זמן איכות
לקראת נסיעות ארוכות, בימי שבת ובחופשות, הורים וסבים נערכים בדרך כלל מבעוד מועד עם אמצעי "בידור" עבור הילדים: מכינים משחקים לדרך, מאבזרים את המכונית במכשירי טלוויזיה, ספרים, צעצועים, ולעיתים אף מצטיידים באוכל וממתקים שיעזרו לעבור את הדרך בשלום.
אז איך שורדים את הנסיעות הקצרות מהגן, המרכולית או הקניון הביתה?
1. ראשית, תשתמשו בעקרון "ידע = כוח". אחת הדרכים למציאת פתרון לקושי או בעיה היא לדעת עליה כמה שיותר. במקרה זה כדאי לכל הורה או סב לדעת כמה זמן ביום או בשבוע הוא נדרש להיות עם הילדים במכונית ולהתכונן בהתאם, גם מבחינה נפשית.
2. כדאי למצוא פורמט קבוע להתנהגות במכונית שמתאים לכם. למשל, נכנסים למכונית ועורכים תחרות מי מקליק ראשון. אפשרות נוספת: קובעים מראש תורו של מי לבחור שיר, סיפור או משחק אותם שרים או מספרים במהלך הנסיעה (איזו חיה מתחילה באות ב'? או כמה מכוניות בצבע אדום חולפות על פנינו?). נוהל קבוע הופך את הנסיעה למשהו שכולם מחכים לו, ומעביר את הזמן בנעימים.
3. התייחסו לזמני ההסעות כאל הזדמנות ליצירת זמן איכות עם הילדים. כדי שזה יצליח, על ההורים לשנות גישה מ"זמן עונש" ל"זמן איכות". ברגע שההורים ישנו את המושגים והפרשנויות שהם נותנים לחוויית הנסיעה, הדברים ייראו אחרת גם אצל הילדים, כפי שפועל העיקרון "מחשבה יוצרת מציאות".
4. השקיעו מחשבה ותכננו "תכנית פעולה" לפני כל נסיעה, בהתאם לגיל הילדים. הזמן המשותף במכונית יכול להיות מנוצל להקניית ערכים, למידה, משחק ועוד. לדוגמא, אפשר לנצל את הנסיעה ללמד דרך משחקים חשבון ועברית או להתחיל סיפור שאת הסוף שלו הילדים צריכים להמציא.
5. בכל מקרה, חשוב שההורה יהיה שותף מלא לדקות הנסיעה הללו, גם ברוחו ולא רק בהווייתו. לכן חשוב מאוד להימנע משיחות עבודה (ושיחות בכלל, אם אפשר) ולהשאיר את העבודה מחוץ למכונית. כך תהיו במאה אחוזים עם הילדים ותשיגו "שתי ציפורים במכה": גם תשמשו מודל לחיקוי לימים הבאים ותראו לילדים שאפשר בלי טלפון נייד, וגם תוכלו לקחת פסק זמן מטרדות העבודה. היא תחכה לכם בערב בבית (אם תרצו).
למדו כך את הילדים לשים גבולות ולתכנן את הזמנים (כלומר, יש זמן לעבוד וזמן להיות עם הילדים). אל תפחדו לשים בצד את התירוץ "אני חייב לענות".
6. קחו חלק פעיל במשחקים - לא עוד "הורה מפעיל" או קצין בידור" אלא הורה שותף שלוקח חלק במשימות.
7. ולסיום: למדו לאהוב את הזמן שניתן לכם להיות עם הילדים. אל תתייחסו לכך כאל עונש - כי אז גם הם יתייחסו ויתנהגו בהתאם.
אילנה שניר, היא יועצת חינוכית ומשפחתית ומנהלת פורום הורות וסבתאות בפורטל מוטק'ה