מורה,צועקת (צילום: קלסיקלטת)
מאבדת את זה? לא פלא|צילום: קלסיקלטת

כל הורה ששולח את הילד לבית הספר, דואג שמא יקרה לקטקט משהו. אבל נדמה שעכשיו גם ההורים של המורים צריכים להתחיל לדאוג - בתקופה האחרונה עולים לכותרות יותר ויותר מקרי אלימות כלפי מורים. בידיעה שפורסמה היום סיפרה מורה בתיכון כיצד תלמיד תקף אותה באלימות בזמן ניסיון להפרדת קטטה, ואף איים לרצוח אותה. מקרה זה מצטרף לשורה ארוכה של מקרים ששמים פוקוס על צורך דחוף בהתגייסות לשיקום הסמכות ההורית שהולכת ומאבדת מכוחה מיום ליום. האם האלימות כלפי המורים היא בעצם מראה של סף האלימות ההולך וגדל בחברה שלנו וכיצד ניתן לטפל בה? בעוד הורים נמנעים מלקחת אחריות על מעשיהם של הילדים בתחום ובשעות בית הספר, עולות שאלות קשות בקשר לטווח האחריות ההורית גם בתחום זה והתפקיד המכריע שלה במזעור מקרי האלימות הללו.

מיכל דליות, סופר נני, מזועזעת גם היא מהמקרה: "זה נורא, נכון. אתם ודאי לא מצפים ממני לתרופת פלא או משפט של קסם, שיהפוך את הילדים האלה לילדים טובים. אבל אני יכולה לנסות להבהיר מה בעצם קרה כאן: ילדים רבים הולכים מכות בבית, ברחוב ובבית הספר. זו לא הבעיה. הבעיה היא ברמת הזעם שיוצא מהם ברגעים אלו, זעם שפורץ בהשתוללות חסרת רסן, באלימות פיזית ומילולית".

גם מבוגרים כועסים לפעמים.

"נכון, אבל לרובנו יש ווסת פנימי, אפשר לקרוא לו "משמעת פנימית", שעוצר מאיתנו להשתלח ללא רסן. את הפקק הזה, ההורים צריכים ליצור כחלק מתהליך החינוך של ילדיהם. אפשר לתת לגיטימציה לרגשות, אבל לא למכות או אלימות מילולית, שמכאיבות ומשפילות את הזולת".

הילדים זועקים לגבולות

מיכל דליות (תמונת AVI: סופר נני )
"הבעיה היא לא המכות, אלא היחס לדמויות סמכותיות". סופר נני|תמונת AVI: סופר נני

עד כאן, אין הפתעות גדולות. השאלה היא, כמובן, איך עושים את זה? "צריכים לקרות שני דברים בו זמנית", מסבירה דליות, "חינוך ואכיפה. צריך להעניק לצעירים שבינינו את הקודים האנושיים האוניברסאליים של כבוד כלפי עצמם וכלפי הזולת, ואילו על אלה שכבר 'מקולקלים' עלינו לאכוף את החוק. הבעיה היא לא המכות, אלא היחס לדמויות סמכותיות, למבוגרים שבעולם הילדים. המבוגרים שצריכים ללמד אותם, לכוון אותם ולהגן עליהם כל זמן שאינם חלק מעולם המבוגרים. והנה, הילדים לא יודעים לסמוך על המבוגרים שבעולמם, על הוריהם וגם על מוריהם. מה שלא לימדו אותם הם אינם יכולים לדעת - זה הכשל החינוכי".

דליות לא מפחדת גם לדבר על ענישה: "מימי התנ"ך ועד היום יש לרשויות רשימה של חטאים אנושיים והגמול על כל אחד מהם, ועל פי זה צריכים להיענש הילדים שהיו מעורבים בתקרית זוועתית זו. סמכות המורים לא תוכל להתחזק אם משרד החינוך לא יעמוד לצידם ואם לא יוגשו תביעות נגד הורי הקטינים שהיו מעורבים בתקרית, אם באופן אקטיבי או פאסיבי".

אבל איך הגענו למצב הזה?

"נכון להיום, הורים פוחדים מילדיהם, מורים פוחדים מההורים והילדים זועקים לגבולות. הילדים המשתוללים בתקרית האחרונה קראו 'הצילו'. הם פוחדים מכוחם ההולך ומתעצם, ואין מי שיעצור אותם. הם מאבדים את הצפון ומשתוללים בחמת זעם, ואין בתוכם את היכולת לעצור בעצמם. תחשבו כמה רע להם עצמם. מאושרים הם לא - זה בטוח. אחרי שנוסח כבר דף זכויות התלמיד, אני קוראת למועצה לשלום הילד ולמשרד החינוך לנסח את דף חובות התלמיד. אני קוראת למנהל בית הספר לתמוך במורתו ולהגיש תלונה במשטרה. ואני קוראת לבית המשפט לדון את הילדים האלה על פי דין. ואתם, ההורים שזה עוד לא קרה להם, בואו מהר ללמוד הורות יעילה, הצבת גבולות ודרכים להשגיח ולפקח על ילדיכם שכל כך צריכים הכוונה והדרכה לחיים".

מחר, יום ד', מתחילה העונה החדשה של סופר נני