מיילי סיירוס, עד לא מזמן כוכבת סדרת הילדים המצליחה "האנה מונטנה" וגיבורת תרבות של ילדים בני 8-12, החליטה להתבגר כמעט בן לילה, ועל האופן הבוטה שבו היא עושה זאת נדמה שנאמר כבר הכל. אך מה עם הקהל הצעיר שמלווה אותה? האם גם הוא אמור לאבד ברגע את תמימותו ולצלול לעולם כמעט פורנוגרפי? עצומה חדשה שעניינה להגן על הילדים של היום מפני תכנים שכאלה מעוניינת לייצר דירוג לקליפים מסוג "רקינג בול" של סיירוס, ולאפשר את הצפייה בהם רק לגיל 18 ומעלה.
ההגבלה תגביר את הסקרנות?
לעמותה שמובילה את הקמפיין קוראים "ריווינד אנד ריפריים", והיא דורשת מהממשלה הבריטית להתחיל לתת גם לקליפים דירוג כמו זה שיש לסרטי קולנוע, על מנת להציל את הילדות שגדלות לתוך העולם הזה מהחפצה וערכים בעייתיים. העמותה משיקה אתר אינטרנט גדול ובו מערכת בלוגים המיועדת לילדות ונערות, בה הבנות יוכלו להגיב לדימויים מהקליפים ולכתוב את שעל ליבן.
גישה נוספת לבעיה היא התערבות של מערכת החינוך. בבית ספר פרטי ויוקרתי לבנות בבריטניה בשם "הת'פילד", למשל, לא חיכו שהממשלה תיצור הגבלים, והמנהל, ג'ו הייווד, אסף את ההורים והמורים לדיון מיוחד בנושא וביקש מהם שיהוו לבנות דוגמה טובה ושונה מהערכים שמגיעים מהתקשורת.
גישה אחרת לבעיה מציעה ויקטוריה רייט, כוכבת טלוויזיה בריטית, שטוענת שחסימת הצפייה תהייה טעות. "ההגבלים הללו רק יגרמו לילדים יותר לחשוק בתכנים האלה והפתרון חייב להיות יותר מורכב", היא אומרת. "הדימויים הסופר מיניים האלה מסיחים את הדעת ולא מאפשרים אפילו להאזין למוזיקה, וזה מאוד מדאיג. לאחרונה, לא חשוב מה השיר, תמיד יש מישהי בלבוש זנותי שמנענעת את הישבן סביב גבר שעומד בחליפה".
הקמפיין החדש מופץ בדיוק באותו השבוע בו יוצא סקר חדש שבו נמצא ששמונים אחוז מההורים נתקלו בכך שילדם שר שירים עם מילים גסות, ושליש מהם תפסו את ילדיהם או חזו בהם עושים תנועות "בסגנון פורנוגרפי" כמו בקליפים המדוברים. שני שליש מההורים הודו שילדיהם חשופים לתכנים לא בריאים ולא הולמים, ולדימויים בלתי הולמים.
"הילדים לא מבינים שאלו תנועות מיניות"
"אין ספק שמדובר בתופעה שיש לתת עליה את הדעת", אומרת המטפלת הקלינית חיה דוידסון. "כשילדה שמגיעה מעולם של תוכן מבוקר לילדים הופכת לפתע לאישה עירומה ומינית, זה בהחלט יכול לגרום לילדים להבין שכך מתבגרים, ולייצר לא מעט בלבול. מבחינתם, זה כמעט כמו שזה יקרה לנסיכה מאגדה של דיסני. אני מאמינה שעד גיל מסויים חלה על ההורה חובה לשלוט בתכנים שהילד חשוף אליהם ולא לתת לו לשוטט לבד באינטרנט, אבל מגיל כלשהו, בטח סביב כיתה ג' או ד', השליטה הזו אובדת, והילדים מתחילים לראות תכנים גם אצל חברים.
כמו בכל דבר, מילת המפתח היא תקשורת פתוחה. לא להתבייש לדבר עם הילדים על הדברים גם בגיל צעיר, לתת להם את הכלים להבין מה הם רואים בעצם. צריך להסביר שיש דברים שמתאימים למבוגרים, ואחרים שמתאימים לילדים, ולמרות שמתחשק להם לעשות כמו הגיבורה שלהם, וזה בסדר, אסור להם לחקות אותה. חשוב להבהיר מה מותר ומה אסור. אסור להתפשט, אסור לעשות ריקודים כאלה עם חברים. כל בית וחוקיו, אבל חייבים להבין שרוב הילדים שעושים את התנועות לא מבינים את תוכנן, רק את הביטוי החיצוני, ואת ההתרסה המרדנית שהן מייצגות. כשמשוחחים עם הילדים אין מה לעשות הרצאות ארוכות, פשוט לנהל שיחה, לשאול את דעתם על החומרים האלה ולתת פרספקטיבה נוספת, לעודד אותם לשאול שאלות ולהיות צרכני תוכן מודעים וביקורתיים".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר עשיתם לייק?