ילדים מתחילים את חייהם כתינוקות התלויים לחלוטין בהוריהם. בתחילת החיים הם רק בוכים, ישנים ואוכלים. אבל די מהר, תוך כמה חודשים בלבד, הם כבר מתחילים לעשות דברים לבד. גם אם הילדים שלכם עדיין קטנים מאוד, ודאי שמתם לב שהם רוצים לעשות דברים בכוחות עצמם, למשל, להשתתף בפעילויות משפחתיות, לאכול לבד או לשחק במשחקים של גדולים.
ככל שהם גדלים, היכולת שלהם לעשות דברים לבד מתרחבת ומתפתחת. "חשוב מאוד שילדים יעשו דברים לבד", אומרת מיכל שביב, מנחת הורים ומשפחה, מנחה בכירה במרכז להורות ולמשפחה של סמינר הקיבוצים. "מדוע זה חשוב כל כך? מכיוון שברגע שילדים עושים דברים לבד, הם מרגישים שהם מסוגלים ויכולים. זה תורם לדימוי העצמי שלהם ולביטחון העצמי שלהם, וזה מה שאנחנו רוצים עבורם. כשאנחנו מאפשרים לילדים לעשות דברים בעצמם, אנחנו משדרים להם שאנחנו סומכים עליהם, וזה מתחיל מגיל צעיר מאוד".
תינוקות: גם בכי זה עצמאות
תינוקות אמנם מסוגלים לעשות לבד רק דברים פשוטים ובסיסיים, אבל אלה בהחלט שלבים ראשונים וחשובים של עצמאות. אפילו בכי הוא סוג של יצירה עצמאית של תקשורת. כל תינוק מתפתח בקצב שלו, ועלינו להיות ערים וקשובים לכך ולדעת מה התינוק כבר מסוגל לעשות בעצמו – גם אם אלה דברים קטנים שנראים טריוויאליים, כמו להושיט יד למוצץ. הנה עוד כמה רעיונות:
לעלות במדרגות. כשבני הבכור היה תינוק, גרנו בקומה רביעית. הייתי לוקח אותו לטיולים בעיר, וכשחזרנו הוא ממש דרש לעלות לבד במדרגות הבניין! הוצאתי אותו מהמנשא, הנחתי אותו למרגלות המדרגות, והפספוס זחל בניחותא למעלה, כשאני שומר עליו שלא יתגלגל למטה. הוא עלה את כל ארבע הקומות בקלי קלות, והיה מרוצה מאוד לטפס כך בכל פעם מחדש.
לאכול בכפית. כולנו מכירים את הסיטואציה שבה מושיבים את התינוק בכיסא האוכל שלו ומניחים לפניו מיני מאכלים חתוכים או מרוסקים, כגון: עוף, בטטה או פרי. בהתחלה התינוק אוכל אותם עם הידיים (וזורק חלק), אבל בהמשך אנחנו מראים לו כיצד להשתמש בכפית. אף על פי שבהתחלה נוצר בלגן ואוכל רב מתפזר על הרצפה, תנו לזאטוט שלכם לנסות לאכול בכפית – הוא ישמח לאכול לבד ולחקות את האופן שבו אתם אוכלים.
לקפוץ למים. הילדים של גיסי הפגינו יכולות מוטוריות גבוהות מגיל צעיר מאוד. בנו הבכור היה קופץ, או למעשה מפיל את עצמו, למי הבריכה לגמרי לבד כבר בגיל שנה, בלי טיפה של פחד. אבא שלו היה עומד לידו ומושה אותו מהמים בזריזות בכל פעם, מכיוון שהתינוק האקרובט עדיין לא ידע לשחות. זוהי דוגמה נהדרת לילד שסומך על אביו – וגם להיפך.
