לפני כמה ימים התקשרה אלי חברה ונשמעה שבורה. בתחילת השנה ילדה מהכיתה של הבת שלה (כתה ד') ארגנה מסיבת יום הולדת לכל הבנות, והילדה היחידה שלא הוזמנה הייתה הבת שלה. מסתבר שכבר משנה שעברה הילדות מציקות לילדה מאחר והיא שמנמנה ומלכת יום ההולדת הסבירה לילדה שהיא לא יכולה לבוא כי יש במסיבה חלק בו כולן יתחפשו ואין לה בבית תחפושות בגודל שלה.
מאותו יום הילדה התחילה להתייחס באובססיביות למראה וללבוש, ניסתה לצום ימים שלמים וחשה ייסורי מצפון לאחר כל ארוחה. חברה שלי שמה לב לשינויים, אבל לא הבינה למה הילדה שלה מתנהגת בצורה כזו. רק לאחר זמן רב היא הצליחה לדובב אותה והבינה כמה רע וקשה לה חברתית בבית הספר, ועד כמה הילדות מרושעות כלפיה.
"לא רק הסבר פשטני על המחזור או על איברי המין"
גיל ההתבגרות הוא גיל קשה. אין לי מושג מי סובל יותר, הילדים או ההורים. מדריכים המיועדים לבני נוער כמעט ולא נכתבים, מאחר וכביכול כל המידע כתוב, פתוח וגלוי באינטרנט ויש איזה חשש שבני נוער לא מעוניינים לחפש את המידע בספרים כי זה לא "מגניב" ושייך לעבר.
שני מדריכים ראו אור ממש בימים אלו, אחד מיועד לבנים והשני לבנות. שני ספרים מתורגמים עם מבוא למהדורה העברית מאת מרגנית ארז, יועצת ומנחה לבני נוער וצוותים חינוכיים. הספרים מיועדים לילדים וילדות בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים, כלומר מגיל צעיר בו הילדים רק חושבים שהם גדולים ובפועל עדיין זקוקים להכוונה של מבוגרים, בדיוק כמו הילדה החמודה והמהממת של חברה שלי.
כילדה נחשפתי מידי פעם למדריכים שהיו מיועדים לבני נוער ולא הרגשתי שהם נותנים מענה לבעיות שלי. פתחתי את "ספר הבנות הגדול" וניסיתי לחפש האם יש בו תוכן שיוכל לעזור בהתמודדות עם סיטואציות מורכבות כאלו. עניין אותי אם מי שכתבה מדריך המיועד לילדות וילדים בגיל ההתבגרות חשבה גם על דברים מהסוג הזה ולא רק הסבר פשטני על המחזור החודשי או על התפתחות איברי המין.
לשמחתי די במהירות מצאתי את התשובה בפרק 4 שעוסק בבריאות הגוף ומדבר בדיוק על זה, על הסכנה בלהשוות את הגוף שלך לגוף של חברות מהכיתה או לדוגמניות, ועל הסכנות שבדיאטות והרעבה עצמית. על הדרך הנכונה השפויה לשמור על הגוף שלנו בלי רגשות אשמה, בלי לתת לילדה להרגיש שהיא פגומה, על ההבנה שאם יש לה חששות בגלל המשקל שלה, צריך לבדוק אם הן בכלל נכונות, המלצה לפעילות ספורטיבית בהתאם ליכולת, על ההבדל בין המראה לאישיות של הבן אדם.
פרק שלם נכתב על חברות ורגשות, על כישורים חברתיים, על בריונות ורשעות של ילדות וילדים אחרים כלפינו ומה ניתן לעשות בנדון, על הגנה אישית וגבולות. הכל כתוב בצורה מאד מדויקת ומובנת אבל ההמלצה שלי היא לא "לזרוק את המדריך על הילד" אלא בכל פעם לפתוח פרק בנושא מסוים שרלוונטי לחיים שלו ולקרוא יחד, לדבר על הדברים. שני המדריכים עושים קודם כל סדר לנו ההורים על מנת שנוכל לדבר בצורה טובה ופתוחה עם הילדים על נושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם.
