לפני כמה שבועות דיברתי אחרי הרצאה עם סטודנטים שלי. הם לומדים כלכלה והם בשנה השלישית בסמסטר האחרון. אחד הסטודנטים התלונן שהוא מכיר המון משוואות, אבל לאורך כל התואר הוא לא למד איך עושים כסף.
אני שומע את זה שוב ושוב, צעירים בישראל לא מקבלים מספיק חינוך כלכלי – לא, לא עוד משוואות ותיאוריות – חינוך של איך לעשות כסף ואיך להתנהל עם כסף. חינוך לכסף מתחיל מהבית. הורים רבים מתקשים לדבר עם ילדים על כסף ונזהרים לא לשתף ילד בהשקעות של הבית, בחשיבה על איך לכסות את המינוס או בשיקול של לקיחת הלוואה.
אני תמיד מעודד הורים לעשות בדיוק את זה - לשתף את הילדים מגיל צעיר בשיקולים פיננסים ולראות בידע הכלכלי כלי חשוב שהילד מקבל בבית. לא בכל דבר נרצה לשתף את הילד, לא תמיד זה מעניין אותו ולא תמיד נרצה להדאיג אותו, אבל על רוב הדברים אפשר וכדאי לדבר, אם מתאימים את המושגים לעולמו של הילד.
הקיץ הוא הזדמנות מדהימה לחינוך כלכלי. הורים מחפשים פעילות ואטרקציות לילד ולפעמים שוכחים שהדברים שעושים ולומדים ביחד הם לרוב הדברים המשמחים והמספקים ביותר. אז הנה כמה רעיונות מועילים כדי לייצר שיח כלכלי בבית ולפתח חשיבה כלכלית אצל ילדים:
לעודד את הילד למצוא עבודה: זה נכון, לילדים אסור לעבוד עד גיל 14. אבל אחד הדברים המספקים והמלמדים ביותר עבור ילדים הוא למצוא עבודות קטנות. מניקוי הגינה של השכן ועד הקמת דוכן לימונדה, אין סוף לרעיונות שניתן למצוא כדי לאפשר לילד להרוויח כסף בעצמו. גם כשמדובר במעט כסף לרוב ההתרגשות גדולה מאוד.
לבנות תכנית עסקית: אם מעניין את הילד להרוויח כסף, שווה לכתוב אתו ביחד תכנית עסקית: מי קהל היעד? מה הצרכים והרצונות של קהל היעד? איך ניתן להגיע לקהל היעד? מה ההשקעה הנדרשת? מה ההחזר הצפוי? ועוד. המטרה הכלכלית לרוב מלהיבה את הילדים ויוצרת שיח מרתק. ואם אתם לא יודעים לבנות תכנית עסקית? כנסו לאינטרנט והורידו תופס תכנון עסקי פשוט. ברגע שתתחילו לתכנן תתפלאו לגלות כמה ידע וניסיון יש לכם וכמה הוא מועיל לילדים שלכם.
קחו אותו לעבודה: לרוב ההורים להביא את הילד לעבודה נתפס כעונש שיש להימנע ממנו. במקום עונש הפכו את זה לחוויה – הסבירו לו מה עושה הארגון ואיך ותנו לו לפגוש ולדבר אם נושאי תפקידים והסבירו לו מה אתם עושים. במידת האפשר שלבו אותו ותנו לו לעזור. יש ארגונים שמאפשרים לילדים לעבוד בארגון בקיץ, אבל גם לפני גיל העבודה וגם בארגונים שאין להם תכנית שכזו אפשר וכדי להפעיל את הילד ולעניין אותו במה שאתם עושים.
הפגישו אותו עם ארגונים במשק הישראלי: להרבה ארגונים, עסקיים וממשלתיים, יש מרכז מבקרים. רוב ההורים מסתפקים בסיור המודרך ובטעימות ומפספסים הזדמנות. שחקו עם הילד בשאלות על הארגון לפני ואחרי הביקור: למי הוא משווק ואיך? מה סעיפי העלות העיקריים שלו? איזה מוצרים נוספים כדאי לו למכור? איך הוא ממותג בציבור ולמה? תתפלאו לשמוע כמה מבריקים ויצירתיים הילדים שלכם.
תכננו ביחד את התקציב של הקיץ: החופש הגדול הוא אירוע יקר לרוב המשפחות – אבל גם זה יכול להיות חוויה משמעותית. החליטו על תקציב משפחתי ותכננו ביחד איך לנצל אותו. האם כדאי לפזר אותו על הרבה אירועים קטנים או לרכז אותו לכמה אטרקציות גדולות? מה אפשר לעשות ללא עלות? האם מחשבים גם נסיעות, מים ואוכל או שהם לא כלולים בתקציב? ואל תשכחו לעשות עם הילדים סיכום ולהראות להם כמה התכנון הצליח לשפר את הפעילות בקיץ.
כסף הוא לא הכל, וחינוך לערכים, לשמחה ולחיבור הוא חשוב בעיני מכסף, אבל חינוך כלכלי הוא כלי חשוב בעולם המודרני ומתנה נפלאה לילדנו. וחשוב להגיד שמניסיון זה גם ממש ממש כיף.
ד"ר גוטרמן הוא מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן, ראש החטיבה למש"א במכללה האקדמית גליל מערבי, מייסד קבוצת לדעת וסופר