בחודשים האחרונים נחשפו מספר פרשיות מין ואונס קשות בהן מעורבים בני נוער ואפילו ילדים צעירים. בעולם בו הטכנולוגיה צועדת קדימה והילדים שלנו נחשפים לתכנים מיניים רבים, שהופכים זמינים יותר ויותר, חייבים לשים את המבוכה בצד ולדבר איתם על מיניות. אז מה עונים כשהילד שלנו שואל אותנו איך מגיעים ילדים לעולם? איך מגיבים כשהוא משחק עם הבת של השכנים ברופא וחולה? עד מתי הורה יכול להתקלח עם הילד? מה לעשות אם הם תופסים אתכם על חם? ואיך אנחנו יכולים לחנך ילדים למיניות בריאה? כל התשובות.
"הגישה הכללית אומרת שמיניות היא נושא כמו כל הנושאים שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו ומדברים איתם עליהם", אומרת יערה גונן הלפרין, מנחת הורים ומשפחות. "זאת אומרת, צריך שהנושא יהיה בבית כל הזמן. זה לא נושא שיהיה עליו וטו, שלא מדברים עליו בבית. ברגע שהופכים נושא למשהו שלא מדברים עליו, אחר כך מאוד קשה לגשת אליו".
לדבריה, חשוב לדבר על הנושא מגיל צעיר. "השאיפה היא שבגיל ההתבגרות הילדים כבר ידברו איתנו על הנושאים האלה ולא שביום אחד נתחיל לדבר על מיניות בבית. זה נהיה מאוד מביך אלא אם מדברים על כך כבר מגיל קטן. זו לא שיחה חד פעמית שעושים עם הילד. חינוך למיניות בריאה נמצא שם כל הזמן".
שנה וחצי עד שלוש
"לקרוא לאיברים בשמם ולא בשמות חיבה"
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
מיכל דליות מציגה: כך תעברו בשלום את גיל ההתבגרות
מה מספרים לילדים על מריחואנה?
מתי בני הנוער בישראל מתחילים לקיים יחסי מין?
שלוש עד שש
"הגוף שלי הוא רק שלי"
בגילאים אלו חשוב לחנך את הילדים לבעלות על גופם ופרטיותם. "המסר הוא שהגוף שלי הוא רק שלי", אומרת גונן-הלפרין. "יש להסביר להם על האיברים הפרטיים שלנו, האיברים שאנחנו שמים עליהם בגד ים. ניתן לומר להם שלכל אחד יש איברים פרטיים שלו, אצל הבנים זה איבר המין והטוסיק, ואצל הבנות זה גם הציצי. המסר הוא שאנחנו לא מראים אותם לאף אחד ולא מבקשים מאף אחד להראות לי, וכמובן שלא נותנים לאף אחד לגעת בי או מבקשים לגעת. למדו אותו שאם קורה משהו לא בסדר שיידע שזה לא בסדר. פה אני ממליצה על הדיסק 'הגוף שלי הוא רק שלי' של תיאטרון החברים של יעל. הוא מדבר לילדים בגובה העיניים ומתאים מגיל שלוש וחצי-ארבע".
איך באים ילדים לעולם? ואיך עונים על השאלה הקשה מכולם? "סביב גיל 4-5, עולות שאלות שונות בנושא איך מגיעים ילדים לעולם", מסבירה גונן-הלפרין. "תענו בכל פעם על אותה שאלה שהילד שלכם שואל. אם הילדה שואלת איך האח נכנס לבטן זה לא אומר שצריך להסביר לה מה זה יחסי מין אלא 'אמא ואבא מאוד אוהבים אחד את השני והם מתחבקים. אבא נותן לאמא זרע ולאמא יש ביצית וככה זה מתחבר לתינוק'. יש ילדים שזה יספיק להם. צריך להגיד לילדים את האמת, אבל לא חייבים לומר את כל האמת.
"לגילאי 5-6 יש המון ספרים בנושא, למשל, 'הספר הראשון שלי על גוף האדם' שיש בו גם קטע על איך באים ילדים לעולם. התמונות פשוטות ולא מעמיסות או מלחיצות. חשוב לזכור שמה שלנו כמבוגרים נראה מאוד מורכב ומסובך, עבור ילדים זה מאוד פשוט. הם הרבה פעמים לוקחים את הדברים הרבה יותר פשוט מאתנו".
