בתי בת ה-13 הוטרדה מינית מול עיניי

עבור גודמן, מדובר היה בחוויה מעוררת וחדשה, ובן רגע הבינה האם שבתה הפכה לנערה, שאין לה מושג אם דברים כאלה כבר קרו או קורים לה כשהיא מסתובבת בלעדיה, והיא גם חששה לשאול, כי בתה נראתה לפתע כל כך מבוהלת. ״הרגשתי גם אשמה״, היא מודה. ״היא חזרה מאוחר מהלימודים, ובמקום שתחליף בגדים היא לבשה את השמלה הקצרה שלבשה קודם, עם נעלי דוקטור מרטינס וג׳קט. הרגליים שלה היו חשופות. אולי הייתי צריכה לדאוג שתלבש מכנסיים? או חצאית ארוכה יותר?״ האירוע גם גרם לגודמן לחוש מבודדת ומנודה בתוך קרון הרכבת ההומה. ״היינו כבר חמש תחנות מהבית, ובתי לא עזבה לי את היד. אמרתי לאיש שאנחנו עוברות למקום אחר, אז הוא קם וזז בעצמו שני מושבים הצידה, למקום שהתפנה. פתאום נוסעת אחת הביטה בי וחייכה חיוך קטן. הבת שלי לא נרגעה, וביקשה שנרד ונלך הביתה ברגל, אבל לא הסכמתי״.

כשהלכו הביתה, וידאה האם שבתה יודעת מה לעשות במקרה כזה כשהיא לא שם על מנת לאחוז בידה. היא ידעה שעליה לפנות לעזרת מבוגר, אבל היא שאלה אותי שאלה אחרת: ״אבל מה אם אני הייתי המבוגרת?". גודמן ענתה לבתה שכשתתבגר היא כנראה לא תחוש כה מאוימת במצב כזה, תבקש מהגבר להפסיק או תלך לשבת ליד מישהו שגורם לה לחוש בטוחה יותר, אבל הבינה שזה לא לגמרי נכון. ״כשסיפרתי על המקרה למכר שלי, הוא מיד שאל למה לא אמרתי לו שבתי בת 13. אני חושבת שלא עשיתי זאת כי לא רציתי לחלוק איתו מידע אישי, וגם כי בין אם היא בת 13, 18 או 47, הטרדה מינית זה לא בסדר. אם הייתי אומרת שהיא בת 13, משתמע מכך שההתנהגות שלו לגיטימית בגיל אחר״.

>> ספר ילדים חדש: "היה הייתה ילדה שהותקפה מינית"