לעיתים קרובות מידי מקבלי ההחלטות לגבי דרכי הפעולה בגן-הילדים אינם מבינים את מאפייני הגיל הרך ואת ההוויה המיוחדת של גן-הילדים הנגזרת ממנה, ואינם משתפים את בעלות מקצוע בתהליך קבלת ההחלטות כך קורה שבונים תכנית לבית הספר ואחר כך מאלצים אותה להתאים גם לגן.
זה קרה ב"אופק חדש", זה קרה ב"אקדמיה-כיתה" בראשית דרכה (לפחות אחר כך שמו לב לכך ומינו אותי לעמוד בראש ועדה שתתקן את זה ותיצור את "אקדמיה-גן"), זה קורה אפילו בתהליכי ההכשרה במכללות לחינוך כשעוסקים בבניית "מערכי שיעור" לבני שלוש וזה קרה בתכנית של למידה מרחוק ב"זום" בימים אלה. אלה דוגמאות אחדות מתוך יריעה רחבה מאוד. והנה גם היום בונים מתווה לחזרה ללימודים בימי קורונה שיכול להתאים לבית-הספר אך מבקשים ליישם אותו בדיוק כלשונו גם בגן, מבלי להבין איך עובד גן ילדים גם מבחינה ארגונית ופיזית וגם מבחינה פדגוגית.
הנה כמה נקודות שחשוב לקחת בחשבון:
- מי ישמור מרחק? ילדים בגיל הרך אינם מסוגלים לשמור על מרחק זה מזה, גם במצב שבו פוחת מספרם בגן למחצית מהתקן, שכן מהות הפעילות בגן הילדים היא משחק והילדים משחקים ביחד.
- מי ישמור על היגיינה? בגיל הגן הילדים נמצאים בשלבים ראשונים של רכישת ההרגלים של שמירה על ההיגיינה וקשה להקפיד שירחצו ידיים אחרי כל מגע בפה או באף או זה בזה.
- מקור ההדבקה האמיתי. בגני הילדים ההדבקה אינה נובעת רק ממגע של הילדים זה בזה, אלא בעיקר ממגע בחפצים המשותפים: הקוביות, הצבעים, הבובות, הסולמות בחצר, הספרים ועוד ועוד. וירוס הקורונה נותר על משטחים אלה ויעבור גם בין הילדים שמגיעים לגן בימים שונים.
- גן ילדים הוא חמה של חיידקים. כל הורה יודע שמהרגע שילדיו מתחילים ללכת לגן הם נדבקים בכינים, בתולעים, בשפעת, בדלקת עיניים, בדלקות מערכת העיכול ועוד ועוד. גן-הילדים הוא חממה של חיידקים ווירוסים, יש הטוענים שמחקרים מראים שדווקא במקרה הקורונה ילדים מדביקים פחות, ובכל זאת מנחים אותנו להרחיק את הילדים מסבא וסבתא כי זה מסכן אותם. מה משניהם נכון?
- צוות הגן אינו יכול לפעול באופן ממוגן. גם אם היו אמצעי-מיגון כגון חליפות ומסכות, שכן המגע עם הילדים בגיל הזה חייב להיות בלתי אמצעי. ילדים בגיל הגן עלולים להיות מבוהלים ממפגש עם מבוגרים עטויים בחליפות ובמסכות. כמו כן, ילדים בגיל הגן זקוקים לחיבוק ולעיתים קרובות זקוקים לסיוע בקינוח האף ובשמירה על ההיגיינה בשירותים.
- האם כל נשות הצוות יידרשו לחזור לעבודה?
א. גיל נשות הצוות: יש גננות וסייעות שהן מעל גיל 65, יש נשות צוות צעירות יותר שהן עם מחלות רקע כגון, אסטמה, סוכרת, ורקע של טיפולי סרטן, וכן נשות צוות שמישהו ממשפחתם הגרעינית במצב כזה – בן/בת זוג או ילד/ה, וחשיפתן לקורונה בגן הילדים תסכן את בני משפחתם. יש נשות צוות בהיריון – ואיש עדין לא יודע לומר בוודאות מה השפעת הקורונה על עוברים.
ב. מעמסה רגשית על הילדים: אם ההחלטה היא שגני-ילדים ייפתחו לפי פרופיל הצוות הרי יהיו גנים שיפתחו וכאלה שלא יפתחו דבר שייצור כאוס ותסכול רב בקרב ההורים. אם, לחילופין, ימונו צוותים מחליפים לאותן גננות וסייעות שאינן כשירות מבחינת גיל או פרופיל בריאותי לעבוד בגן, תהיה מעמסה רגשית על הילדים בהסתגלות לצוות שאינו מוכר להם, וסביר להניח שיהיה זה צוות שאינו מקצועי ושלא ידע כיצד לטפל בקשיים רגשיים אלה. במצב הרגשי המורכב שרבים מהילדים כבר נמצאים בו זאת מעמסה קשה מידי.
ג. ספק רב אם ניתן למצוא צוותים מחליפים בכמויות כאלה, שכן גם בימי שגרה קשה מאוד למצוא גנות וסייעות מחליפות כשגננת או סייעת נאלצת להיעדר מהגן.
ד. עלולה להיות בעיה אתית – שכן הידיעה על מי מהגננות פותחת את הגן ומי אינה פותחת את הגן חושפת בציבור את גיל הגננות ואת מצבן הבריאותי. כמו כן עלול להיוותר קושי בנושא השכר – האם הצעירות יעבדו ויקבלו שכר והמבוגרות ובעלות מחלות רקע לא יעבדו ובכך יהיה קיפוח על בסיס גיל ומצב בריאותי? או האם כולן יקבלו אותו שכר למרות שחלקן עובדות וחלקן לא עובדות? - עדיין יש חצי שבוע שהילדים בבית. כאשר מחזירים את ילדים הגן למחצית השבוע אין הדבר מהווה פתרון לחזרה לעבודה –משפחה שיש בה שני ילדי גן עלולה למצוא עצמה שבחצי שבוע אחד ילד א' בביתו ובחצי השני ילדה ב' בבית. יצירת תשבץ שיפתור זאת בתיאום בין כל הגנים הוא מורכב מאוד. כמו כן, גם לחלק גדול מהגננות והסייעות יש ילדים בגיל הגן – כיצד יגיעו הגננת והסייעת לעבודה לשבוע מלא כשבמחצית מהשבוע הילד שלהן בבית? מכיוון שאין משמעות לחלוקת הילדים לשתי קבוצות וזאת מראית עין בלבד להימנעות מהדבקה (ראו סעיף 3) עדיף כבר להחזיר את הגן תפקוד מלא ורגיל – כל השבוע עם כל הילדים.
- מי ידאג לחיטוי הגן על כל אביזריו ומשחקיו?
- מי מכין את הגנים? ראינו בחדשות איך מתכוננים בבתי הספר לחזרת ילדי כתות א'-ג' על ידי הרחקת השולחנות, מדידת שני מטרים זה מזה וכדומה. מדוע לא דברו בחדשות על איך מכינים את הגן לשובם של הילדים? מדע לא נשאלות השאלות הקשות? האם ייתכן שהתקשורת אינה ממלאה את תפקידה הביקורתי המצופה ממנה?
- איפה הסתדרות המורים? האם שוב מתרשלת בהגנה על הגננות? או אולי אחרי הריאיון של יפה בן דוד היא מפחדת לצאת להגנת הגננות? אפשר להבין אותה.
- ומה מתכוונים לעשות לגבי גילאי לידה-שלוש? שוב המדינה מתעלמת מהגיל הרך? היי חבר'ה – אני מבקש להזכיר שילדים לא נולדים בגיל שלוש.
האם צדק עמיחי האם "אלוהים מרחם על ילדי הגן?" אולי. למזלנו הרב הקורונה לא פוגעת קשה בילדים. בינתיים זאת נחמתנו.
ד"ר אפרת מור, מומחית לפדגוגיה של גן הילדים, מרצה ומדריכה פדגוגית. מחברת הספר "הילדות כתרבות", אשר עוסק בפדגוגיה של ההקשבה והדיאלוג. בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית.