הם מכנים את עצמם 'משפחת ברייני', כפראפרזה חכמה על משפחת בריידי, אך למשפחת הארדינג האמריקנית יש יותר ילדים מלמר וגברת בריידי, ונראה שמשפחתם הרבה יותר מרשימה ומטופחת: מתוך עשרת הילדים של מונה-ליסה וקיפ הארדינג, שבעה התחילו ללמוד בקולג' בגיל 12, ולרובם היה לפחות תואר אחד ביד עד גיל 18. כעת, המשפחה המדופלמת מוציאה ספר הדרכה שמסביר איך עושים זה בעצם.
"משחררים את הילד שבפנים"
"לא תכננו את כל זה", מודה האם מונה-ליסה, עקרת בית שבעלה קיפ עובד בצבא ארה"ב, וכבר כמעט שלושה עשורים שהיא נודדת איתו, ועם ילדיה הרבים, לבסיסים שונים ברחבי ארה"ב. "זה קרה כמעט מעצמו. התחלנו בחינוך ביתי, בגלל המעברים הרבים והעובדה שרצינו הרבה ילדים, ושמנו לב שזה עובד נהדר. הילדים למדו בקצב מהיר, ועברו את מה שיכולתי להעניק להם מוקדם מאוד, אז היינו חייבים למצוא דרכי חינוך נוספות שיספקו את הצמא שלהם ויעמדו בקצב. אני לא טובה במתמטיקה, והאנה, בתי הבכורה, עקפה אותי מוקדם מאוד. אז עלה לי הרעיון שאפשר ללמוד אונליין בקולג', ולקבל קרדיטים, מהבית". שבעת הילדים שהחלו כולם ללמוד שיעורים של קולג' במחשב, לומדים היום גם בכיתות הקולג' עצמן בחלק מהמקרים.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
איך תדעו אם הילד שלכם מחונן?
הכירו את הילדים הכי חכמים בישראל
חינוך ביתי בגילאי גן: האמהות שעושות את זה
לשאלה אותה הם נשאלים רבות, האם הילדים לא מפספסים כך את ילדותם, עונה האב קיפ: "להיפך. אנו משחררים כך את הילד שבפנים, כי יש להם את האפשרות לחקור ולהשיג את מה שהם באמת רוצים בחיים. כאשר ממקדים את לימודיהם בצורה כזו הם לא מתפזרים אלא עוסקים רק במה שמעניין אותם באמת".
"זה עניין של איזון", אומרת הבת רוזאנה, הארכיטקטית. "כשסיימתי את לימודיי הייתי בת 18 ומיד התחלתי לעבוד, אבל היתה לי תמיד רשת תמיכה גדולה. עסקתי בתשוקה שלי, אבל כל הזמן הייתי חלק מעולם חברתי, מלא באנשים בני גילי".
"אני חושב שיש לנו כישורים חברתיים מצויינים", אומר הבן הית', "העובדה שאנחנו תמיד הכי צעירים בכל שיעור, זה נותן לנו יופי של נושא שיחה, דרך טובה לשבור את הקרח".
"יש לנו מסורת בשם 'שישי של חברות', בה כל הילדים בחינוך ביתי מהסביבה נפגשים בפארק בשעה אחת", מספרת הבת קארינה. "ובכלל, ברגע שסיימנו ללמוד אנחנו מתפנים לשאר הדברים".
"ברגע שהם מחליטים שהם ממש מתעניינים בתחום מסויים, וקוראים עוד ועוד ספרים בנושא, אנו מראים להם מה הנושא הופך להיות בסוף הדרך, כמקצוע", מסביר קיפ. "אנו עושים את ההתמקדות הזו לרוב בכיתה ג', ואז נותנים להם לרוץ קדימה במהירות שמתאימה להם. יש לאנשים הרבה דעות קדומות בנושא החינוך הביתי, אבל, לדעתי, מי שיקרא את הספר שלנו יבין שזה מדריך לגידול ילדים מאושרים, מסופקים ולא לחוצים".