מה אמור לדעת ילד לפני העלייה לכיתה א'?
לקראת המעבר מהגן לבית הספר ילדים צריכים להראות בשלות בארבעה רבדים:
בשלות פיזיולוגית – המורכבת מהתפתחות מוטורית גסה כמו ריצה, קפיצה, יכולת לרכב על אופניים, דילוג, וטיפוס על סולמות. ומוטוריקה עדינה כמו העתקה, גזירה, הדבקה, ציור, השחלה, רכיסת כפתור. התפתחות נוירולוגית שמתייחסת לקליטת המידע על ידי החושים השונים, העיבוד שלהם, והפעלת הגוף תוך תיאום הפעולות המוטוריות. כדי שהילד יהיה מוכן לקריאה וכתיבה חשובה תקינותן של מערכות השמיעה והראייה, וכן התמצאות בכיוונים ובמרחב, תיאום יד-עין, עין-רגל.
בשלות שכלית – יכולת לשונית, הבנת רצף אירועים, הבחנה בין מציאות לדמיון, הבנה מוסרית, תפיסה חזותית, הכרת מושגים חשבוניים – ספירה, ימות השבוע, התחלה וסוף, מושגים כמו שווה, שונה, דומה, יוצא דופן, יחסי גודל ויחסי כמויות.
בשלות חברתית – יכולת לקבלת מרות הורית (ומורית) מבלי להרגיש מושפל, יכולת שיתוף פעולה עם ילדים אחרים, הבנת צרכיו של האחר והתחשבות בהם, הבנת סיטואציות חברתיות ויכולת לפתור אותן גם אם זה מלווה בתחושת תסכול.
אל תנסו לפתור להם את הבעיות
לדברי רוקח-זמרוני, הורים מנסים לפתור את ההתמודדויות החברתיות של הילדים, אבל לא רק שזה לא עוזר, זה גם מסרס. בהמשך הילד יוצא לעולם ויש לו קושי אמיתי בהתמודדות ופתרון של סיטואציות חברתיות. "אנחנו חיים על הקצה: מנסים להרוויח כסף, יוקרה, מעמד ולממש את עצמנו, אבל אנחנו גם טובעים בים של רגשות אשמה, ולכן ההורים רוצים להרגיש שהם עושים עבור הילדים, כך יוצא שהם עושים במקומם, במקום לתת לילד כלים, והתוצאה היא יצירת קושי בהתנהלות במרחב ועצמאות, וגם קושי כלכלי שיהיה לילדים בעתיד. כי ילדים שההורים עושים הכול בשבילם, יפתחו תלות בהורים, ויהיו מהסוג שנתקע בבית של ההורים עד גיל מאוחר. ללא קשר למצב הכלכלי, ההורה צריך ללמד את הילד שלו להשקיע, להתמיד, לשים מטרות ולנסות לבנות את הדרך להשיג אותן, גם אם הוא רוצה לדוגמא אקס בוקס, ולא לתת לו הכול כמתנה רק כי הוא ביקש".
אז איך נוכל להכין את הילד לא רק לכיתה א' אלא לחיים בכלל? הנה כמה דברים שתוכלו לעשות בבית מבלי להוציא שקל:
תנו להם להתנסות – יש דברים אוניברסאליים שכל הילדים זקוקים להם, התנסות היא אחת מהם. איך ילד יידע במה הוא טוב וירכוש מיומנות אם הוא לא יתנסה? לצורך ההתנסות של הילד, ההורה צריך לפנות זמן וזה אומר לא להיות עסוק בנייד או בטלפון, ולתרגל עם הילד התנסות ביכולת לארגן את המרחב שלו, כשהוא מצייר, התנסות במקלחת עצמאית כולל חפיפה, בעזרה בהכנת ארוחת ערב – טיגון חביתה וחיתוך סלט, עריכת שולחן, וכו'. ההתנסות הזו תאפשר לילדים להיות עצמאים ותשפר את הביטחון שלהם בעצמם.
חיזוק מוטוריקה עדינה – לתת לילד לצבוע בחוברת צביעה או לצייר עם עפרונות צבעוניים וכך לחזק את אחיזת העיפרון. להדביק מדבקות שמשפיעות על מוטוריקה עדינה, לעבוד עם חומרים שונים כמו בצק קינטי, חול קינטי או פלסטלינה, חימר וצבעי גואש. ההורים יכולים להשתלב וגם ליהנות מזה, וכך הרווחתם גם זמן איכות משפחתי.
חברו פעולה לתכונה חיובית – הילד זקוק למבט המשתאה של ההורה לגבי פעולות שהוא מבצע וחיבור של הפעולות לתכונה חיובית, ללגיטימציה לטעות ובסוף להצליח. "כמה אתה נדיב שאתה מחלק לחברים שלך כיבוד או מתנות", "איזו אחראית את כשאת משגיחה על האח הקטן שלך". כל התנהגות שקורית במרחב יכולה להתחבר לתכונות חיוביות.
הכנה רגשית – כשהילד לא מסתדר או כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, כדאי לאפשר לו לחוות תסכול או בכי. כדי שילמד למצוא אלטרנטיבות. כהורים עלינו לא להיבהל מהבכי, ולעבוד איתו על תקשור הרגשות שלו, לומר מה הוא רוצה. ילדים לפעמים מגיעים לא מוכנים מבחינה רגשית לכיתה א' כי הם רגילים לקבל מה שהם רוצים כאן ועכשיו, הם לא מסוגלים להתמודד עם דחיית סיפוקים, זה התפקיד והיכולת שלנו ללמד אותם את הדברים האלה.
התמדה ודבקות במטרה – הרבה ילדים נרשמים לחוגים שבחרו בהם, ובאיזשהו שלב מחליטים שהם לא רוצים ללכת, וההורים מוותרים. אבל אם הילד לא ישקיע היום בחוג, למה שמחר הוא ישקיע במערכת יחסים או בעבודה? מעבר לדוגמה אישית של התמדה, ההורה צריך לחשוב מה יעזור לילד להישאר בחוג, ובעיקר לשוחח איתו על החשיבות בהתמדה, על ההישגים שהיא מביאה איתה. התמדה יכולה לבוא לידי ביטוי גם במשחק פאזל או הרכבה, שימו לב שהילד מתמודד עם אתגרים בהתאם ליכולת שלו וקצת יותר ממנה על מנת שמצד אחד יהיה מאתגר ויעניין אותו ומצד שני שלא יתייאש וירצה להפסיק באמצע. הרעיפו עליו מילות עידוד כדי להתקדם.
>> הנה עוד דרך לגלות אם הילד מוכן לכיתה א': הציצו לו בציור