אימוץ של ילד אינו הליך פשוט, בעיקר כאשר לא מדובר באימוץ של תינוק. הקשיים הנלווים להיקלטות מוצלחת במשפחה חדשה בעבור ילד שעבר כבר דרך ארוכה ולא פשוטה בעולם רבים ומגוונים, אך טוב לראות שיש סיפורי הצלחה רבים, וסיפור אחד כזה הפך לוירלי מאוד בימים האחרונים ברשתות החברתיות ובתקשורת. מדובר בתמונה אחת ששווה הרבה יותר מאלף מילים, בו נראה הנער לטרל בן ה-13 מפלורידה, כשהוא מצולם על ידי אמו המאמצת, צלמת במקצועה המתמחה בצילומי תינוקות שרק נולדו. בסט צילומים מתוק במיוחד, חזר לטרל לתינוקות שמעולם לא זכה לחוות עם האם החדשה, והשניים יצרו יחד סט תמונות שאי אפשר להשאר אליהן אדישים.
בלי עבר, בלי תמונות ילדות
כך הפכה בשנה אחת מאם לחמישה לאם לשמונה, ואין מרוצה ממנה. "אנשים פוחדים לאמץ ילדים גדולים, בעיקר בנים. זה חבל. אלה ילדים שאין להם עבר, אין להם תמונות ילדות או זכרונות מוקדמים. הרעיון לעשות ללטרל סט צילומים התחיל כבדיחה. לא הבנו כמה משמעות יש פה באמת. לכולנו".
האם החליטה לייצר לבנה 'הודעת לידה', מנהג אמריקני נפוץ בו שולחים תמונות של הרך הנולד לחברים ובני משפחה מעט לאחר הלידה. אחותו של לטרל, צ'ניה, לא רצתה להצטלם בעצמה, אבל לקחה חלק פעיל ביום הצילום.
כשפרסמה היגינס את התוצאה המשעשעת והמקסימה בפייסבוק, השיתופים לא פסקו. תוך כמה שעות התמונה הפכה לויראלית, להפתעת כולם, ונפתח דיון חי על חשיבות תמונות משפחתיות, על אימוץ בגיל מאוחר, ועוד. "פתאום כולם הבינו איזה צורך ממלאות כל התמונות האלה בחייהם של ילדים", מסבירה היגינס, "הענקתי ללטרל, בלי כוונה, ילדות מסוג שלא הכיר, שלא היתה לו. הוא ואחותו עברו כמה מוסדות ומשפחות זמניות, הם עברו הרבה, וכיום הם עדיין מאוד מחפשים לקבל חום ואהבה. הצורך הזה לא יתמלא בקלות. צ'ניה קראה לי אמא מהיום בו עברה לגור איתנו, ואמרה את זה בחזרתיות עצומה, כי מעולם לא היתה לה אפשרות לעשות זאת. זה שבר לי את הלב. אנו לוקחים לפעמים דברים כמובן מאליו, אבל יש ילדים שאין להם את הבסיס הזה".
מאז פרסום התמונה המתוקה יוצרים עם היגינס קשר לא מעט הורים בתהליכי אימוץ של ילדים גדולים יותר. חלק אף אמרו שהתמונה גרמה להם להתחייב לתהליך אימוץ שעמד באויר. "אני תמיד מופתעת מהחששות שאנשים מביעים מאימוץ ילד שאינו תינוק," היא אומרת. "אני בעצמי, בגלל הפחדים שהכניסו לראשי, חיכיתי שלטרל יתפוצץ עליי או שיפגין בעיות התנהגות קשות. לא שלא היו בעיות, אבל כולן נעלמו ברגע שהילדים הרגישו שהגיעו הביתה. כיום הם מרגישים בטוחים, והם ילדים שלנו, הזקוקים לנו. זו ברכה גדולה".