גמגום וצרידות מחרדה? יש דבר כזה

הקשר בין חרדה להפרעות דיבור, כגון גמגום, או הפרעות קול נחקר לא מעט בשנים האחרונות. חרדה היא תחושה מוכרת, אולם לא תמיד אנו מודעים להשפעותיה על תפקוד הדיבור והקול שלנו. יש פעמים שהחרדה אינה הגורם הישיר להפרעות אלו, אך בהחלט יכולה להחמיר את התסמינים הקיימים, דבר שגורם לאי נוחות ולקשיים חברתיים.

גמגום

גמגום הוא הפרעת שטף דיבור המתבטאת בחזרות, הארכות או הפסקות בלתי רצוניות במהלך הדיבור. הדבר גורם לדובר להרגיש חוסר ביטחון ואי נוחות, ובמיוחד במצבים חברתיים או במצבים מלחיצים, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, כשחרדה עשויה להחמיר את התסמינים הקיימים. לדוגמה, אנשים הסובלים מגמגום עשויים לחוות החמרה במצבים מלחיצים או בעת חשיפה חברתית, שבהם החרדה עולה, במיוחד בסיטואציות שבהן הם צריכים לדבר. התסמינים כוללים חזרות, הארכות, הפסקות בדיבור, ולעתים גם תנועות בלתי רצוניות. מצב של מלחמה עלול ליצור רגרסיה אצל ילדים, כאשר ההחמרה בגמגום עלולה גם לגרום להימנעות מדיבור במסגרות החינוך או במפגשים חברתיים. מצב זה עלול גם להתבטא באיכות הקולית של ילדים, כגון קול צרוד או מאומץ. החרדה עלולה לגרום למתח בשרירים שמסביב למתרי הקול ולהשפיע על הפקת קול תקני.

צרידות

צרידות מתבטאת בשינויים באיכות הקול, כמו קול צרוד או מאומץ, ובמקרים מסוימים עשויה להוביל לקושי בהפקת הקול בצורה תקינה. חרדה, אף שאין עדות לכך שהיא גורמת להפרעות קול באופן ישיר, יכולה לגרום למתח בשרירים שמסביב למיתרי הקול. תופעה זו נפוצה יותר בקרב נשים מאצל בקרב גברים. במצבים קיצוניים, חרדה יכולה אף להוביל לאיבוד הקול לחלוטין, תופעה הידועה כאפוניה, שהיא כאמור תופעה נדירה יותר.

כיצד נתמודד ונתמוך?

פנייה לקלינאי תקשורת בתחום הגמגום: גמגום הוא בעיה שאפשר להתמודד איתה בעזרת טיפול ממוקד, כאשר בילדים הפנייה והטיפול ייעשה בהתאם לגיל הילד. קלינאי תקשורת המתמחה בגמגום יכול להציע תוכניות טיפול ובהן תרגולים לשיפור קצב הדיבור, טכניקות לניהול חרדה, ושיפור הביטחון העצמי. העבודה עם קלינאי תקשורת כוללת תרגולים כמו דיבור בהדרגה, התמודדות עם מצבים מלחיצים, ולימוד טכניקות להרפיית שרירי הדיבור.

פנייה לרופא א.א.ג. לצורך הערכת מצב המיתרים הקוליים: הפרעות קול, כגון צרידות או שינוי בקול, עלולות לנבוע מבעיות פיזיולוגיות במיתרי הקול. לכן, פנייה לרופא א.א.ג. לצורך בדיקה ואבחון היא שלב חשוב בתהליך. רופא א.א.ג. יבצע בדיקה בעזרת סיב אופטי, ויבחן את מצב המיתרים הקוליים, ואם יש בעיות אורגניות או תפקודיות שמפריעות להפקת הקול התקני.

המשך טיפול אצל קלינאי תקשורת לאחר הערכת רופא א.א.ג: לאחר הערכת המיתרים הקוליים, ובמקרים שבהם לא נמצאו בעיות רפואיות הדורשות התערבות כירורגית, אפשר לעבור לטיפול אצל קלינאי תקשורת. טיפול זה עשוי לכלול שיפור התהודה הקדמית, הפחתת המאמץ ממתח השרירים במיתרי הקול, טכניקות לשיפור הנשימה וההרפיה, ותרגולים לשיפור איכות הקול הכללית.

הדרכה לבני משפחה וקרובים: ילד או מבוגר המתמודד עם גמגום או הפרעות קול יצטרך תמיכה של בני המשפחה. הקניית הבנה למאפייני ההפרעה ודרכי ההתמודדות עשויה להקל עליו, ולספק סביבה תומכת שתאפשר לו להתמודד עם האתגרים החברתיים והרגשיים של ההפרעה בצורה טובה יותר. חשוב מאוד שכאשר כשמדובר בגיל צעיר מאד, יקבלו ההורים הדרכה כיצד לנהוג כדי להקל על הילד ולמנוע החמרה בתסמיני הגמגום. הדרכת הסביבה של הילד, כולל מסגרות החינוך, גם היא חיונית להצלחת הטיפול. בגילים בוגרים יותר הקלינאים יטפלו בעזרת תוכניות שיכללו תרגולים לשיפור קצב הדיבור, התמודדות עם מצבי לחץ הקשורים להפקת הדיבור, וטכניקות להרפיית שרירי הדיבור.