"התפטרתי מתפקידי ב-9 באוקטובר", אומרת ויקי (34) מחנכת כיתה א' בתל אביב, והיא אינה לבדה. גם הילה אומרת "אני בודקת באיזה מקצוע אוכל לעבוד ולהתפרנס בכבוד. אעשה כל מה שאני יכולה כדי להיות מחוץ למשרד החינוך".
חודשיים אחרי פתיחת שנת הלימודים, משרד האוצר והסתדרות המורים חתמו על הסכם העסקה חדש לעובדי ההוראה, במסגרתו השכר יעלה כבר השנה, אך השינויים בלוח החופשות ייכנסו לתוקף רק בשנה הבאה. עלות ההסכם עומדת על 4.5 מיליארד שקל. הוסכם בין הצדדים כי שכרם של עובדי ההוראה יעלה בתוך שנה בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תינתן בינואר 2023 ותכלול גם החזר רטרואקטיבי מאז ספטמבר 2022. הפעימה השנייה תינתן בספטמבר 2023. כלומר, על פי ההסכם, עובד הוראה בשנתו הראשונה ירוויח בפעימה הראשונה 8,207 שקל, ולאחר כניסת הפעימה השנייה, בספטמבר 2023, שכרו יעמוד על 9,000 שקל. בנוסף, בחודשים נובמבר ודצמבר 2022 יינתנו מקדמות בסך 1,000 שקל בחודש לכל מורה (500 שקל למורים שאינם כלולים ברפורמת "אופק חדש"). גמולי ההוראה יעלו גם הם בפעימות לאורך השנה.
"אני מבינה מורים שעוזבים, אבל אנחנו אבודים"
לדבריהם של מורים רבים, הטבות אלו מיועדות למורים שעובדים משרה מלאה. לא מעט מורים, עובדים במספר בתי ספר, חלקם אפילו ביסודי ובחטיבה במקביל, או בכל שילוב אחר אשר יאפשר להם הביא את לחמם לשולחן.
שני (40), מורה מראשון לציון, אומרת שלפי דעתה מורים רבים עוד יעזבו. "המשכורת שלי ירדה ואני מורה כבר שלוש שנים. ההסכם מועיל רק למי שעובד במשרה מלאה. מרבית המורים לא עובדים משרה מלאה ובאמת כל השאר נפגעו. אני מכירה מישהי שירדו לה למעלה מ-1,500 שקל מהמשכורת. אני מבינה מורים שעוזבים אבל אנחנו אבודים. רוב האנשים שמגיעים לעבוד במשרד החינוך עושים זאת משיקולים משפחתיים ובגלל התנאים הסוציאליים, יש סיכוי גבוה שלא 'יסגרו את המפעל' שלנו מחר. אבל עם כל התנאים ביום יום, העבודה הזו הופכת להיות לא שווה. מזכירה מרוויחה יותר ממני, הגמול הכספי לא משתלם, העבודה לא באמת נגמרת בשעה אחת בצוהריים. יש הרבה בעיות אצל ילדים, שהחריפו בעקבות הקורונה, שנתיים לא הייתה להם אינטראקציה חברתית וכעת אנחנו המורים צריכים לבנות אותה מחדש".
היית ממליצה למורים חדשים להיכנס למערכת?
"אני לא חושבת שזה הזמן הנכון לזה. אני אמנם במערכת ורואה זאת כשליחות, אני עובדת כי מבעבע לי להיות המבוגר המשמעותי למען הילדים, אבל העבודה שוחקת והשכר לא מתגמל. תלוש השכר לא מראה את מה שנחתם בהסכם. יש תסכול עצום. השביתה לא נתנה כלום בסופו של דבר, סתם שרירים של יפה בן דויד. טוענים שנתנו למורים יותר, אבל זה מרגיש שמשרד האוצר רצו לקחת לנו כדי לא לצאת פראיירים. זה לא שמעריכים אותנו או את העבודה שלנו. עדיין מזלזלים בנו כי קיבלנו ימי חופש אבל אנחנו עובדים גם בחופשות ויש לנו דברים לעשות גם בחופשים. מורים רבים יעזבו כשיהיה להם משהו ביד, ועדיין חשוב לזכור שיש מורים שחוששים לקום ולעזוב אבל מאוד רוצים בזה".
לאן הם עוזבים?
"מנסים להקים עסקים עצמאיים או לעבור להייטק, אפילו מזכירה שם מרוויחה יותר מאיתנו. בימינו לא שווה כלכלי להיכנס למשרד החינוך".
מורים חדשים יברחו עוד לפני שהם יגיעו
"אני חושבת שהסכם השכר הזה הראה לנו את הזלזול המתמשך", אומרת סמדר מורס, מנהלת בית ספר ומייסדת תנועת השטח "אחד בספטמבר", "פעם אחת בנושא החינוך בישראל ופעם שניה בכל מי שעוסק בחינוך. אחרי קיץ מאוד קשה שבו עסקו בהסכם השכר הלוך ושוב, אנחנו רואים מצב שבו ההר הוליד עכבר. מסתבר שפשוט הוליכו אותנו שולל וחתמו על הסכם שהוא דמי שתיקה. עשו סיבוב פוליטי של לפני בחירות וחתמו על הסכם עקר ללא אישור משפטי וללא מקור תקציבי".
"כשמורים צעירים ומורים וותיקים רואים את היחס הבוטה והמזלזל כלפיהם, שלא פעם הרבה יותר קשה לשאת אותו מאשר את מספר השקלים בבנק, הם פשוט נוטשים את המערכת ובמצב הזה גם הבונוס הזה, של הכסף אחרי שלוש שנים, לא יעזור ולא יושיע להביא לכאן מורים חדשים", היא מוסיפה, "מה שיקרה זה שמורים חדשים יבינו לאיזה תנאים הם מגיעים ואיזה יחס מחפיר הם יקבלו והם פשוט יברחו לפני שהם יגיעו".
מסכים עם דבריה של מורס ומוסיף: "נכון להיום ולשנים האחרונות אף ממשלה לא טיפלה באופן ראוי ועמוק ומשמעותי אם בכלל בתחום החינוך", מסכם אוראל נאמן, מנהל בית ספר "רימונים" בקריית טבעון ושותף מייסד בתנועה "אחד בספטמבר", "מנהלים וצוותים חינוכיים מתמודדים עם בירוקרטיה בלתי נגמרת עם היעדר סמכויות, עם מחסור קשה בכוח אדם ועם משאבים מצומצמים. להתנהלות הזו יש השלכות קשות על המענה שמקבלים הילדים במוסדות החינוך מדי יום וכן על עתידה וחוסנה הלאומי של מדינת ישראל".