות פתרון לאותם ילדים", אומר מאיר שהחליט להתחבר לחברת המתנ"סים ולפתוח שלוחות באילת, ביוקנעם ובחדרה, כפיילוטים בשלב ראשון. העמותה מתוקצבת בחלקה על ידי תמיכה ממשלתית. משרד החינוך מעביר למשרד הרווחה את התקציב, ומשרד הרווחה נוטל את התקציב ומחליט על פי מבחני תמיכה איזו עמותה לתקצב ובכמה לתקצב אותה. מחובתו של משרד הרווחה לחשוף את מבחני התמיכה, אך הוא לא חושף אותם", מדגיש מאיר, "בארבע השנים האחרונות התמיכה הממשלתית קוצצה בכ-30 אחוז והגענו למצב שב-2015 התמיכה הממשלתית עומדת על כ- 7.5 אחוז מתקציב העמותה (5 מיליון שקלים) איך אפשר לקיים עמותה עם חמישה מרכזים בארץ מ-400 אלף שקלים הניתנים בתשלומים? רק עלות ההסעות מגיעה קרוב למיליון שקל בשנה.
"לא הגיוני שהמדינה מצפה ש-85 אחוז מתקציב העמותה נגייס מתרומות. אלו ילדים של מדינת ישראל לא של 'שמע' והיא לא יכולה להתחמק ולהתעלם מהם", אומר מאיר, "משרד הרווחה לא מקצה משאבים כספיים לעמותה כדי לשרוד, לא חושף את מבחני התמיכה על מנת שנוכל לדעת את הסיבה לגובה התקציב. בעולם תקין העמותה צריכה להיות מתוקצבת לפי מספר הילדים"
כיום נמצאת העמותה במצב גירעוני של כחצי מיליון שקלים. אריק מאיר מספר שכשהגיע לנהל את העמותה פיטר עובדים, צמצם שעות עבודה, ושילם שכר זעום לעובדיו ולו עצמו. לפני כשבוע קויים דיון בכנסת, בו יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, יעקב מרגי, פנה לשר החינוך ושר הרווחה וביקש להגדיל את התקציב של 'שמע' ב-2015 וב-2016. כיוון שחוק התקציב עבר לפני שלושה שבועות, יש כספים רבים שלא ינוצלו במשרדי ממשלה שונים, ואת הכספים הללו ביקש יעקב מרגי להעביר ל'שמע'. "אני מצפה ליישום של העניין, כרגע למיטב ידיעתי עובדים על זה קארין אלהרר, מירב בן ארי ויאיר לפיד, שהבטיח שלא יפגעו בנו ולא יקצצו לנו את התקציב. הזעקה שלי היא לילדים הללו, הקו האדום שלי הוא הפגיעה בהם, ואני מרים את הדגל כעת". 
ממשרד הרווחה נמסר: משרד הרווחה מחויב לשמור על-פי החוק על עיקרון השוויון במתן תמיכה תקציבית, ומחויב לאפשר לכל גוף שפונה את הזכות להתמודד במבחן התמיכה. סך הכל הקצאת המשרד לתמיכה בנושא החירשים וליקויי שמיעה לא קטנה השנה, אלא מספר העמותות שפנה בשנת 2015 גדל. עמותת "שמע" קיבלה תקציב במסגרת מבחן התמיכה יחד עם גופים נוספים המטפלים בחירשים וליקויי שמיעה. בנוסף לתקציב התמיכה, עמותת שמע זוכה לתקציב נוסף ממשרד הרווחה של מאות אלפי שקלים בשנה".