אפילו יהודה ברקן של שנות השבעים לא היה מצליח להעביר בשקט מתיחה כה סרת טעם, גזענית ומטרידה: הורים אמריקניים חשבו שיהיה נורא מצחיק לצלם את בנותיהם הקטנות מקבלות לחג המולד מתנה מבאסת, אז הם הלכו לחנות ובחרו את המתנה המבאסת ביותר שהצליחו להעלות על דעתם: בובות של תינוקות שחורות. התעלול הצליח להם מצויין, הרבה פחות מהחינוך שהעניקו לבנות, והילדות פרצו בבכי כשראו את המתנות.
בסרטון, אותו העלו ההורים ליוטיוב בהתלהבות ושאגות צחוק, ומאז הפך לוירלי ומתגלגל במדיות השונות, אומרת האם לילדות הקטנות כי אלה מתנות החג שלהן מדוד סת ודודה סינתיה, ומבקשת מהן לפתוח אותן, כשנכרת הציפיה הדרוכה שלה לתגובתן. אחת הבנות, הגדולה יותר, מחזיקה את המתנה בחוסר אמון מוחלט, מביטה למצלמה, כאילו מחכה שאמה תחשוף את הבדיחה ותשחרר אותה מהסיטואציה ההזויה הזו, והילדה הקטנה יותר פשוט מחזירה את המתנה הבלתי רצויה לשקית ומתחילה ליילל בבכי כאילו מצאה שם חתול מת ולא בובה תינוקת ממוצא אפריקני. ככל שנמשך הסרטון שומעים שהאם, ועוד אנשים ברקע, יותר ויותר משועשעים מהמתרחש. על אף תגובתה הקשה של הבת הבוכה, האם לא מפסיקה לצלם. להפך. היא זו שיצרה את המתיחה, והיא נהנית מכל רגע.
בעוד מרבית המגיבים לסרטון התחלחלו ממנו, והביעו צער עמוק על הגזענות שיונקים ילדים בימינו, היו לא מעט שזכרו שלא מדובר באשמת הילדות שבסרטון, שהפכו קצת לשעירות לעזאזל, ומעטים שטענו שכלל לא מדובר בגזענות, אלא באכזבה מבובה שקשה להזדהות איתה. ״מה שאתם קוראים לו גזענות הוא בעצם דבר נורמלי וטבעי שאינו נלמד. מה שצריך ללמד זה להיות לא-גזעי וליברלי, אלה לא דברים טבעיים אלא דברים שמערכת החינוך צריכה ללמד את הילדים. ילדות קטנות משחקות עם בובות כדי לדמות שהן האמהות שלהן. האינסטינקט הביולוגי הוא להעדיך את אלה שדומים לנו, אלה שהם מה׳שבט׳ שלנו. החינוך צריך למלא את לבם שלהילדים באהבה לגיוון ותרבות מעורבת.״ מובן שהיו גם תגובות גזעניות למיניהן, מכל הסוגים.
הפעלול ההורי הלא מוצלח העלה זכרונות מניסויים סוציולוגיים שונים שנערכו במאה האחרונה, הידוע והחשוב מהם הוא זה של צמד הפסיכולוגים קנת ומיימי קלארק, שנתנו לילדים שחורים מדרום ארה״ב בשנות הארבעים בובות לבנות ושחורות, ושאלו אותם שאלות עליהן. מדובר בתקופה מופרדת גזעית באופן קיצוני, והילדים כולם העדיפו את הבובות הלבנות, וייחסו לבובות השחורות תכונות שליליות, כמו ׳רע׳ ו׳מכוער׳, ובכך, בהתאמה, לעצמם, ובאופן זה בנו את זהותם ואת ציפיותיהם מעצמם בחברה. המחקר הזה היה חלק בהחלטה לשים קץ להפרדה הגזעית בבתי הספר בארה״ב כעשור מאוחר יותר, אך עצוב לראות כמה מעט השתנה מאז. מדי פעם חוזרים על המחקר במקומות שונים, והתוצאות נשארות דומות. יותר מזה, בעוד ילדים לבנים משליכים את הבובות השחורות בדמעות ובוז, הורים שחורים רוכשים לילדיהם בובות לבנות כבר שנים רבות.