פעוטות: מגלים את הנפרדות
לגיל שנתיים יש מוניטין מפוקפק. יש המכנים אותו "גיל שנתיים הנורא", אבל זהו השלב שבו התינוק הופך לעצמאי יותר מבחינות רבות. למעשה, הוא הופך לפעוט. "פעוטות מתחילים להגיד 'לבד' ו'אני' סביב גיל שנה וחצי עד שנתיים", מאשרת שביב. "בגיל הזה הם מגלים את הנפרדות שלהם מההורים. יש להם רצון עצמאי והם בודקים את הכוחות שלהם מול ההורים. כשזה קורה, אנחנו צריכים להראות לפעוטות שאנחנו שמחים שהם עצמאים – גם אם הם לעתים עושים הכל הפוך, מוחים או צורחים. עלינו לעודד אותם, ולעתים, אם הם רוצים, לתת להם לעשות אפילו דברים שהם עדיין לא מסוגלים לעשות. אם הם לא מצליחים, אנחנו שם כדי להציע להם עזרה". הנה כמה רעיונות לדברים שפעוטות יכולים לעשות לבד ולהרגיש עצמאיים, בהשגחה צמודה כמובן:
להרכיב פאזל. יש פאזלים לפעוטות עם חלקים מעטים וגדולים מאוד. זהו משחק מהנה ביותר לפעוטות וגם להורים, ומאתגר למדי. כשפעוט מוצא חלק מתאים בפאזל הוא מאושר מאוד, וכשמגיעים לתוצאה הסופית התמונה נשארת על השטיח בבית במשך כמה ימים.
להתלבש. התלבשות עצמאית מצריכה עצמאות אמיתית. קשה להניח שפעוט יוכל להתלבש לגמרי לבד, אבל הוא יכול ללבוש לבדו את החולצה או לנעול נעליים שנסגרות עם סקוצ'ים לפני שהולכים לפעוטון.
למחזר. מיחזור הוא פעולה פשוטה מאוד אבל חשובה מאוד, ופעוטות נהנים לעשות אותה לבד. אנחנו מספרים להם עד כמה חשוב למחזר לטובת כדור הארץ, העצים ובעלי החיים, מלמדים אותם לזרוק את הניירות לסל הניירות, את האוכל האורגני לפח הזבל המיועד לכך וכדומה. זו לא רק עצמאות, אלא גם חינוך לאיכות הסביבה.
להתפשט. טוב, את זה הפעוטות עושים באופן טבעי. הבן שלי נהג לזרוק את הגרביים שלו לבוץ בדרך לגן בבוקר חורפי. קל הרבה יותר להוריד את הבגדים מאשר ללבוש אותם. זו גם הזדמנות להסביר לפעוטות איפה שמים כל בגד, וגם לתת להם לעשות זאת במידת האפשר. למשל: את המעיל תולים, את הפיג'מה מניחים במיטה, ואת הבגדים המלוכלכים זורקים לסל הכביסה.
להרים את התחתונים. "אנחנו צריכים לשים לב היטב לדברים שהפעוט כבר יכול לעשות לבד – אבל אנחנו עדיין עושים אותם בשבילו", אומרת שביב. "למשל, לאפשר לפעוט להרים בעצמו את התחתונים אחרי שהוא מסיים לעשות פיפי בשירותים. זו פעולה קטנה ופשוטה מאוד שהורים רבים ממשיכים לעשות אותה אף על פי שהפעוט מסוגל כבר לבד. כך אנחנו מפספסים הזדמנות ללמד את הפעוט עצמאות".
לטאטא. "נתתי לילדיי מטאטא כדי להזיז את הלכלוך ממקום למקום כבר כשהיו פעוטות, והם אמרו שהם מנקים", מספרת שביב. "הפעוטות נהנים מכך ומרגישים חשובים, משמעותיים ותורמים".
ילדי הגן: עצמאות מחוץ לבית
בגיל הגן ילדים יכולים כבר לעשות מטלות מורכבות יותר ואף מתמצאים היטב בסביבה. אפשר כבר לתת להם להתנסות בפעולות עצמאיות גם לא בתוך הבית, או באינטראקציות עם אנשים אחרים.
לקפל כביסה. קיפול כביסה יכול להיות עבודה קלה ומהנה, אם הופכים אותו לכזה. אנחנו נוהגים לשבת סביב אמבטיית הכביסה שבביתנו – שהיתה האמבטיה של הילדים כשהיו תינוקות – ולשחק במשחקי זיכרון של זיהוי זוגות גרביים. הילדים ממש טובים בזה.
לטפל בחיות מחמד. משימה לא פשוטה הדורשת אחריות רבה. יש חיות מחמד שקל יותר לטפל בהן, כגון חתולים. הילד יכול להאכיל את החתול ואפילו להבריש אותו קצת כדי שפרוות החורף שלו לא תישאר על הספה.
