תלמידים רבים מבין 50 אלף תלמידי כיתות י'-י"ב שניגשו אתמול לבחינת הבגרות בהיסטוריה, מתלוננים כי המבחן היה לא הוגן, השאלות היו מסובכות ומנוסחות באופן מתחכם.
התלמידים מיהרו להציף את עמוד הפייסבוק של משרד החינוך בפוסטים זועמים. כך עדי משעל, תלמידת כיתת י' ניסחה פוסט ארוך בו האשימה את משרד החינוך : "כמו רוב תלמידי כיתה י' ניגשתי לבחינת הבגרות בהיסטוריה. לאחר שיצאתי מהמבחן והבנתי כי הסיכויים שאני אעבור אותו הם קלושים, בדקתי את העניין עם חבריי והתברר לי שכך זה היה גם אצלם. דבר זה עוד הגיוני. אך זה לא הגיוני כאשר אני רואה עוד ועוד תלמידים מכל רחבי הארץ מתלוננים על הניסוח, על הבחינה עצמה, ואתם מסרבים להודות שהבחינה לא הייתה ברורה, והניסוח היה מכשיל. אני חייבת לשאול, העניין הוא לבחון את רמת הבנת הנקרא של התלמיד? או את הבנתינו בחומר הנלמד בהיסטוריה?"
התלמיד אראל אביטן כתב: "מה יהיה עם שיטות ההכשלה שלכם כמו במתמטיקה שהיה קשה, אז גם בהיסטוריה הבאתם בגרות לא הוגנת על הדברים הכי לא קשורים? תתחילו לבדוק את עצמכם ולפני הבגרות בלשון".
אחת השאלות שהכעיסה מאוד את התלמידים הייתה השאלה הרביעית במבחן, "הציגו שניים מהשינויים, שיצרה תופעת הלאומיות המודרנית במפה המדינית של אירופה והסבר אחד מהשינויים שהיא יצרה בחברה האירופית בתקופה זו". רבים מהתלמידים התקשו להבין את נוסח השאלה – האם מדובר במפה הגיאוגרפית של אירופה או שמא ביחסי המדינות באירופה?
"הבגרות בהיסטוריה הייתה מסובכת וקשה. נוסח השאלות היה מעורפל ולא מובן במיוחד בשאלות 3 ו- 4 הנושאים שאמרו לנו שחשוב להתכונן עליהם לא הופיעו בשאלות למעט הצהרת בלפור", כתב אחד התלמידים והוסיף, "כל השעות למידה שהשקענו היו לחינם. אנחנו רק כיתה י וכבר נכשלנו בשתי הבגרויות הראשונות, כל שנה אתם מעלים את רמת הקושי של הבגרויות, אני מפחד לדעת מה יהיה שנה הבאה. אתם תאשימו את התלמידים והמורים בכישלון בבחינה ולא תאשימו אתכם אבל זה לא הגיוני שיותר מ-50 אלף תלמידים התלוננו על הבחינה ואתם טוענים שזה באשמתנו. לסיום רציתי לשאול מאחר שהבגרות במתמטיקה הייתה קשה ומכשילה וכנ"ל לגבי הבגרות בהיסטוריה, האם גם הבגרות בלשון תהיה כזאת? כדי שאני אדע האם בכלל שווה לנסות או שאני מבזבז את זמני".
התלמידים מיהרו להעלות עצומה, עליה חתומים נכון לרגע זה 9,646 תלמידים שמבקשים לערער על בחינת הבגרות בהיסטוריה שלדבריהם הייתה, "מטעה לחלוטין, מבולגנת ומכשילה". בעצומה כותבים התלמידים: "צוות המורים כועס, התלמידים כועסים, ההורים כועסים, ואנחנו חושבים, מה הטעם ללמוד אם בסוף נופלים על ניסוח מטעה של שאלות? מדינת ישראל שדוגלת בחינוך ושואפת לממוצע גבוהה, צריכה ואף חייבת להתחשב בתלמידיה ולא ליצור מבחני בגרות מכשילים ומטעים כמו זה. אנו התלמידים , דורשים תגובה בהתאם, ושהמצב לא יישאר כך, תלמידים רבים נכשלו במבחן הזה בגלל 'האותיות הקטנות'".
התלמידים אף מציעים למשרד החינוך פתרונות לבעיה "פקטור סמלי לכל תלמידי הארץ והתחשבות במתן הציון והורדת הרמה במועדי ב' באופן משמעותי וניסוח ברור של השאלות".
פירון: "הרגלנו את התלמידים. הכל לעוס, ערוך ומוכן לעיכול"
גם ליואב לביא, מורה להיסטוריה ברשת החינוך אנקורי, יש טענות למשרד החינוך נגד בחינת הבגרות הקשה. בשיחה עם mako הבוקר הוא אומר שהוא לא היחיד, "אני חבר בפורום מורי היסטוריה בפייסבוק וכמה מאות מורים שופכים שם את טענותיהם והביקורת שיש להם על הבחינה שהייתה והקושי שהיה לתלמידים". לגבי נוסח הבחינה הוא אומר "הבחינה התמקדה בניסוחים מאוד לא ברורים, מתחכמים ומעורפלים. זה היה כמו מן קטע פסיכומטרי כזה 'בוא נראה אם אתם מבינים איפה הקטץ' ולמה התכוונו'. היו בבחינה הרבה מאוד נושאים איזוטרים שבשוליים שחייבו את הילדים לשלוט ולכסות את כל קצה קצהו של חומר הלימוד.
שאלות 3,4 היו מנוסחות בצורה לא ברורה. מורים להיסטוריה היו צריכים לקיים דיונים בינם לבין עצמם כדי להבין למה הייתה הכוונה שם. התלמידים ידעו את החומר אבל הם לא הצליחו לחבר בין ניסוח השאלה לבין מה שהם יודעים. הם השתמשו בניסוחים שלא מוכרים למורים ולתלמידים, למשל בשאלה 5, במקום לשאול 'מהם הקשיים, או מהן הבעיות שהיו?' הם כתבו 'מהם האתגרים'? התלמידים יודעים לענות על השאלה הזאת, כי היא שאלה קלה, אבל כשתלמיד רואה ניסוח כזה הוא לא מבין מה רוצים מהחיים שלו, כי כל המורים מלמדים על הקשיים והבעיות ולא על האתגרים".
שר חינוך, שי פירון התייחס בעמוד הפייסבוק שלו לטענות התלמידים: "אני מתחייב לבחון כל טענה הנוגעת להגינותן של הבחינות. הבדיקות תהיינה חדות ושקופות תוך הפקת לקחים לעתיד. בד בבד, במידה והבחינות היו קשות יתר על מידה, נמצא דרך שלא תפגע בתלמידים". בהמשך דבריו הוסיף, "לא רק התלמידים שלנו 'אשמים'. הרגלנו אותם. הכל 'לעוס, 'ערוך', 'מוכן לעיכול'. אבל החיים מאתגרים ויש בהם קשיים. אולי שגינו?"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "למטה הבחינות הגיעו בקשות להבהרה בגין שאלות 3,4 בלבד אשר נבנו במלואן בהתאמה להנחיות שניתנו למורים במהלך השנה. מהפניות עלה כי, מורים רבים הניחו שהשאלות מכוונות לדרישות אחרות. בכל מקרה, דאגת המורים והתלמידים מיותרת, מאחר ובתחום ידע ההיסטוריה, מספר התשובות הנכונות הוא רב מאוד".