בעוד הורים מנסים לשים גבולות בשימוש הרשת של ילדיהם ולמנוע מהם את הגישה לתכנים פורנוגרפיים, בישראל, כמו בעולם כולו, נעשה שימוש רב בתכנים מיניים פתייניים להגברת תשומת הלב. למשל סרטוני הפרסומת בהם בר רפאלי מככבת, המעבירים באופן עקבי מסרים מיניים בעייתיים מאד, תחת מסווה של הומור וקריצה.

המסר של העצמת נשים, נשים הגאות בגופן ומיניותן מקבל עיוות כאשר הדגש הוא על פיתוי ועל פריצת גבולות מוסריים וחוקיים. בפרסומת קודמת בר רפאלי נצפתה עורגת על אחיה, גילוי עריות בוטה. בפרסומת עכשווית היא מקיימת מגעים מיניים תוך פריצה לבית וחושפת את עצמה באופן שנראה כי מטרתו הבלעדית לעורר גירוי מיני. אם הכוונה היא להביא מתבגרים לאונן, תוך הזלת ריר על ישבנה המובלט של בר וההבעות הפתייניות, זו הושגה, כך מדווחים לי נערים אתם אני עובדת. אם המטרה היא לעודד בנות צעירות לקיים מגעים מיניים במקומות שאינם מותאמים וכך ירגישו נפלא עם עצמן, גם זו הושגה.

נטע אלחימיסטר בקמפיין עם פיתון ענק (צילום: ערב טוב עם גיא פינס,  קשת 12  )
צילום: ערב טוב עם גיא פינס, קשת 12

דוגמאות נוספות הן הקמפיינים של נטע אלחמיסטר ושל רותם סלע. דווקא בחודש האישה הבינלאומי ובשנת METOO# יש לכל גורם בעל השפעה ציבורית החובה החברתית לחשוב לעומק על המסרים שאנחנו מעבירים, במיוחד כאלו בעלי השפעה על ילדים, מתבגרים וצעירים המעריצים את הסלבס ורואים בהם דמויות לחיקוי.
חובה לחשוב על ההשלכות שיש לכך על התפתחות תפיסות ביחס למיניות בכלל ומיניות בריאה בפרט, שוויון בין המינים, מקום ההתנהגות המינית בחיים שלנו, משמעות ההסכמה המינית, ההבדל בין גאווה בגוף שלנו ובמיניות שלנו ובין החפצה, דימוי גוף הגבר והאישה... מעבר לכמות הלייקים, המניות והרווחים בחשבון הבנק. האם לא ניתן לעשות פרסומת הומוריסטיות, מושכות ומעוררות באופן אחר?

הפרסומות נמצאות בכל מקום, שלטי חוצות, טלוויזיה, גלישה ברשת, עיתונים. השיח על תכני הפרסומות חשוב במיוחד היות ואלו חוזרות ומוקרנות פעמים רבות ומשולבות בתכניות אהודות, ופעמים רבות לוקחים בהן חלק דמויות הנערצות על ידי ילדים ומתבגרים. לא תמיד הילד יבין את המסרים המועברים, אולם אלו נקלטים במוחו.

רותם סלע ואביב אלוש מתוך הפרסומת לקסטרו, פברואר 20 (צילום: יחסי ציבור, צילום מסך)
רותם סלע ואביב אלוש מתוך הפרסומת לקסטרו, פברואר 2018|צילום: יחסי ציבור, צילום מסך

המלצות להורים:

עד גיל 9-10 לפחות מומלץ במידת הניתן להימנע מלחשוף ילדים לפרסומות, למשל לנצל את זמן הפרסומות לקום ולזוז, לסדר דברים שצריך וכו'.

בקרב ילדים גדולים ומתבגרים - פרסומות יכולות להוות גורם מזמן לשיח על ערכים והתנהגות חברתית ומינית, הןבעת צפייה בפרסומות, נסיעה באוטו וחשיפה לפרסומות בשלטי חוצות. חשוב כי שיחות אלו יהיו לא שיפוטיות. 

כדאי בראש ובראשונה לבחון איך הילד מרגיש לגבי מה שראה, איך היה חש אילו דברים שרואה היו קורים לו במציאות, מה עמדותיו ותפיסותיו ביחס לנושא המוצג בפרסומת, למשל שימוש בעירום חלקי או מלא כדי לקדם מכירת מוצר כלשהו, הצגת אלכוהול כגורם הכרחי כדי להיות חלק מהחבר'ה וכו'... מומלץ כי התייחסות ההורה תהיה לאחר שהילד הביע את דעתו._OBJ


בשיח על פרסומות מומלץ להתייחס, מעבר לתוכן המופיע בפרסומת, גם לנקודות הבאות:

הבעת עמדה ברורה לגבי השימוש בילדים, נשים, פיתוי מיני וכו' לצורך הגברת המכירה, תוך הדגשת העובדה כי הפרסומת מטרתה למכור לנו כמה שיותר מוצרים והיא עושה שימוש בכל דבר שלדעת המפרסם יגביר את ה"רייטינג" של המוצר. זאת גם אם משמעות הדבר היא לפעמים העברת מסרים בעייתיים, לא חוקיים, פוגעניים, מנצלים וכו'.

הבחנה בין חיים במציאות לאופן שזה מוצג בפרסומות שהיא מבוימת, מצולמת עם שחקנים וערוכה.

התייחסות להשלכות אפשריות של מצבים המוצגים בפרסומת ועידוד חשיבה ביקורתית של הילד לגבי פרסומות.

הכותבת היא מומחית למיניות בריאה בישראל, מייסדת מכון ארגמן המוביל בתכניות התערבות למיניות בריאה ובהשלכות של פגיעות, ועיוות בתפיסת המיניות