ילדים שוכבים על השטיח וצופים בטלויזיה (צילום: dorioconnell, Istock)
אפשר ומותר לנוח מול הטלוויזיה, אך לזמן מוגבל ביום|צילום: dorioconnell, Istock

בואו נודה על האמת, כשהם יושבים מול הטלוויזיה יש לנו כמה דקות להשלים את המטלות הביתיות: להכניס את הכלים למדיח, את תוכן סל הכביסה אל מכונת הכביסה, להכין ארוחת ערב, ואולי אפילו לשתות כוס קפה בנחת. אבל עם הנוחות מגיעות גם נקיפות המצפון, שרק גדלות כשקוראים מחקרים על השפעת הטלוויזיה על ילדים.

באחד המחקרים, שניסה לברר מה ילדים מבינים מצפייה בטלוויזיה, הראו החוקרים לילדי הגן תכנית טלוויזיה שבה הונחה קערת פופקורן על שולחן, ושאלו את הילדים מה יקרה לפופקורן אם יהפכו את הטלוויזיה. רוב הילדים ענו שכל הפופקורן יתפזר.
מסקנת המחקר היתה שילדים צעירים אינם מבינים את המדיום הטלוויזיוני כפי שאנו המבוגרים מבינים אותו, ויש לקחת עובדה זו בחשבון כשהם יושבים לצפות לבד בטלוויזיה ועלולים להגיע גם להגיע לערוצים שאינם מיועדים להם.

"אני חושבת שהשאלה היא לא האם לצפות או לא, כי לטלוויזיה יש מקום חשוב בחיינו. השאלה היא איך להפיק ממנה את המיטב", אומרת יעל קנה, עורכת ראשית בערוץ 'לוגי'. לדבריה, לטלוויזיה יש הרבה מה להציע אם יודעים להשתמש בה נכון.

אפשר ללמוד מזה

אם כשאנחנו היינו ילדים היו "בלי סודות" וכמה תכניות ללימוד אנגלית בשחור-לבן, היום בתוך שפע התכניות אפשר למצוא לא מעט כאלה שמטרתן היא הקניית ידע של ממש לילדים. אם זה בתחומי המדע כדוגמת תכניות ערוץ "לוגי", ואם בתכניות המרחיבות את אוצר המילים באנגלית מהגיל הרך כמו "דורה" ו"רינת בארץ האנגלית" ב"הופ".

מחקרים שהתפרסמו לאחרונה טוענים שלפחות את חלק מכישורי האוריינות שמשפרת חוויית הקריאה בספר אפשר להשיג באמצעות צפייה בתכניות טלוויזיה המיועדות לכך, וכי תכנית טלוויזיה המלמדת איות ומילים חדשות יכולה לתרום לאוצר המילים ולהפחית את שגיאות הכתב של הצופים הצעירים.

ד"ר בירי רוטנברג-רוזלר, בביליותרפיסטית, מסייגת את הלימוד מתוך תכניות טלוויזיה בכך שנדרש לשם כך תיווך ההורים: "הלמידה על משמעות המילים נרכשת בעזרת תיווך של מבוגר שנמצא עם הילד ונותן לאירועים פירוש מילולי. בצפייה בתכניות הטלוויזיה לא תמיד יש מבוגר שנותן פירוש מתאים למה שרואים בטלוויזיה, ולא תמיד ההקשר שבו מלמדים את המילים החדשות הוא עמוק מספיק".

קנה מסכימה: "זו הסיבה שמומלץ מאוד שההורה ילווה את הילד עד כמה שאפשר בצפייה בטלוויזיה ויבדוק שהתכנים מתאימים לו, ואפילו יתעניין בתכנים ויציע לילד להמשיך לחקור יחד נושאים שמעניינים אותו".

ממשיכים את החקר

"לימוד יכול להיות מהנה אם הוא נעשה בצורה מעניינת וחווייתית", אומרת קנה. "לעיתים קרובות תכניות אינטראקטיביות מעודדות את הילדים להמשיך לחקור מתוך הנאה, ולא פעם הורים מדווחים שאפילו הם נסחפים להנאת החקר המשותפת עם הילד בעקבות תכנית טלוויזיה מעניינת שעליה סיפר להם".

"היציאה מהמסך אל דפי הספר הכתובים צריכה להיות בליווי של ההורה", מסכים גיא קרני, סמנכ"ל תוכן ערוצי דיסני בישראל. "למשל, אם הילד מספר על בעל חיים מעניין שראה בטלוויזיה, ההורה יכול להדריך וללוות אותו בהמשך הלימוד על בעל החיים, להקריא לו ספרים בנושא או לגלוש יחד איתו באינטרנט כמקור להמשך החקירה.

"ככל שההורה מעורב יותר בצפייה משותפת בתוכנית הטלוויזיה, ובהמשך בעידוד לפתוח ספר בעקבות תוכנית מעניינת שבה צפה עם הילד - החוויה תהיה מעשירה יותר, גם עבור הילד וגם עבור ההורה".