לקטוף תפוזים מהעץ. עבודה קלה ששכרה בצדה – לסחוט יחד עם ההורים מיץ תפוזים טעים ובריא. אם הילד לא מצליח להגיע לתפוזים שעל העץ, הוא יכול לטפס על העץ או לאסוף תפוזים שנשרו בזה הרגע אל הדשא.
ללכת לסבתא. אנחנו גרים בקיבוץ לא רחוק מהבית של סבתא. אם אפשר להגיע לבית של סבתא בלי לחצות כביש, הודיעו לסבתא שהילד מגיע ושלחו אותו לדרכו. "מסע" כזה בלי ליווי של מבוגר דורש אומץ של ממש.
ילדי בית ספר יסודי: גם מטלות מעצבנות
בגיל הזה ילדים יכולים לעשות לבד הרבה, ובמקביל גם מגיעות הדרישות של ההורים לבצע מטלות שאינן תמיד מהנות – חלקן מגיעות עם הגיל והתפקיד החדש כתלמידים, ואחרות קשורות לתחזוקת הבית. למרבה הפלא, תגלו שבמקרים רבים ילדים אוהבים את עבודות הבית וישמחו לקחת על עצמם מטלות מסוימות – מה שיאפשר לכם לנוח.
לעשות שיעורים. הכנת שיעורים לבד היא עניין של הרגל, וכדאי להרגיל את הילדים לעשות את המטלה הזו בכל יום בשעה קבועה. לזכות המורים בבית הספר של ילדיי ייאמר שהם ממעטים באחרונה במתן שיעורי בית. נקווה שמגמה זו תימשך גם בעתיד.
להתאמן בנגינה. כמורה לגיטרה אני יודע שאימוני נגינה הם מטלה שעבור חלק מהילדים היא כייפית ומובנת מאליה, ואילו עבור אחרים היא שקולה לשיעורי בית במתמטיקה. המתקשים שמחים שההורה יושב איתם בזמן האימון, מקשיב להם ומעודד אותם. אחרי כמה פעמים כאלה יש סיכוי טוב שהילד כבר יחליט שהוא יכול להתאמן לבדו.
לנקות חלונות. ניקוי חלונות הוא מטלה ביתית חביבה ופשוטה שילדים יכולים לעשות לבד. נותנים להם מטלית ושפריצר עם חומר ניקוי, והם מבריקים את החלונות בכיף.
לעשות קניות. אם חסר סוכר, נגמר הלחם, זקוקים לבצל או לכמה ביצים להכנת עוגה, יש מצב שהילד ישמח לעזור ולקפוץ למכולת הקרובה.
להכין אוכל לבד. "אבא, אני מכין ביצת עין לבד!", אומר לי בני. "כל הכבוד!", אני עונה לו. "אז תדליק לי את האש, תשים שמן במחבת, תגיד לי מתי הוא חם ותעזור לי לשבור את הביצים. ועכשיו תוציא לי את ביצת העין לצלחת עם המרית, כדי שהחלמון לא יישבר. ואבא, תפרוס לי פרוסת לחם כדי לנגב את החלמון". מצחיק, אבל בשלב מסוים ילדים באמת יכולים להכין לבד כמה מאכלים פשוטים (חביתה, סלט וכדומה), לסחוט מיץ תפוזים, ואולי אפילו לבשל מאכלים לפי מתכונים מספרי בישול. אם הילדים במאסטר שף יכולים, למה הילדים שלנו לא?
להזמין פיצה. הילד מרגיש ממש בוגר כשהוא מרים טלפון, מחייג ומדבר (בארשת רצינית ובקול של גדולים) עם מקבל ההזמנה בצד השני: "אנחנו רוצים פיצה משפחתית, חצי זיתים, חצי פטריות, אקסטרה גבינה ובקבוק מיץ ענבים". הילדים שלי אוהבים במיוחד לתת בעצמם גם את הטיפ לשליח.
לשמור על האחים הקטנים. משימה לא פשוטה המיועדת לילדים בוגרים ואחראים במיוחד. אם יש לכם ילד שמסוגל לשמור על האחים שלו בשעות הערב ולדאוג, נניח, שילכו לישון בזמן – אשריכם.
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן