אחד האתגרים ההוריים הגדולים עומד בפנינו בשבועות הקרובים. להבדיל מהחופשים, אנחנו נמצאים במצב של השבתה כוללת והידוק חגורות כלכלי, בלי בתי ספר, חוגים או סבא וסבתא להסתמך עליהם. ואם זה לא מספיק, חלקנו צריכים עכשיו להתמודד עם מתבגרים, שגם בימים רגילים התקשורת איתם לא ממש קלה.
אבל בתוך המשבר יש הזדמנות וכדאי לנצל אותה. אתם חייבים לגבש תוכנית ורצוי כמה שיותר מהר. עליכם להבהיר למתבגרים שזה לא חופש ושעדיין יש מסגרת וסדר יום. זה נותן ביטחון במצבים של עמימות ואי וודאות – ובעיקר יכין אותנו לרגע שבו הכל יסתיים. אז איך כדאי לפעול?
1. שבו לשיחה משפחתית ודברו על האתגרים הצפויים. העלו את כל הדאגות, הציפיות והכוחות שיש לכם גם כמשפחה וגם כאינדיבידואלים.
2. הימנעו מהאשמות כמו "אתה עצלן!", "מה יהיה איתך?" או החביבה עליכם: "זה לא בית מלון כאן!". במקום, הבהירו מה חשוב לכם בימים אלה; בחרו שניים-שלושה ערכים שהם משמעותיים לכם ולתפקוד של המתבגר, כמו שותפות במטלות הבית, פעילות גופנית, היגיינה אישית, כבוד הדדי וכיבוד המרחב המשותף. הערכים שתבחרו הם המצפן להורות שלכם בתקופה הקרובה.
3. שמרו על שעת השכמה ושינה קבועות פחות או יותר. אפשר לצ'פר בהשכמה או שינה מאוחרות יותר, במיוחד עם מתבגרים שמתוכנתים ללכת לישון באמצע הלילה ולהתעורר מאוחר יותר. כך או כך, אל תישארו בפיג'מה.
4. בנו סדר יום שלא יצריך מכם להיות המפעילים העיקריים. זה לא חייב להיות לו"ז נוקשה, אבל כדאי לבחור כמה פעולות חובה ולתחום אותן בזמן. אפשר, למשל, לעודד את המתבגרת לחקור וללמוד נושא שמעניין אותה בכל הזמן הפנוי שנוצר לה.
5. חלקו את מטלות הבית עם הילדים. זו הזדמנות שלא תחזור ללמד אותם כישורי חיים.
6. אל תהיו נוקשים עם עצמכם עם זמן המסך; הבדילו בין זמן מסך אקטיבי שכולל משחקים לימודיים, לבין זמן מסך פסיבי של בהייה בנטפליקס. זאת הזדמנות לשבת ביחד מול המסך כל ערב ולראות סדרות וסרטים – וגם להכיר את התכנים שהם אוהבים.
7. תנו אחד לשני מרחב ותנו לעצמכם זמן להתאקלם לשגרה החדשה. קבעו מספר קווים אדומים בסדר היום, כמו ארוחות משותפות והשכמות, אבל מעבר לזה – שחררו. אין צורך לנסות לשלוט בכל צעד שלהם. זה גם יאפשר לכם להקדיש זמן לעבודה מהבית.
8. צמצמו את צריכת החדשות וקבעו זמנים קבועים ביום בהם אתם מתעדכנים. שמרו על ערוצי התקשורת פתוחים. שאלו אותם איך הם מרגישים וממה הם חוששים; למרות החזות הקשוחה שלעיתים מאפיינת אותם, הם קולטים את המסרים המילוליים והלא-מילוליים שמסביבם, את החרדות שלכם, את הלחץ הכלכלי ואת אי הוודאות. הם צריכים את הגב שלכם, ויחד עם זאת, מותר גם לכם לשתף בחששות שלכם.
9. הקפידו לתת מידע אמין ומקיף ככל האפשר. כל ניסיון לטשטש את המצב עלול לגרום להם לדמיין קטסטרופה.
רן בראון הוא עובד סוציאלי, יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומנהל מכון "מתבגרים". מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "הורות בימי קורונה – להיות הורה רלוונטי"