במחקר שנערך במסגרת מרכז מהות במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט על הוראת אנגלית בעיני הורים לילדים בבית ספר יסודי, עלתה תמונה מטרידה: ההורים לא מרוצים מהמורים לאנגלית. הם קובלים על דרכי הוראת השפה, על הידע הדל והלא תקשורתי של הילדים באנגלית, ובעיקר על הידע הלא מספק של המורים לאנגלית בשפה. זהו אתגר חינוכי שמחייב פעולה מיידית - להבטיח שהמורים לאנגלית יעמדו בציפיות הגבוהות ולספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להפנמת השפה להצלחה בעידן המודרני.

גם דו"ח מבקר המדינה האחרון הציג תמונה עגומה לגבי הוראת אנגלית בישראל והתריע על כך שבוגרי מערכת החינוך מתקשים לתקשר באנגלית למטרות שונות ובהקשרים מגוונים. במציאות הדיגיטלית של היום, שבה שליטה באנגלית נדרשת כמעט בכל תחום - אקדמיה, תעסוקה, יחסים בינלאומיים, תקשורת בינלאומית - הגיע הזמן לשאול: האם מערכת החינוך עונה לציפיות הגבוהות שלנו?

התלמידים נדרשים ללמוד אנגלית החל מכיתה ג' ועד סיום כיתה י"ב, אך יעדי תוכנית הלימודים בשפה כמעט אינם מיושמים. מחד, התוכנית החינוכית שואפת לפתח מיומנויות תקשורתיות אצל התלמידים והבוגרים, אולם היא נכשלת במילוי מטרותיה. ההורים מצפים מהמורים לאנגלית להיות מקצועיים, עם ידע עמוק ויכולת הוראה מתקדמת, אך בפועל, ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

הבעיה נעוצה במיקוד של הוראת האנגלית בהכנה לשימוש ביצועי ומבחני ולא לשימוש תקשורתי, מה שמוביל לחסכים מהותיים ולמסוגלות נמוכה להפיק שפה ולנהל שיחה תקינה באנגלית. במקום חשיפה טבעית לאנגלית ותרגול של שימוש שוטף של הפקת שפה בדיבור ובכתיבה, תלמידים מוצאים את עצמם מתמקדים בעיקר בשינון אסטרטגיות בהכנה לבחינות, עם דגש על הבנת הנקרא והנשמע. שיטה נטולת הקשר זו פוגעת ביכולת של התלמידים להשתמש באנגלית בביטחון, ומונעת מהם להיות מסוגלים לטעון טיעונים, להציג עמדה ולנהל ויכוח באנגלית באופן חופשי ומיומן.

המחקר העדכני העריך את ידע האנגלית של 588 תלמידי כיתות ז'-י"ב בארץ בהקשרים של כתיבה נרטיבית ועיונית, והראה שיכולת השפה של תלמידי כיתה ט' פחותה אפילו מזו של תלמידי ז'-ח'. כלומר, תלמידים לא מצליחים לשפר את רמתם הלשונית לאורך השנים. תלמידי תיכון שלומדים אנגלית ברמה של 4 יחידות לימוד מציגים יכולות דומות לתלמידי חטיבת הביניים, ורק תלמידי י"א-י"ב הלומדים ברמה מוגברת של 5 יחידות לימוד מראים שיפור בידע.

המחקר, שהתמקד בהורים לתלמידים בכיתות ג'-ו', מדגיש את הצורך להעלות את רף הציפיות מהוראת האנגלית בישראל. ההורים לא מתפשרים, ודורשים מורים עם ידע עמוק ומקצועי בתחום השפה. בעיניהם התמקדות במיומנויות רגשיות או חברתיות במסגרת שיעורי אנגלית חשובה פחות. הם מוצאים חשיבות עליונה בהתמקדות איכותית בהוראת

 

השפה, שתאפשר לילדים לדעת אנגלית, ושהמורים לאנגלית ידעו לשלוט באנגלית באופן מוחלט ברמה ילידית, ושתהיה להם יכולת הוראה מתקדמת.

המחקר מצביע על הצורך לבצע שינוי מהותי בהכשרתם של המורים לאנגלית. הציפייה היא שלמורים לאנגלית תהיה יכולת הוראה גבוהה וגם ידע מקצועי שאין לו תחליף. כמו כן ההורים מעוניינים שהתלמידים ייהנו מהוראת אנגלית איכותית שתספק להם את הכלים להצלחה בעתיד. כל זה מראה שהגיע הזמן לשנות את הדרך שבה מלמדים אנגלית בבתי הספר, שכן במקביל להתקדמות האישית, שליטה באנגלית היא מהותית גם להתקדמות לאומית, כאומה טכנולוגית, מתקדמת ומתפתחת.

עלינו להבטיח שההוראה תתמקד בשיפור המיומנויות של התלמידים. השקעה במורים מקצועיים ובכישורי הוראה מתקדמים ומתן תגמול הולם למורים היא הדרך להבטיח שהתלמידים שלנו יקבלו את ההשכלה שהם זקוקים לה כדי להצליח. עלינו לפעול עכשיו ולוודא שהמורים לאנגלית יעמדו ברף הגבוה שמצפים מהם ויתאימו את שיטות ההוראה לעידן החדש שבו אנו חיים. בעידן הגלובליזציה, שבו התקשורת והידע חוצים גבולות, שליטה באנגלית היא לא רק יתרון אלא הכרח.

 

הכותבת היא  מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. תחומי המחקר שלה הם לשון שנייה, הוראת שפה וקידומה מתוך הקשר.