השבוע נעסוק בנושא המטריד הורים רבים לילדי הגן: בשלות הילד לכיתה א'. בדיקת פענוח ציורי ילדים בנושא זה מצטרפת לחוות דעת נוספות, שלרוב יגיעו מפסיכולוג הגן, שיעיד על המצב הרגשי של הילד, ומהגננת. לפעמים אף אנשי מקצוע נוספים מייעצים בהחלטה, שעשויה להיות מאוד מסובכת להורים. ההתלבטות מתבטאת בעיקר בילדים שנולדו בסוף השנתון, עד ה-26 לדצמבר. ישנה החלטה שרירותית שאומרת שילד שנולד ב-25 יעלה לכיתה א', וזה שנולד ב-27 יישאר עוד שנה בגן, וההורים עומדים מול העובדות מבולבלים.
לא רק בשלות ללמוד
ציורי הילדים יכולים להרחיב את התמונה עבור ההורים ולסייע בקבלת החלטה מאחר והמצוייר, פעמים רבות, הוא מה שטרם מדובר, וזוהי דרך להציץ לרחשי לבו של הילד. ההחלטה היא קשה מפני שעל ההורים לקבל אותה מוקדם, בפברואר, כשיש עוד חצי שנה של שינוי שיכול לעבור על הילד, וגם כי ההליך הוא בלתי הפיך. בעבר נהגו להשאיר ילדים כיתות, אך כיום זה כבר לא נעשה, לכן, ילד שעולה ל-א' ואינו בשל עלול להישאר מאחור, ולסחוב פער.
פעמים רבות, כשמדובר בילד בכור, ההורים, שהינם עוד יחסית חסרי ניסיון, ובנוסף אין להם היכרות עם מערכת החינוך ודרישותיה, יתקשו לקרוא את סימני המוכנות של ילדיהם. חשוב לזכור שמעבר לכיתה א' אין משמעו רק לימודים. מדובר בשילוב בין ארבעה תחומים: המוטורי, הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי. לא די שילד יהיה נבון מאוד, או צייר מוכשר, צריך תמהיל מוצלח בין ארבעת התחומים על מנת להשתלב היטב בכיתה א'.
יש ילדים מבריקים, שכשהם פוגשים במשהו שגורם להם תסכול הם מיד פורצים בבכי ולא מצליחים לגייס את התבונה הקוגניטיבית שלהם על מנת להתמודד. זהו הפער בין הקוגניציה לרגש. לכולנו יש כאלה פערים, במידה זו או אחרת, אבל אצל ילדים הפער הוא לפעמים עצום, ויקשה עליהם מאוד בהשתלבות במסגרת הלימודים.
מה קווי הציור אומרים?
בציור שלפנינו, אותו ציירה ילדה בת חמש ושבעה חודשים, ממש לפני העליה לכיתה א', אפשר לבחון את ארבעת התחומים הללו.
המוכנות המוטורית: קווים מדוייקים ולא מקריים
גם המוטוריקה העדינה וגם הגסה צריכות להתבשל אצל הילד על מנת שיהיה מוכן לכיתה א'. במוטוריקה העדינה צריך שהילד יהיה בשל למשימת הכתיבה. הוא אמור לדעת להשחיל חרוז, לרכוס כפתור ולגזור צורות, לדוגמה. במוטוריקה הגסה עליו לדעת לקפוץ על רגל אחת, לטפס על סולם, לרכוב על אופניים (אפילו עם גלגלי עזר). בציורים קל לבדוק את המוטוריקה העדינה.
בציור שלפנינו ישנה תפרחת של קווים מסביב לבית, אלה קווים מדוייקים, וסגנון הציור מלמד על מידת השליטה והדיוק שלה בכלי הציור. ישנם כאן קווים לא מקריים, עם תכנון, וניתן להסיק שהיא מחזיקה את הכלי כמו שצריך ובעלת שליטה איכותית.
