לאחר שנחשפנו לאופנת סרטוני המכות של בני הנוער, טרנד נוסף ומטריד במיוחד סוחף את יוטיוב בזמן האחרון, ומצביע על בעיה גדולה עוד יותר: נערים ונערות רבים חושפים את הנטיה שלהם לפגיעה עצמית בעזרת חתכים בעור, דבר המכונה "קאטינג", וחולקים את רגעי החיתוך ואת הצלקות שנשארו עם כל העולם.
הסרטונים: נורמליזציה של הטרנד
הפגיעה העצמית באמצעות חתכים בעור אינה תופעה חדשה, אך החשיפה הגדולה שהיא מקבלת ברשת לאחרונה עלולה, על פי מחקר גדול שנערך לאחרונה בנושא, ופורסם בעיתון האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, לגרום לכך שנערים רבים נוספים יתחילו לנהוג בצורה דומה. הנהלת יוטיוב, לאחר שקיבלה תגובות רבות, החלה להסיר את הסרטונים ומשתדלת לשלוט בנושא, והוציאה הצהרה רשמית בה נכתב: "אנו משתדלים להסיר את הסרטונים הפוגעניים ואנו נלחמים נגד תוכן גרפי שעשוי לעודד התנהגות מסוכנת. הצופים יכולים לסמן לנו את הסרטונים, ואנו נטפל בכל הפניות".
עדיין אפשר למצוא חלק מהסרטונים הללו ברשת, תחת התגיות "cutting" ו"self harm". אחרי הקלקה עליהן תמצאו לרוב דיון ארוך בין בני נוער שחולקים עניין משותף בנושא. חלק מבני הנוער שמגיבים טוענים שהימצאות הסרטונים האלה ברשת גורמת להם להרגיש שהם אינם לבד בעולם עם ההפרעה הזאת. על פי המומחים, גם אותה "תמיכה" ותחושת קהילתיות עשויה להיות מסוכנת ולגרום לנורמליזציה של העניין.
"פגיעה עצמית נועדה להימנע מהתאבדות"
פגיעה עצמית היא תופעה שבה אדם פוגע בעצמו באופן רפטטיבי על מנת ליצור פציעה, אך לא במטרה להתאבד, והיא לרוב סימן למצוקה או דיכאון. הדרכים הידועות ביותר לפגיעה עצמית הן תלישת שיער, חיתוך העור וכוויות מכוונות, ומדובר בתחושה ממכרת. פגיעה עצמית נפוצה אצל מתבגרים הנמצאים תחת לחץ ומחפשים תחושת שליטה בחייהם, ומופיעה בקרב 15 אחוזים מהאוכלוסיה. בני נוער ישתמשו בכל חפץ חד על מנת ליצור בעורם חתכים מדממים: זכוכית שבורה, סכין, מספריים ואפילו עפרונות. לפעמים הם גם חותכים את עצמם בצורות, כמו מילות גנאי או סמלים. מרבית הנערים נוהגים להסתיר את החתכים שלהם, ולא להתגאות בהם.
"בעבר נתפסה הפגיעה עצמית כנמצאת על רצף ההתנהגויות האובדניות וכביטוי של יצר המוות", כותבת הפסיכולוגית ליטל גליק במאמר בנושא. "אך בהמשך הצביעו מחקרים על כך שאובדנות ופגיעה עצמית נבדלות זו מזו במשתנים כרמת המסוכנות, המטרה והאמצעים בהם מתבצעת כל אחת מהפעולות. כיום, אחד המודלים המסבירים את הפגיעה העצמית הוא מודל הרואה בה דווקא ניסיון להימנע מהתאבדות: לטענתם, מהווה הפגיעה העצמית "מיקרו-התאבדות" אשר מאפשרת להימנע מהתאבדות ממשית. מחקר שנערך בנושא הצביע על כך שכ-47% מבני הנוער שפגעו בעצמם חוו את הפגיעה העצמית כניסיון להימנע ממעשה או מחשבות אובדניות".
"זה מתחיל בכמה חתכים קטנים, אבל הם מתרבים מהר"
כאמור, הרבה מהסרטונים שמתעדים פגיעה עצמית הורדו מהרשת. במקומם, ניתן למצוא סרטונים של בני נוער שחתכו את עצמם ונגמלו, וכעת מספרים על ההתמכרות המסוכנת, על המניעים ועל הטיפול שקיבלו. בחלק מהסרטונים הם מציגים תמונות מהעבר של החתכים העמוקים. הנה כמה מהם:
בסרטון הזה, בחור בשם אלכס מוכיח שהתופעה שממנה חוששים כיום כל המומחים קיימת ושרירה. אלכס מספר באמצעות שקופיות, כי נחשף ל"קאטינג" ביוטיוב, ניסה זאת פעם אחת ואז עוד 20 פעמים ביום שלמחרת, ומאז הוא לא הצליח להפסיק. "בשלב ההוא זה השתלט על חיי," הוא כותב שם, ומראה תמונות קשות. "התחלתי לעשות את זה כל יום וללבוש שרוולים ארוכים כל הזמן. זאת התמכרות. אמא שלי גילתה לבסוף ולקחה אותי לייעוץ. לקח לי ארבעה חודשים להיגמל מזה". סרטון זה מכיל תוכן רגיש וקטעים קשים לצפייה.
נערה נוספת שמשתפת את הצופים בצלקות הקרב שנשארו לה, היא איימי, שגם היא יצרה קליפ מהסוג הזה, בו היא כותבת: "זה מתחיל בכמה חתכים קטנים, אבל הם מתרבים מהר. כמו אש בשדה קוצים, ומהר מאוד מגלים שהעור הנקי מחתכים מתחיל להיגמר. עדיין מצליחים להחביא את זה מהעולם, וכל הזמן מחפשים סימנים דומים על העור של אחרים. בבקשה", פונה איימי לצופים, "אל תעשו את החתך הראשון". גם סרטון זה מכיל תוכן רגיש וקטעים קשים לצפייה.
גם הנערה הזאת, שסרטון בו ראו אותה חותכת את עצמה הוסר לא מזמן מהרשת לאחר שזכה למאות אלפי צפיות, מראה את הצלקות, ומספרת: "עשיתי סרטון שבו ראו את הדם, אבל את הצלקות לא הראיתי, ולא הסברתי איך הן משפיעות על חיי". היא חושפת זרוע חתוכה ונפוחה, ופונה אל הצופים: "זה די נורא, וזה לא יחלים יותר או ישתפר. אם אתם מתכוונים להתחיל לחתוך את עצמכם, כדאי שתחשבו פעמיים, כי תשארו עם צלקות כאלה לכל החיים".