לפי דו"ח של ארגון ה-OECD שפורסם בחודש יוני האחרון רמת השכר של המורים נמוכה במיוחד בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. השכר ההתחלתי של מורה בבית ספר יסודי מסתכם ב-6,000 שקלים בחודש, לאחר 15 שנה במערכת החינוך שכרו עשוי להגיע ל-9,000 שקלים בסך הכל והשכר המקסימלי שלו יגיע ל-13,000 שקלים. גם השכר של מורה בתיכון נמוך מאוד, מורה מתחיל ישתכר 5,000 שקלים בלבד ויגיע במקסימום לתלוש משכורת של 10,000 שקלים.
ואכן, לאחר אופק חדש הנתונים מאפשרים למורים להתפרנס קצת יותר בכבוד. לפי נתוני הסתדרות המורים לשנת 2012, השכר ההתחלתי של מורה בבית ספר יסודי, בעל תואר ראשון, מסתכם ב-5,677 שקלים ויגיע עד 15,645 שקלים, לאחר 36 שנים במערכת.
לפי הדו"ח של ה-OECD לוקסמבורג נמצאה כמדינה בה שכר המורים הוא הגבוה ביותר. שכרו ההתחלתי של מורה בבית ספר יסודי במדינה מגיע ל-17,000 שקלים. מדינות נוספות שנמצאות בראש הרשימה הן שוויץ, גרמניה, דנמרק וספרד. המדינות שנמצאות מתחת לישראל בתנאי שכר המורים הן סלובקיה, הונגריה ופולין. בפולין, שכר מורה מתחיל מסתכם ב-3,400 שקלים בלבד.
פרס: יש להעביר מתמלוגי הגז למשכורות המורים
נשיא המדינה, שמעון פרס התייחס ביום חמישי האחרון "בפורום חולון" למצוקת החינוך בישראל ולשכר המורים העגום ואמר: "איננו משקיעים די בחינוך", הודיע שיפעל להעלאת שכר המורים ובכלל בשיפור החינוך וגם הציע תכנית מהפכנית ומקורות מימון שיגיעו מהכנסות הגז. "המדינה צריכה לקבל החלטה אסטרטגית, לא להשקיע את הכנסות הגז בבתי ההשקעות ובבנקים, ההשקעה הכי טובה היא בילדים. למרות ששכר המורים עלה", אמר פרס, "הוא עדיין נמוך מהרצוי. העלאת שכר המורים תביא למערכת החינוך תוספת מורים חדורי שליחות הנרתעים מלעשות זאת כיום בגלל הקושי להתקיים מהשכר הנוכחי".
אז נראה שבשנים האחרונות נעשה הרבה כדי לשפר את שכר המורים, האם הם מרגישים את זה בשטח? האם זה הפתרון לחינוך טוב יותר? בדקנו עם מורים ומומחים וגילינו שלאו דווקא.
מורה ותיקה במערכת החינוך, מחנכת בבית ספר יסודי בצפון מזה 29 שנים מספרת, כי רק לאחר שנות הוותק הרבות שלה במערכת החינוך, היא משתכרת 11,000 שקלים בחודש. המורה טוענת שאכן חל שיפור גדול בשכרם של המורים, אבל עדיין זה אינו שכר הולם לאנשי חינוך, "היה מן הראוי שהמשכורת שלי תהיה הרבה יותר גבוהה אחרי כמעט 30 שנה במקצוע במיוחד אם משווים זאת לשכר הממוצע במשק".
לדבריה, השכר הוא אכן חלק משמעותי בפתרון בעיית מעמדם של המורים אך לא די בכך, לטענתה יש צורך גם בעבודה תדמיתית, לשיפור תדמית המורים בעיני הציבור. "סקטור המורים לא מוערך כראוי בקרב הציבור הישראלי ולכן זה לא מספיק שיעלו לנו את השכר, צריך שינוי מחשבתי".
