פינלנד עומדת כבר שנים רבות בחוד החנית מבחינת חינוך, ונחשבת למערכת מתקדמת ומודרנית במיוחד, אליה נושאים כולם עיניים. כעת הודיעו הפינים שיבצעו בארבע השנים הקרובות שינוי דרמטי בצורת הלימוד שלהם, ושהיא תעבור תהפוכה רדיקלית שאמורה לשכלל אותה עוד יותר ולהכין את התלמידים טוב יותר לעולמנו: במסגרת דרך החינוך החדשה לא תהיה עוד מערכת החינוך מחולקת למקצועות, ואפשר לשכוח מכל העניין של מורה מול כיתה.
ראש אגף החינוך בהלסינקי, מריו קילונן, הסביר את השינויים לתקשורת: ״יש בתי ספר שמלמדים באופן מיושן שהתאים לשנת 1900, אבל הצרכים אינם דומים למה שהיו אז, ואנו צריכים להתאים את בתי הספר למאה ה-21. במקום מקצועות נפרדים, ילמדו התלמידים תופעות שונות ואירועים שהתרחשו בפורמט משולב. למשל: מלחמת העולם השניה תטופל מזוויות רבות: היסטורית, גיאורפית וגם מתימטית. קורס בשם: ׳לעבוד בבית קפה׳ לדוגמה, יאפשר לתלמידים לספוג ידע בשפות זרות, בכלכלה ולהעניק כישורים חברתיים".
השיטה החדשה תוחל בשלב ראשון על התלמידים הבוגרים, בגילאי 16-18, מתוך מחשבה שבגילאים אלה הם כבר יכולים וצריכים לבחור בעצמם את הנושאים בהם הם מעוניינים להתמקד, ושיש לקחת בחשבון את השאיפות שלהם לעתיד ואת הכישורים שהם מעוניינים לצאת איתם לעולם. ״אף תלמיד לא יצטרך יותר ציון עובר בכימיה או בפיזיקה כשאין לו מושג במה זה ישרת אותו בעתיד״, אומר קילונן.
הפורמט המסורתי של תלמידים מול מורה גם הוא ישתנה, התלמידים כבר לא ישבו פרונטלית מאחורי שולחנות ויפחדו מבוחן פתע. הם יעבדו יחד בקבוצות קטנות וידונו בנושאים ושאלות יחד, בשיחה ערה ושוויונית. מערכת החינוך הפינית מאמינה בכוחה של עבודה משותפת, והשינוי הזה ישפיע על המורים לא פחות מעל התלמידים. הרפורמה עומדת להצריך שיתוף פעולה רב מצד הצוות, כשכל המורים ידרשו לעבוד יחד ולמצוא דרכים להעביר אינפורמציה בתמות המשותפות. 70 אחוזים מהמורים בהלסינקי כבר החלו להתכונן לשינוי ועובדים לקראתו, והנכונות הזו מעניקה להם העלאה בשכר. עד שנת 2020 צפויים כל היתר להצטרף, והשינוי יהפוך לשלם.
דבר הפסיכולוג: "מבחנים זהים מחמיצים מגוון עשיר ואפשרי של יכולות"
"מבחני פיז"ה הם מפעל שיטתי של מבחנים שדגם רק לאחרונה 6,000 ילדים בני 15 בישראל אודות כישורי המתמטיקה, המדעים והקריאה שלהם. אלא שעצם הרעיון שעומד מאחורי המבחנים האלה הוא בעייתי עד מאוד", מסביר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם החדש, וגם הוא מהדוגלים בשינוי השיטה. "מבחני פיזה מחזקים את המעמד הקדוש שיש למבחנים גם ככה במערכת החינוך, ופיזה הופכת את העולם למצעד פזמונים של תחרויות והשוואות: לא רק מבחן אחד לכל הכיתה, ולכל בית הספר, ולכל המדינה, עכשיו מעבירים את אותו מבחן בדיוק לכל העולם. זה הרי הפוך לחלוטין מהלמידה האישית שכל כך מדברים על החשיבות שלה. ומי הזוכה במקום הראשון במבחני פיזה השנה? סינגפור, מדינה שיש בה שיעורים פרטיים כבר מגילאי הגן, לא בטוח שזה המודל שכולנו שואפים אליו. ועוד משהו: מדינה שמקבלת ציון גבוה במבחני פיזה צפויה לקבל ציון נמוך במדד היזמות: מדד עולמי חשוב אחר שאנחנו בישראל טובים בו. האם ביטחון במסוגלות האישית שלנו ליזום ולפעול הוא תכונה פחות חשובה בעולם החדש?"