אם בטעות הילד נכנס באמצע הסקס? "בגיל הזה לא מדברים עם ילדים קטנים על יחסי מין כיחסי מין. חשוב מאוד ללמוד לסגור את הדלת כדי שהם לא ייחשפו ליחסי מין בין ההורים, אבל אם ילד כן נחשף ונכנס באמצע, לא להעלים את זה. אמא ואבא לפעמים מתחבקים כשהם עירומים. לא לעשות מזה עניין אלא לנסות כמה שיותר למנוע את זה".
משחקי רופא חולה. "ילדים בגיל הזה מאוד סקרנים והכל אצלם קורה ממקום מאוד תמים. משחקי רופא-חולה למיניהם הם משחקים תמימים. זה שאנחנו כהורים מפרשים את זה כמשהו מיני זה לא נכון. אפשר לשחק בלי נגיעה באיברים פרטיים, כל עוד שני הילדים משתפים פעולה. לא לתת לילדים לשחק בדלת סגורה ושתהיה הסתכלות של מבוגר. לא להיבהל, אם ילדים יתפשטו אחד ליד השני זה לא אומר שום דבר. זה בא מתוך סקרנות טבעית של ילדים".
אוננות. "בגיל זה ילדים נוגעים בעצמם. גם במקרה הזה צריך לזכור שזה טבעי ובא מתוך סקרנות. אנחנו מאפשרים את זה אבל מגבילים את זה במקום. אפשר להגיד משפט כמו 'אני רואה שזה נעים לך אבל את זה עושים בחדר'. לא לאסור את זה כי זה חלק ממיניות בריאה, אבל כן להגביל את המקום בגלל שזה דבר פרטי".
מקלחות משותפות של הורה-ילד. "בגילאים אלו עולה אצל הורים רבים השאלה האם זה בסדר שאמא תתקלח עם בן ואבא עם בת? זה אפשרי כל עוד זה מתאים להורה. ההורה צריך להרגיש בנוח, וכמובן שהילד צריך להרגיש כך. הרבה פעמים כשהילד מגיע לגובה איבר המין של ההורה ישנה תחושה של חוסר נוחות לשני הצדדים. אם ההורה לא רוצה להתקלח יותר עם הילד ניתן לומר לו 'אתה כבר גדול ועכשיו כל אחד יתקלח עם עצמו בפרטיות שלו'. אם הילד רוצה לגעת באיבר המין זו הזדמנות ללמד אותו שלא נוגעים למישהו אחר, ולסייג שרק אם זה אמא ואבא שעוזרים לו להתקלח או רופא שבודק, אז זה בסדר".
עירום של ילדים. "בתוך ארבע קירות שכל אחד יעשה מה שהוא מבין. ישנם בתים בהם עירום הוא מאוד טבעי, אבל במקום ציבורי או אצל חברים אנחנו לא מסתובבים עירומים. אני חושבת שגם בלבישת בגד ים יש מסר חשוב לפיו הגוף שלי הוא רק שלי ואנחנו לא חושפים אותו. בגיל 4-5 אנחנו צריכים להסביר לילדים שאנחנו לא מסתובבים ככה במקומות ציבורים".
עירום של הורים. "זה עניין של נוחות. קשה להגיד להורה מה לעשות פה, ואם נוח לך להתלבש ליד הילדים שלך, אז בשמחה. כשהילד כבר נכנס לגיל בית ספר זה יכול להיות פחות נוח עבורו, וצריך לבדוק אם זה מתאים שאני כאמא אסתובב עם תחתונים בבית".
גילאי 6-9
"בגילאים אלו אנחנו ממשיכים את אותה גישה של דיאלוג פתוח ומה שמתאים לי כהורה ומה שנח לי", מסבירה גונן-הלפרין. "אנחנו ממשיכים את הגישה שהגוף שלי הוא רק שלי, של נושא הפרטיות. ברגע שהדברים האלו קיימים בבית הם פשוט יתפתחו עם הגיל. המטרה היא להיות מקור אמין עבור הילדים שלנו לכל הנושאים הללו ולהסביר מה מותר ומה אסור".
גילאי 10-12
"בגילאים אלו אנחנו רואים התעוררות ועניין במין השני", אומרת גונן-הלפרין. "אם בכיתות הנמוכות רואים בנים לחוד ובנות לחוד אז סביב גיל 10 רואים תחילה של התעניינות במין השני. גם פה חשוב שנהיה מאוד פתוחים מבחינת השיח ולא להילחץ, זו התפתחות טבעית של הילדים שלנו. מקסימום הם הולכים יד ביד או הולכים לסרט וחשוב לעודד אותם, לשאול איך הם מרגישים, אין פה עניין של לחנך למקום המיני".