כשהילדים שלנו חווים בריונות לפעמים אין לנו כלים להעצים אותם או להדריך ולתת להם כוחות להתמודד. במדריכים החדשים תמצאו מגוון רעיונות כיצד לחזק את הילדים שלנו. מעבר להסברים על התפתחות מינית מחברת הספר מתייחסת לילדים בהרבה כבוד ומסבירה שיש להם שליטה על המון דברים שמתרחשים בחייהם.
אחד הפרקים המעניינים מתייחס לציונים, לפחד מציונים וכיצד ניתן לשפר את היחסים שלנו עם המורים. כן יש לפעמים מורים מעצבנים ובלתי נסבלים אבל האם אנחנו בדקנו את עצמנו?
"מכיוון שהדבר היחיד שבשליטתך הוא ההתנהגות שלך, קודם כל בדוק אותה." ואז ישנה רשימה קצרצרה שהילד יכול לבדוק את עצמו ואת היחס שלו למורה. בספר יש פתרונות פשוטים וטיפים לחיים שניתן לאמץ, טיפים שיעזרו לנו בחיים ויגרמו לילדים שלנו לחשוב על הקשיים שלהם מזווית ראיה אחרת.
בין הסברים דידקטיים למענה רגשי
אז כן, מידי פעם הרגשתי חריקות קלות בעריכת התרגום, דברים קטנטנים שעם קצת התאמות ניתן היה לשפר ולהתאים לישראל. כאן אף ילד לא קם בבוקר לכסח את הדשא, ורוב הילדים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים לא זקוקים למגן אשכים בפעילות הספורטיבית שלהם, אבל זה שולי ולא פוגם בספרים הנפלאים האלו שמלאים בציטוטים מעוררי השראה, טיפים קצרים ומעולים, נושאים מורכבים שמוסברים בשפה ברורה, דגש רב על הקשר של המתבגרים עם ההורים שלהם, על תקשורת בריאה עם מבוגרים בעלי סמכות שנמצאים בחייהם ועל הצורך להתנהג כמו בן אדם גם בגיל ההתבגרות כשההורמונים משתוללים.
בספר יש שילוב נכון בין הסברים דידקטיים על התפתחות מינית, חשיבות של ניקיון הגוף ושמירה על בריאותו ועל נושאים רגשיים חברתיים שהילדים שלנו זקוקים להם מאד במיוחד היום לאחר כמעט שנתיים עם נגיף הקורונה והפגיעה הנפשית שהם חוו במהלך הסגרים, שילוב מדויק בין עובדות, ציטוטים וסיפורים, דברי מומחים וטיפים קצרצרים.
כשהכנסתי את המדריכים הביתה הבן שלי לא רצה להסתכל עליהם, לדעתי הוא היה נבוך. לא התרגשתי יותר מידי וחיכיתי לרגע שבו נזדקק להם. קראנו פרק אחד יחד על התמודדות עם מצבים מלחיצים בחיים (אהבתי מאד את ההסבר לבנים שמותר להם לבכות וזה עצוב שיש אנשים בעולם שיגרמו להם להרגיש לא טוב עם עצמם בגלל בכי. יש עצה אפילו איך להתמודד מול אנשים מעצבנים שגורמים לנו להרגיש לא טוב עם הרגשות שלנו).
העצות בספר על התמודדות עם לחץ עזרו לשנינו. אחרי יומיים הוא כבר התחיל להסתכל בספר לבד מידי פעם.
בשורה התחתונה: אם יש לכם ילדים שלומדים בבית הספר היסודי או בחטיבה, בנים או בנות, אתם רוצים את הספרים האלו אצלכם בבית.
ספר הבנים הגדול / ספר הבנות הגדול – קלי דנהאם, איורים: לורה טולרדי, סטיבן ביורקמן, הוצאת אגם. מתרגמת: מיכל כהן.