"בעיה מצטברת שגדלה עם הזמן"
המידע נאסף במסגרת מחקר בשם "מחקר המילניום הבריטי", בו נאספה אינפורמציה על 10,000 ילדים בני 3, 5 ו-7 בתקופה של ארבע שנים, ומולאו דו"חות על התנהגותם על ידי הוריהם והגננות והמורות שלהם. "שעות ההשכבה הבלתי סדירות קושרו לבעיות וקשיי התנהגות", אומרת איבון קלי, פרופסור לאפידמיולוגיה ואחת החוקרות. "וניכר שיש פה בעיה שמצטברת וגדלה עם הזמן. מצאנו גם שהאפקט הזה הוא הפיך, וילדים שהוריהם התחילו להחיל עליהם שעת שינה קבועה הראו שיפור בהתנהגות. גם ההיפך הוא נכון. מצאנו שהשעה הטובה להשכבה היא בין שבע וחצי לשמונה וחצי, כל עוד היא קבועה. שינוי יומיומי בשעת השינה מפריע לשעון הפנימי, והחוסר המצטבר בשינה מקשה על המח המתפתח לבצע את העיבוד לו הוא זקוק. השילוב בין שני הדברים הוא הבעייתי, והחדשות הטובות הן שיש מקום לשיפור ושינוי לטובה".
"כיועצת שינה אני נתקלת הרבה בפעוטות שברגע שאין להם סדר יום קבוע, השינה שלהם לא נינוחה, ואז ברגע שיוצרים סדר יום זה כבר מייצר נינוחות ושינה איכותית יותר", מסבירה ליאת סגל אפשטיין, יועצת שינה והתפתחות לתינוקות ופעוטות, בעלת מרכז בייבילי - מתפתחים בחיוך. "פעמים רבות זה הולך יחד עם ילד שקשה לו לשחרר, ולהרדם לבד. כשאין סדר קבוע, הילדים נעשים יותר תלותיים בהרדמות. הסדר יוצר שגרה, והשגרה יוצרת ביטחון. הילד יודע למה לצפות. מתי המקלחת, האוכל והשינה. אחד הדברים הראשונים שאני עושה כשאני מלווה משפחה זה לעשות סדר בטקס השינה. לפעמים זה עיקר התהליך. יש הורים שדווקא מנסים לעשות סדר יום אבל לא מצליחים ממיליון ואחת סיבות, כמו מחלות וקשיים אחרים, ומתוך הקושי נאבד הסדר. לא תמיד יש הבנה של החשיבות של סדר היום, וחוסר השגרה הזה נוטה להתגבר".