נשיקות וחברויות. "בכיתה ו' כבר רואים משחקים, נשיקה-סטירה, סביב הבת מצוות. זה מאוד תמים בגיל הזה עדיין אצל מרבית הילדים. לא הייתי עושה פה שיחה אלא שומעת מה הם אומרים. גם בנושא של חברויות, פשוט להישאר מעורבים, לא להתערב ולהגיד לילדים מה לעשות אלא לשמוע מה קורה עם הילד שלי ולהיות מעורב. המטרה היא לכוון אותם, ללוות אותם, אנחנו רוצים שהם יחוו ויאהבו, ואנחנו צריכים ללוות אותם שם ולא להפחיד אותם מהלחץ שלנו. שתהיה אווירה של דיבור".
זהירות. "בגיל זה כדאי להתחיל ללמד על סכנות ושיש אנשים לא טובים בעולם. להסביר למשל, שאם הם אצל חברה או בגן שעשועים לבד ויש מישהו שחושף את איבר המין שלו או עושה כל דבר שנראה לנו לא נעים, אנחנו הולכים משם. שיגיד 'אמא שלי מחכה לי באוטו' ולברוח. הרעיון הוא לא להפחיד את הילדים אלא לדבר על זה כדי שיהיו מודעים וזהירים, להכין אותם למצבים כאלה ולהציע להם פתרונות. צריך ללמד אותם גם לדווח: להגיד למורה, לאמא או למבוגר אחר. לא להלחיץ אותם, אבל כן ללמד אותם להיות עירניים".
גילאי 12-14
"בגיל הזה העניין במין השני גדל", ממשיכה גונן-הלפרין. "המקום החברתי הופך להיות הרבה יותר משמעותי, קבוצת החברים שלהם ממלאת את רוב העולם שלהם והעיסוק בחברים ובמין השני הולך וגדל. בשלב הזה להתחיל לעשות לילד שיחה על יחסי מין זה קצת קשה, והוא כנראה ינפנף אתכם. הסיכוי לעשות איתו את השיחה תלויה בתקשורת שהייתה עד עכשיו בנושא. המטרה בגיל הזה היא לחנך אותם למיניות בריאה וללמד אותם להיזהר".
הישארו מעורבים. "בגיל חטיבת הביניים מתחילה התעניינות במין כמין. חשוב שנדע מה הילדים שלנו רואים באינטרנט מבחינת פורנוגרפיה וחשיפה לתכנים מיניים. הכל פרוץ ופתוח וחשוב שנדע למה הם חשופים. כמו כן, אם אנחנו רואים את הילדים שלנו צופים בסצנות מיניות, חשוב לתווך ולהסביר לילד את ההבדל בין המציאות לבין הסרט. זה גיל שהוא יותר קשה, השיח קשה, לא נעים, מביך ומבלבל, אבל חשוב שההורה יידע, שיהיה מעורב ושהשיח סביב זה יהיה פתוח ככל האפשר".
האירועים בחדשות. "אני מנצלת הזדמנויות שיש בחדשות או בעיתון כדי לדבר עם הילדים על כבוד הגוף של האחר, איך להגיב כשאומרים לי 'לא', ושואלת אם שמעו על זה ומה הם חושבים. בבית בו ההורה מעורב יש פחות סיכוי שהדברים האלו יקרו. אם עובר על הילד שלי משהו, התפקיד שלי כהורה לנסות להבין מה קורה שם. אם הילדה שלי השתנתה זה צריך להדליק נורה אדומה. חשוב לדעת עם מי הם מסתובבים ומה הם עושים.
"אם הורה מרגיש שמשהו לא בסדר אז מותר ורצוי לחטט בפייסבוק ובווטסאפ, ובכלל שההורה יהיה חבר של ילד בפייסבוק. אני לא מגיבה ולא עושה לו לייקים, אבל אני רואה דברים שקורים ואם יש אירועים חריגים אני יכולה לדבר איתו בארבע עיניים. אני לא אומרת לחטט, אני בעד פרטיות, אבל כך אדע להרגיש אם קורה משהו. התפקיד שלנו בעיקר בגיל הזה זה להיות עירניים. גם לנו היו סודות מההורים שלנו וזה בסדר, זה חלק מהגיל, אבל אם אני כהורה מרגיש שמשהו השתנה, שהילד יותר סגור - אז להתעניין. הורים היום חושבים שלילדים לא אכפת מה אנחנו אומרים וזה לא נכון. לילדים מאוד אכפת מה אנחנו אומרים והם כן מקשיבים.