כשהייתי בת ארבעה עשרה עולמי הפסיק להסתובב, אבי נהרג בתאונת דרכים פתאומית. קמתי בבוקר עם אבא אוהב והלכתי לישון עם משקולת ענקית על כתפיי, אני יתומה.
חודשים לאחר מכן הרגשתי שאני פוגשת את הגבול העדין לנפילה. לי, למזלי, הייתה משפחה תומכת ומחבקת שהצליחה להעניק לי תמיכה, חום והקשבה. במשך שנתיים הסתובבתי עם השאלה התמוהה, היכן המדינה? אף אחד לא היה אמור להיות כאן עבורי? ובאותו היום בגיל 16 הבנתי שאני מפסיקה להסתובב עם השאלה הזו ומתחילה לעשות והקמתי את עמותת חמניות- העמותה היחידה בארץ שמעניקה תמיכה וסיוע לילדים ונערים יתומים.
פחות מ-2.5 אחוזים זוכים לטיפול
מדינת ישראל מעולם לא הייתה טובה במניעה, היא תמיד שמה פלסטר ברגע הנכון, שנייה אחרי שהדם כבר נוזל, אבל במקרה שלנו, נוזלות בעיקר הרבה דמעות. בישראל כיום חיים לפחות 30 אלף ילדים ונערים כמו הנערה שהייתי. מוות של הורה בילדות נקשר למגוון רחב של הפרעות נפשיות, כמו הפרעות חרדה, פוסט-טראומה, דיכאון קשה ואף פסיכוזה. דו"ח היתמות הישראלי הראשון שפרסמנו אשתקד בעמותת חמניות, חושף נתוני סיכון מדאיגים בהם נמצאים ילדים וילדות יתומים ויתומות וזאת בהשוואה לילדים ונערים הגדלים עם שני הורים, סיכויו של ילד יתום להידרדר לכדי התמכרות מסכנת חיים לסמים או אלכוהול הינה פי 8, להיות מוגדר כנער בסיכון הינה פי 10, לכדי הפרעות אכילה פי 15, לסבול מפוסט טראומה פי 5.5 ולסבול מאלימות במשפחה בבגרותם הינה פי 13.
למעט עמותת חמניות, אף אחד לא מסתכל על הסיכוי של ילדים יתומים וילדות יתומות. על כך שאם רק נלווה ונתמוך בהם יש להם את הכוח להנהיג את החברה, ילדים ונערים יתומים עומדים בצומת בין מצוינות לירידה מטה. אם רק נסייע להם, יש להם את הפוטנציאל האמיתי להנהיג את החברה הישראלית.
פחות מ-2.5 אחוזים מכלל הילדים היתומים בישראל זוכים לטיפול ומעקב, ומעל 75 אחוזים מהאלמנות והאלמנים, מדווחים כי עובד סוציאלי מטעם הרשות המקומית לא יצר איתם קשר מעולם. בדו"ח בנושא שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2019, נכתב כי "אין בישראל מדיניות סדורה ביחס לטיפול ולסיוע בכלל הילדים היתומים, כמו גם מאגר נתונים מוסדר ומרוכז על ילדים יתומים בישראל". החובה לדאוג לאוכלוסיית היתומים והאלמנות לא מתחילה היום, כבר במקורות מציינת החובה "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי - שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ (ספר שמות), אבל חובות תנ"כיות לחוד והמציאות לחוד.
לא מתכוונים לוותר
עלות הטיפול "בדיעבד" או בשפה המקצועית ה-SROI (החזר להשקעה חברתית) עבור טיפול בילדים ובנערים יתומים עומד על חסכון של 9 מיליארד ו-850 מיליון שקלים בשנה אחת בלבד. התייתמות והתאלמנות אינן בעיות פרטניות, הן בעיות חברתיות, שאנחנו משלמים ומשלמות המיסים משלמות עליהם, במקום למנוע אותן.
אני קוראת לשרי הממשלה וחברי הכנסת שלנו לבוא ולהכיר את האוכלוסייה השקופה והמקופחת ביותר באחד מיני 25 סניפי הפעילות של העמותה שלנו ברחבי הארץ, להכיר את האוכלוסייה שנשכחת מאחור מזה 73 שנים. האוכלוסייה שלה אין שם ואין פנים, אין לובי ואין ייצוג. האוכלוסייה אליה אף אחד לא רצה להצטרף. המאבק שלנו התבשל כבר 73 שנים, אבל כעת אנחנו לא מתכוונים לוותר.
עד שזה יקרה, אנחנו, אזרחי המדינה נמשיך לשלם והרבה על טעויותיה של המדינה. ועמותת חמניות תמשיך להיות הבית היחיד עבור אותם יתומי ויתומות ישראל ותמשיך להעניק להם תמיכה חברתית, רגשית, משפחתית ומונעת סיכון. כמו כן, תמשיך ללוות מאות יתומים ולסייע לאלמנים, אלמנות ואפוטרופוסים בהענקת הנחיה הורית ומימוש זכויותיהם ומיצוי משאבי קהילה.
הכותבת הינה מנכ"לית של עמותת "חמניות".