"יש לתת לבתי הספר להחליט מהו שכר המורים"
בניגוד לדרישות המקובלות, אורן יהי-שלום, מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי" - עמותה המסייעת לבתי ספר ושמה לה כמטרה לשפר את החינוך הציבורי - דווקא לא חושב שצריך להעלות את המשכורות של המורים, אלא לתת לכל בית ספר תקציב אותו הוא ינהל בעצמו כולל חלוקת המשכורות: "הדרך הכי טובה, שתוביל לשינוי אמיתי במעמדם של המורים ותוביל לגובה שכר הולם היא להתערב פחות, לתת לבתי הספר להחליט מהו השכר של המורים". שלום מתנגד לתוספת שכר רוחבית לכל מערכת החינוך שמחזקת לדבריו את הסתדרות המורים אך אומר שצריך להיות שכר סף התחלתי אחיד לכל המורים. "ברב מדינות העולם המדינה אינה מעסיקה במישרין את המורים, אלא בתי הספר אחראים על החינוך", מדגיש שלום.
לדבריו, ההוכחה לכך היא העובדה שגם תוספות השכר המשמעותיות של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" לא הצליחו להביא לביקוש גדול למקצוע ההוראה. "הסיבה היא ברורה, אף אחד לא רוצה להגיע לבית ספר משמים, סוג של מפעל מיושן שאינו מתגמל מבחינה חברתית, לא מאפשר מחשבה עצמאית ויוזמה", הוא מוסיף.
"כשיעלו את השכר, המנהלים יוכלו לברור את הטובים ביותר"
רם כהן, לשעבר מנהל עירוני א' בתל אביב, וכיום מנהל בית הספר "תיכונט" בעיר, דווקא חושב אחרת. לדבריו, הדבר היחיד שישפר את מעמדם של המורים הוא תוספת משמעותית ואמיתית ברמת השכר. "רק העלאה בשכר תוביל ביקוש גבוה שיאפשר למנהלים לברור את האנשים הטובים ביותר. הכול ישתנה בעזרת שכר גבוה" . לדבריו, במצב הנוכחי אין מוטיבציה גדולה לאנשי חינוך להשקיע במקצוע ההוראה: "רק כאשר השכר יעלה, אנשים מוכשרים יבואו למערכת החינוך, מורה לא יכול להשתכר מ-5,000 ש"ח, הוא מדגיש.
רבינוביץ' חושב שהשכר הוא רק חלק בשיפור הערכת המורים, "אין ספק שרפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" שיפרו במקצת, כי המצב היה משפיל אך עדיין מדינת ישראל לא נמצאת במקום טוב מבחינת שכר המורים ב-OECD.
לטענתו, הדבר המרכזי שיוביל לשינוי חיובי במערכת החינוך הוא כאשר יהיה שינוי בשיח. "עניין החינוך צריך להיות במרכז השיח הישראלי, כמובן שחל שיפור מאז המחאה החברתית אך אנחנו עדיין לא שם", הוא מוסיף. רבינוביץ' טוען שמעמדם של המורים השתפר במשך השנים מאחר שהמורים מודעים לזכויותיהם ורוצים לעורר שינוי, "אנחנו לא פועלים במסגרת שביתות ובלאגן, אלא מקדמים שינויים בעזרת תנועות מורים שמתדיינות בנושאים ערכיים".
מאותו דו"ח של ארגון ה-OECD עלו לא מעט נתונים מדאיגים עוד יותר בנוגע למצב החינוך בארץ. כך, הצפיפות בכיתות בישראל היא אחת החמורות ביותר בקרב מדינות הארגון. בעשור האחרון מדינות רבות הצליחו לשפר את המצב, אך ישראל היא אחת המדינות בהן לא חל כמעט שום שיפור. צפיפות הכיתות בישראל נמוכה רק מיפן, צ'ילה וסין. גם תקציב החינוך לכל ילד מעורר דאגה, תלמיד בישראל זוכה להשקעה כספית נמוכה יותר מאשר התלמידים בכל המדינות. ההוצאה הציבורית לחינוך פר תלמיד בישראל גבוהה רק יותר ממקסיקו, ברזיל, צ'ילה, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה ופולין. אז במה יותר חשוב לדעתכם להשקיע?