המונדיאל אומנם הסתיים אמש, אולם עם כל הכבוד למנצחת הגדולה נבחרת גרמני, מאחור נותרו עשרות קבוצות מאוכזבות והמוני שחקנים מאוכזבים שישחזרו בראש כל מהלך ומהלך כדי לנסות ולהבין איך זה שלא הם אחזו לבסוף בגביע הנכסף.
המפסידה הגדולה והמושפלת ביותר בתחרות הנוכחית היתה ללא ספק נבחרת ברזיל, שהודחה בשלב חצי הגמר באופן המייסר ביותר. שחקן ברזיל, דויד לואיז, שהחליף באותו המשחק את הקפטן סילבה, הרגיש צורך לפנות אל המצלמות ולהתנצל בפני תומכי הקבוצה באופן ישיר ומרגש כשהוא אומר בדמעות: "רק רציתי לראות את האנשים שלי מחייכים".
"עשית כמיטב יכולתך"
אחת ממיליוני הצופים שראו את אותה התנצלות כואבת בטלוויזיה היתה ילדה ברזילאית בת תשע בשם אנה לוז, שכל כך התעצבה עד שהחליטה לקום ולעשות מעשה. לוז הקטנה כתבה ללואיז מכתב מכל הלב, והמכתב הצליח לעשות את דרכו לידיו של השחקן.
במכתב, שכלל גם איור מתוק של כוכב הכדורגל, נכתב: "הי דויד לואיז, שמי אנה לוז. צפיתי בכל המשחקים של ברזיל בגביע העולם ומאוד נהניתי לראות אותך משחק. אני חושבת שאתה לא צריך להיות עצוב כי שיחקת מצויין ועשית כמיטב יכולתך. היית קפטן נהדר. כאלה הם החיים, לפעמים אנשים מפסידים ולפעמים הם מנצחים אבל אנשים צריכים להיות רק שמחים. דויד לואיז, אתה האלוף שלי. על החתום, אנה לוז פנה ראל".
לואיז כל כך התרגש מהמכתב שהוא העלה אותו לחשבון האינסטגרם שלו בצירוף הקדשה חמה: "המון תודות לנסיכה אנה לוז. אהבתי את המכתב שלך! ותודה לכל הברזילאים על התמיכה. אני לעולם לא אוותר על החלומות שלי ותמיד אשאף להחזיר לכם את כל האהבה והתמיכה שאני מקבל. שאלוהים יברך את כולכם".
על אף שהיו כבר כתבים ציניים שטענו שלואיז פיברק את המכתב בעצמו על מנת לזכות שוב באהדת הקהל שלו לאחר שספג לא מעט ביקורת פומבית, מרבית הסיקור למכתב המתוק, שהפך לויראלי בתוך שעות, היה מחמם לב, והצליח ליצור גל של אהדה כלפי השחקן הרגיש.
"בארה"ב לא לומדים להתמודד עם הפסדים"
המכתב יצר גם דיון בנושא מהי, בעצם, רוח ספורטיבית. "בארה"ב ילדים מקבלים פרסים על השתתפות", אומרת הבלוגרית פרנסס לוק מאתר ההורות מומיש. "זה בסדר, אבל זה אומר שרבים מהם לעולם אינם מתמודדים עם הכאב הכרוך בהפסד. הם לא לומדים כיצד להתמודד עם ההפסד ולהתגבר עליו.
"בעולם האמיתי לא מקבלים פרסים על כך שהגעת למקום. הפסד וניצחון הם חלק מהחיים. כמו שאמרה אנה הקטנה, מה שחשוב זה לעשות הכי טוב שאפשר ולהשאר שמח. לפעמים מפסידים, אבל זהו נסיון חיים בו משתמשים כדי להשתפר. זוהי ספורטיביות אמיתית. וזה דבר שאנחנו לפעמים שוכחים להסביר לילדים".