אליסון קימי היא דמות ידועה בעולם בזכות מאבקה העיקש להנכיח את גופן של בעלות המידות הגדולות במרחב הציבורי ובמדיה. קימי שמה את עצמה תמיד במרכז הבמה, על כל קימוריה, לרוב בבגד ים, מוכנה לספוג את האהבה והמחמאות, וגם את השיימינג. אבל כשהאש מופנית אל בתה בת החמש, זה כבר סיפור אחר.
רק לא מזמן סיקרה התקשורת העולמית את תגובתה של קימי לכך שבתה הקטנה קמבל קראה לה שמנה. האם, לאחר שנדהמה, תיעלה את המקרה לרגע חינוכי נהדר, בו הסבירה לה שלא מדובר בעלבון כלל. עכשיו סופגת אותה הילדה ממש את הכינויים, אבל בזכות הצידה לדרך שקיבלה מאמא, היא יודעת בדיוק כיצד להתמודד עם המצב.
״הבת שלי אמרה לי שמישהו קרא לה היום שמנה,״ כתבה קימי באינסטגרם ל-153 אלף עוקביה.
״קמבל: אמא, אני רוצה לספר לך משהו.
אני: אוקיי, מותק. מה קורה?
קמבל: אתמול בחוג החולצה שלי עלתה וראו לי את הבטן. הילדה לידי אמרה שהבטן שלי שמנה.
אני - נכנסת למצב של אמא דובה ודיאלוג פנימי מתחיל לעלות לי בראש. אוי לא, הנה זה מתחיל, אני חושבת לעצמי, ושואלת: באמת? ומה אמרת לה?
קמבל: אמרתי לה שאני לא שמנה, שיש לי שומן. ושלכולם יש שומן. אמרתי לה שזה בסדר שיש לנו שומן בגוף.
אני - רוקדת מבפנים ריקוד של שמחה: וואו, קמבל! אני כל כך גאה בך על איך שהתמודדת עם הסיטואציה. שמן זו לא מילה רעה ולא נראה לי שהיא רצתה לפגוע בך. היה כל כך אמיץ מצדך לעזור לה להבין שלכל האנשים יש שומן ושהשומן לא הופך אותך לאדם יותר או פחות טוב. היה לה מה להגיד על זה?
קמבל: היא פשוט אמרה - אה, אוקיי.
לא האמנתי שילדה בת חמש התמודדה עם סיטואציה כזאת ביותר חן מרוב בנות השלושים בעולם.
קמבל: זוכרת את הפעם ההיא שאמרתי לך שאת שמנה?
אני: כן, מותק. אני זוכרת.
קמבל: אני מצטערת שעשיתי את זה.
אני: זה בסדר, מתוקה. מה שחשוב זה שלמדת ועכשיו את יכולה ללמד אחרים ולעזור לשנות את העולם.״
קימי לא יכולה להיות גאה יותר בבתה, ועל הדרך גם בעצמה. ״ילדים לא נולדים מלאי שנאה״, היא אומרת. ״הם לומדים מילים מהסביבה שלהם והדברים שהם רואים ושומעים. הם מודדים אותם, כמו בגדים, לראות מה מתאים. אני לא אוכל להכין את בתי לכל מצבי החיים בעולם, אבל אוכל לעזור לה להפוך לקול של חמלה, אצילות ואהבה, מה טוב. ולכל אלה הטוענים שאני מקדמת השמנת יתר בילדים, תבינו: מניעת בריונות בילדים זה יותר חשוב. מה שחשוב זה לא המשקל, זה מה שבפנים".