המוכנות הקוגניטיבית: היכולת להתבטא על הדף
ביכולות קוגניטיביות הכוונה היא ליכולת להתבטא, להביע דברים באוצר מילים רחב, ליצור מבנה של עלילה, למיין אלמנטים על פי שני קריטריונים, כמו צורה וצבע. כדי לבדוק מוכנות קוגניטיבית אני נותנת לילדים לבצע גם ציורים ספונטניים וגם משימות בציור, כך אני בוחנת את האופן בו הילד מתמודד עם מצב נתון, כפי שיקרה לו בכיתה. כשהמורה תכתוב על הלוח, הילד יצטרך לקלוט, להסיק מסקנה ולבצע. אני בודקת את היכולת להגיב להוראות בכך שאני נותנת התחלות של ציורים, ומבקשת מהילדים להמשיך אותם. כך אני בודקת אם וכיצד הילד מגיב לגירוי. עוד נושא שיש לבדוק היא יכולת ההפשטה של הילד. בקרוא וכתוב, הילד נזקק ליכולת הפשטה: האות שי"ן, למשל, היא מספר קווים מחוברים, שיש לשייך אותם עם הצליל ש'. יש לתת לסימן הגרפי משמעות, וזוהי הפשטה.
בציור שלפנינו, גם הדשא וגם הפרח הם מאוד סימבוליים. כשאני רואה צורה כזו, המסמלת פרח ודשא, בה היא לא מציירת באופן פרטני עלה אחר עלה, אני מזהה יכולת הפשטה. הילדה מסוגלת להחליט שגם היא וגם המתבונן בציור יבינו למה התכוונה.
המוכנות הרגשית: איכות הקווים המצויירים
בדיקת הבשלות הרגשית היא הכי קריטית, ופענוח ציורי ילדים הוא הכלי הטוב ביותר לכך. אנו מחפשים את יכולת הילד להתמודד בתפקוד עצמאי, לזהות ולבטא את רגשותיו, את יכולתו להתמודד עם תסכול וקבלת מרות וסמכות. אחת הדרכים הטובות ביותר לראות זאת היא התבוננות באיכות הקו.
בציור שלפנינו יש אדמה המובילה לדשא, ומעל זה משולשים משורטטים של דשא. אפשר לראות שיש תנופה של הקו. הילדה זורמת עם הקו במהירות, וזה קשור בבשלות רגשית, שמתבטאת בביטחון ובבשלות שיש לה בקו.
המוכנות החברתית: ציורים מגוונים ומקוריים
על מנת לבדוק בשלות חברתית יש לקחת את כל האלמנטים שבדקנו עד כה ולשלבם יחד. מדובר באופן ההסתגלות של ילד למצבים חדשים, הדרך בה הוא מתקשר עם בני גילו, עד כמה הוא נכון להקשיב ולשתף פעולה. כשאני בודקת מוכנות חברתית, לא אחפש בציורים ילד שמצייר את עצמו כמלך הכיתה, מוביל ובולט. להיפך. הילדים הכי מקובלים חברתית פשוט יודעים להסתדר עם אחרים ומפגינים גמישות מחשבתית, מקוריות, מוטיבציה לנסות דברים חדשים, ויכולת להתאים את עצמם למצבים שונים.
בציור שלפנינו, קשת הצבעים מצויירת באופן מקורי, והילדה השקיעה בה הרבה. ציורים שהם מגוונים ומקוריים, שלא חוזרים על עצמם, בהם הילד מתנסה בדברים שונים, אני אייחס לילדים שהם יצירתיים במהותם ובהתנהלות שלהם. היופי הוא שהציורים אינם רק מציגים את הבעיה, אלא גם את הפתרון. למשל, בילד שנמצא כי החלק החברתי שלו מפותח יותר מהקוגניטיבי, אמליץ להורים להזמין חבר שיחבור אל הילד להכנת שיעורי הבית, ובכך התחום החברתי יייצר פיצוי לסיטואציה הקוגניטיבית.
* מיכל וימר היא תרפיסטית בהבעה ויצירה, מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומחברת הספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים".
* המדור אינו מתיימר לתת את כל הכלים לפענוח ציורי ילדים, אלא קורס קטן המעניק מספר טעימות מהתחום בלבד. בפענוח מקצועי מוצלבים בין 50 ל-80 אלמנטים בכל ציור, ופה ארבעה בלבד. בנוסף, אין להסתמך על ציור בודד על מנת לקבוע את מצבו של הילד, ובפענוח נבדקים בין 30 ל-50 ציורים שונים מתקופה של חצי שנה, עליהם נערכת סטטיסטיקה.
הילד חזר להרטיב במיטה? הילדה מתעוררת באמצע הלילה? שלחו למומחית שלנו את פרטי הבעיה בצירוף שלושה עד חמישה מציוריהם, והיא תוכל לסייע לכם באמצעות טור שיתפרסם במדור זה (שמות הילדים יישמרו במערכת). כתובת המייל: family@mako.co.il.
סייעה בהכנת הכתבה: נטעלי גבירץ