כך מספרת ל-mako, כ', בת 10 מטבריה, שמתחילת השנה סובלת מחרם חברתי בכיתה ג' בה היא לומדת. "סיפרתי למורה, והיא אמרה לי שבגלל אני מציקה לילדים, לא יהיו לי חברים, והושיבה אותי בסוף הכיתה לבד. לא נעים לי לשבת שם, ואני מרגישה עצובה בכיתה. היו ימים שעשיתי כאילו אני חולה כדי לא ללכת לבית הספר. לפעמים אני חוזרת הביתה בוכה".
"את הסיפור הזה לא ידעתי בזמן אמת, נודע לי עליו רק לאחר פרק זמן מסוים", מספר לנו ע', אביה של כ', "הבת שלי קיבלה מכתב מבית הספר לתיק האישי, ובו המורה מציינת שהיא ביצעה 'עבירה חמורה', לדבריה היא מחבקת ומנשקת ילדים בניגוד לרצונם. כשביררתי את זה עם הבת שלי, היא סיפרה שהילדות לא רוצות להיות חברות שלה וכל הזמן ברוגז איתה. היא אמרה שלכל קבוצה שהיא מגיעה להשתתף בה, הן אומרות לה 'לכי מפה, את לא משתתפת איתנו'. היא חיבקה ונישקה ילד מהכיתה שלה, שאותו היא אוהבת, אך ברגע שהוא ביקש ממנה לעזוב אותו, היא הניחה לו. זה מעיד בסך הכול על צימאון לקשר ואהבה, ותו לא. המורה טענה שלילדה שלנו אין חברות, והיא כל הזמן נמצאת לבד. כשניסיתי לברר איתה מדוע זה כך, היא אמרה שהיא לא יודעת מה הסיבה. המורה טענה שהילדה שלנו לא בסדר וזקוקה לטיפול תרופתי. הסברתי לה שבעבר בדקנו אותה ופסיכיאטר הגיע להחלטה שהיא לא זקוקה לריטלין.
"ידענו שמתחילת השנה, בגלל שהילדה רבה עם מי שישבה לידה, המורה החליטה להושיב אותה בסוף הכיתה לבד, כשכל שאר חבריה לכיתה יושבים יחד. פנינו למורה מספר פעמים על מנת שזו תעביר אותה קדימה, אמרנו לה שהיא מבודדת ומוחרמת על ידי חבריה, אבל היא לא עשתה דבר, ורק אמרה לילדה: 'אל תזוזי מילימטר מהמקום שלך'. היא למעשה נתנה דוגמה לילדים להדיר את הילדה שלנו מהקבוצה".
הפוסט בפייסבוק העיר את המערכת משנתה
בסופו של דבר, החליט ע' לפנות אל הרשת החברתית שמוכיחה פעם אחר פעם שבה דברים זזים. "הייתי צריך לפרסם את הפוסט, כדי שסוף סוף יעבירו ילדה לשבת ליד הבת שלי. הפוסט בפייסבוק עשה עבודת קודש, הוא תפס תאוצה והייתה לו תהודה רבה. גיליתי שהרבה אנשים פגועים מסיפורים כאלו, ואני פגוע בגלל הבת שלי. זה העיר אותי באופן אישי לעשות משהו. אני מרגיש שזה כבר לא שלי אלא של החברה, ויצא שהבת שלי היא מעין שליחה. לא ייתכן שאדם יקבל עונש חברתי בגלל מראהו. הילדה שלי קצת מלאה וגבוהה בכיתה וזוהי הסיבה העיקרית שבגללה הילדים מציקים לה.
"בחודשים האחרונים ראיתי שמצב רוחה נפול, היא הפכה להיות ילדה עצובה. חשבתי שהיא עוברת שלב גילאי ושזה יעבור. היא הראתה חוסר רצון להגיע לבית ספר, כל הזמן חיפשה סיבות ותירוצים כדי לא ללכת, והיא אכן החסירה פעמים רבות. עד לשנה הזו היו לה תמיד חברות טובות, וגם הן לא נשארו חברות שלה. יצא שאני ואשתי לא חברים של הורים אחרים בכיתה של הילדה, כי אין לנו זמן לזה ויש לנו די והותר חברים, אני מאמין שאם זה היה אחרת, לא היינו נקלעים לסיטואציה כזו".
ניסיתם לפנות להורים של ילדי הכיתה?
"הילדה הזו, אותה מלכת הכיתה, היא מאוד דומיננטית ומשתלטת על כולם. אשתי פנתה פעמים רבות לאמה של הילדה, שנמצאת בוועד, אך דבר לא נעשה ולא השתנה מאום. רק לאחר הפוסט שהעליתי, הוריה של הילדה דיברו איתה וביקשו ממנה שתבקש סליחה מבתי".
תגובתו של א', אביה של "מלכת הכיתה": "הסיפור שסופר ע"י אביה של כ' מלא בפערים וחורים. כ' התנהלה באופן אלים עם ילדי הכיתה, ונהגה להציק להם רבות. זו הסיבה שילדים כנראה התרחקו ממנה. הילדה שלי לא הסיתה לחרם חברתי, רק נמנעה מלדבר איתה. יחד עם זאת, בתי עשתה צעד לקראתה, התקשרה לבקש סליחה והן השלימו. רק לפני שבוע בתי הלכה לכ' באופן אישי להזמין אותה ליום הולדתה, והיא אכן הגיעה".
ממשרד החינוך נמסר: "הנושא אינו מוכר לנו. לאור פנייתכם פתחנו בבדיקה מקיפה ומעמיקה, ונמצה את הטיפול עד תום".