זו ילדותי השנייה

אך לא בכל זמן איכות משותף עם הילדים חייבים לכוון דווקא לפן האינטלקטואלי. לפן הרגשי של עצם ההשתתפות יחד באותה חוויה מהנה יכולה להיות תרומה גדולה לשני הצדדים. ואם דורה, בוב הבנאי וחבריהם אינם גורמים לכם להנאה מרובה? בנבכי ה-V.O.D או בדי.וי.די תוכלו למצוא את הסדרות שעליהן גדלנו, ולשבת יחד עם הילדים למרתון פרקי "נילס הולגרסון" או "פינוקיו".

עכשיו יש מצב שתהנו? אם הילדים שלכם יתחברו לסדרות העבר (שהאנימציה שלהן משוכללת פחות, הקצב איטי יותר וכו') זו כבר שאלה אחרת, אבל ברוב המקרים כשהילדים רואים את ההורים נהנים, הם נהנים גם כן.

"לצפייה המשותפת של ההורה והילד בטלוויזיה יכולה להיות משמעות רגשית עמוקה", אומרת ד"ר רוטנברג-רוזלר. "אני למשל מאוד אוהבת לצפות עם ילדיי בתוכניות שאהבתי בילדותי. החיבור הרגשי שלי לסדרה עושה את חוויית הצפייה בה עמוקה מבחינה רגשית עבורנו.

"כשהורה צופה עם ילדו בתכנית שראה בילדותו, כמו גם כאשר הוא מקריא לו סיפור שאהב לשמוע בילדותו, הוא פוגש את עצמו כילד, והמפגש עם חומר שמשמעותי עבור ההורה הוא חוויתי ומהנה גם לילדים".

מייצרים זכרונות

ומהזכרונות שלנו, לזכרונות שלהם. בתור מי שגדלו בעולם חד-ערוצי, יש תכניות טלוויזיה שזכורות לנו היטב. אך מה יזכרו ילדינו מההיצע העצום הקיים היום?

ילד וילדה אוכלים ארוחה וצופים בטלויזיה (צילום: istockphoto)
ראו בטלוויזיה משהו שמעניין אותם? למדו אותם עליו |צילום: istockphoto

קנה סבורה שמשום שהזיכרון מבוסס על חוויות חושיות, החוויה של צפייה בטלוויזיה המורכבת מקול ומראה יכולה לייצר זכרונות עמוקים אצל הילדים. כאשר תכנים מילוליים מועברים בתכנית טלוויזיה, הילד שומע איך הם נשמעים, וכשהתוכנית היא בעלת עומק ומשמעות הוא זוכה לחוויה משמעותית שתיחרט בזכרונו.

עם זאת חשוב לזכור שלא לכל פעילות צריכה להיות מטרת-על. לפעמים גם אנחנו המבוגרים יושבים מול הטלוויזיה סתם כדי לנוח ולנקות את הראש. "הורה צריך לשאול את עצמו מהי מטרת הצפייה בטלוויזיה", מסכמת ד"ר רוטנברג-רוזלר. "אם המטרה היא לתת לילד זמן מנוחה, אזי בעיניי זו מטרה מספיקה, ולא צריך בהכרח לנצל את פסק הזמן הזה ללימוד. כדאי להקדיש זמן לקריאת ספרים וזמן לטלוויזיה. מול הטלוויזיה אפשר ומותר לנוח ולהנות".

כך תצרו צפייה בעלת משמעות:

זמן תחום: לקבוע פרק זמן לצפייה או להחליט ביחד על התכניות שבהן יצפה הילד. אפשר לראות ילדים קטנים שלאחר שצפו פרק זמן ארוך בטלוויזיה הם עצבניים ומתרגזים בקלות. שלא כמו מבוגר, הם לא יודעים להתנתק מהמסך הקטן בכוחות עצמם, ולכן נדרשים להם כללים ופיקוח הורי.
צפייה משותפת: כשהילד צופה בטלוויזיה, כדאי להצטרף אליו לצפייה. הרבה פעמים ילדים מבקשים מההורה לצפות איתם בתכנית מסוימת שהם אוהבים כדי לחלוק עימו את ההתרגשות וההנאה.
להיות קשובים: כאשר אי אפשר לשבת ליד הילד ולהיות שותפים לצפייה, מומלץ עדיין להיות קשובים לילד הצופה בטלוויזיה ולהקשיב לתכנית מרחוק. לפעמים הילד מפרש את התכנים שראה כמפחידים, והוא זקוק למבוגר שיוכל לעזור לו להתמודד עם מה שראה.
העשרה: מומלץ להמשיך את החקר בנושאים שבהם הביע הילד התעניינות בקריאה משותפת. הקריאה היא חוויה מעשירה לא רק מבחינה אוריינית אלא גם מבחינה רגשית.

הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, נובמבר 2011.

>> גם הטלוויזיה כבר משעממת אותם? קבלו דרכים מקוריות להעסיק אותם בחורף