דורון לא מופתע מכך שמדינה כמו פינלנד, למרות דירוג גבוה במבחנים האלה, מביעה הסתייגות מהעניין כולו והולכת בכיוון שונה לגמרי - לעבוד על היכולות האישיות של התלמידים ולא על היכולות שלהם לעבור מבחנים זהים. "מבחנים זהים מחמיצים מגוון עשיר ואפשרי של יכולות, חוזקות ומיומנויות אישיות של כל-כך הרבה ילדים. הרעיון אליו צריך לשאוף הוא הרבה יותר פרויקטים בקבוצות קטנות, יותר יצירתיות אישית, ופחות משימות קולקטיביות נטולת נשמה. אי אפשר להמשיך ולדבר על טכנולוגיה ועולם חדש ושינויים בעולם העבודה העתידי, ולהמשיך לייצר מבחנים כאילו שום דבר לא קורה. מבחנים עולמיים כאלה מכניסים המון רעש למערכת ומחייבים את המורים והמנהלים להתמקד בתוצאות קצרות טווח, על חשבון היכולת לקחת את הילדים למסע אמיתי של חקר ותגליות. ובכלל מוזר, כפי שכתב יונג זאו, מומחה החינוך העולמי, כיצד קורה שדווקא אחרי כישלונות מפוארים של תחזיות כושלות, כמו בבחירות בארצות-הברית ובהחלטת בריטניה לפרוש מהאיגוד האירופי, אנו עדיין ממשיכים לאחוז בהתרגשות בנתונים סטטיסטיים מדגמיים ולקבוע על-פיהם תכניות פעולה בהיקף עולמי?תחשבו על זה. אבל בדרככם"
גם בישראל
אמנם במערכת החינוך הרגילה בישראל עוד לומדים בשיטה הישנה, אבל מרגש לגלות שיש פרוייקט כחול-לבן הבנוי על אותם רעיונות ממש. סטודיו אנקורי היפואי, בית הספר לחשיבה יצירתית ויזמות, הוקם בשנת 2014 על ידי מנכ״ל רשת אנקורי, אסנת הבר-קוטון והאמן הרב-תחומי יחזקאל לזרוב. ״הסטודיו עובד באופן מאוד דומה״, מספרת הבר קוטון. ״הגדולה של הפינים היא בכך שהם יעשו את השינוי הזה במערכת שלמה. הם עובדים על זה שנים. השינוי הזה דורש הכשרה וסוג אחר של חשיבה״. כשבאו לזרוב והבר קוטון להקים את הסטודיו, שמלמד חשיבה יצירתית ויזמות דרך אמנויות ומקצועות ליבה, הבינו שהם לא יודעים אילו מקצועות יחכו לתלמידי העתיד כשיצאו מכתלי בית הספר, ולכן צריך להיערך לחיים אחרת. ״זה עולם שמאופיין באי ודאות ועלינו ללמד ילדים לא לטובת רכישת מקצוע אלא להכשירם למיומנויות שישמשו אותם בהמשך,״ היא מסבירה. ״צריך למידת חקר, ואת זה מבינים גם במערכת החינוך הרגילה. אנו מוצפים במידיע ויש ללמד את הילדים איך מוצאים מידע רולוונטי ומשתמשים בו.״
העיקרון השני שהפינים וגם סטודיו אנקורי עוסקים בו הוא חשיבות העבודה הקבוצתית. ״בעבר היה יותר ניהול ריכוזי, עסקי או חברתי. כיום יש צורך לדעת לבזר ולעבוד בקבוצה. זו מיומנות שצריך ללמד בשלב מוקדם. רוב האנשים בעתיד יהיו בודדים מול המחשב ומי שיהיו לו מיומנויות אלה, יהיה לו יתרון״.
עוד עקרונות מנחים בסטודיו אנקורי, השונים מאוד מבמערכת החינוך הרגילה, ודומים לזו הפינית המתפתחת כוללים חשיבה ויזואלית, וויזואליה כשפה בעולמנו, ולמידה שהדגש בה אינו על התוצאה אלא על התהליך. ״אנחנו מדברים על התפתחות״, אומרת הבר קוטון. ״להיות במצב תמידי של התפתחות ולמידה. היום אנו מבינים שלמידה ועבודה הולכים יחד כל הזמן. הילדים חייבים ליזום בתוך תהליך הלמידה ועלינו להמשיך להשתלם וללמוד גם כשסיימנו פורמלית. באמצעות האמנות ניתן ללמד חשיבה יצירתית ויזמות. בסטודיו אנקורי האמנויות משמשות ככלי לפיתוח חשיבה יצירתית ויזמות, ויש אצלנו איזון בין מקצועות הליבה לבין האמנות. באמצעות יחסי אמון ודיאלוג בין מורים למתבגרים, התהליך יותר נעים ופרודוקטיבי. ילדים צריכים לשמוח ללמוד וגם המורים צריכים לשמוח לבוא ללמד. אנו מאמינים שבעזרת סביבה מגוננת שרואה את הפרט, גמישה ומקצועית, נהפוך את התיכון לחוויה חיובית.״
בסטודיו אנקורי לומדים לפי עונות, בכל עונה יש תמה מרכזית, וכל המקצועות נלמדים סביבה, בין אם זו אמנות פלסטית, קולנוע או מתימטיקה ותנ״ך. ״המודל שלנו ייחודי בעולם. כל המורים יודעים כל הזמן מה כולם מלמדים והמורים מפתחים תוכן בהתאם. זה יושב על תוכן של משרד החינוך אבל מתפתח לעומק בהתאם. בפינלנד מתכננים משהו מאוד דומה והלימודים האלה מצריכים הכשרה וליווי של המורים. גם המורים וגם התלמידים צריכים לשכוח את כל מה שלמדו עד היום, ולהתחיל מחדש״..